לפניי תביעה כספית מיום 7.4.15 ע"ס 7,746 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 3.6.13.

בתאונה מעורבים 3 רכבים: רכב התובעת (שהיה בחנייה ובלתי מאויש בזמן התאונה), רכב הנתבע 1 (קטנוע) ורכב הנתבעות 3+2.

יצוין כי מתנהלת תביעה קשורה בתא"מ 33545-12-15: תביעה ע"ס 10,169 ש"ח שהוגשה בגין נזקי הקטנוע נגד הנתבעות 3+2.

נערך אתמול בפניי דיון הוכחות שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות מטעם כל הצדדים: מטעם התובעת – המשתמש ברכב התובעת; מטעם הנתבע 1 – הנתבע 1 עצמו, כרוכב הקטנוע המעורב; ומטעם הנתבעות 3+2 – נהגת ונוסעת רכב הנתבעות.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

ממכלול הראיות שוכנעתי, כי ההסתברות הגבוהה ביותר בנסיבות היא שהתאונה התרחשה כתוצאה מנסיעת הפרסה של רכב הנתבעות 3+2, שהפתיעה את רוכב הקטנוע וגרמה לו ליפול ולהתנגש ברכב התובעת. שוכנעתי שקיים קשר ישיר בין פניית הפרסה לבין נפילת הקטנוע. ממכלול הראיות גם ברור שנהגת רכב הנתבעות 3+2 לא ראתה את הקטנוע עובר לתאונה, ולכן לא לקחה אותו בחשבון בפנייתה. לא מצאתי בנסיבות אינדיקציות לאשם של רוכב הקטנוע, שניכר שהופתע לחלוטין והיה קורבן לתאונה. ממילא, הנזקים לרכב התובעת גם הם תולדה של אחריות הנהגת. אני קובע אפוא כי נהגת רכב הנתבעות 3+2 אחראית בלעדית בנזיקין לקרות התאונה ולכל נזקיה.

סיכום

התביעה נדחית נגד הנתבע 1, ללא צו להוצאות.

הנתבעות 3+2 ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 7,746 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 7.4.15 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 378 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.
• סך של 380 ₪ בגין מחצית שנייה של אגרת בית משפט ששולמה.
• סך של 400 ₪, בגין שכר העדה בו חויבה התובעת.
• סך של 1,400 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ו, 26 מאי 2016, בהעדר הצדדים.