טוען...

פסק דין שניתנה ע"י איטה קציר

איטה קציר08/07/2015

08 יולי 2015

לפני:

כב' הסגנית נשיא איטה קציר

המערער

מיאלי שמשון ת.ז. 041328949

ע"י ב"כ: עו"ד ג'אד בדארנה

-

המשיב

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 12/3/15 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות בשיעור 0% מיום 1/1/15 ("ההחלטה").

החלטת הוועדה

2. ביום 12/3/15 התכנסה הוועדה לדון בערר המערער, בהרכב מומחה בנוירולוגיה, מומחה באורטופדיה ומומחה בנפרולוגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער על "כאבים איומים ברגל ימין. מוגבל במקלחת. כדורים בלי סוף. לא שורך נעליים. מתקשה ללבוש מכנסיים". הוועדה ציינה כי הרופא המטפל, ד"ר גרינברג אבחן ביום 10/4/14 שחיקה ניוונית ראשונית, ובבדיקת ארטקוסקופיה שבוצעה ביום 24/7/14, כארבעה חודשים לאחר התאונה, ציין ד"ר כרכבי "שחיקה ניוונית של הברך עם ממצאים של ארטריטיס קשה מאד. במיוחד ב- MFC עם חשיפה של החסוס והעצם". הוועדה הוסיפה כי ביום 15/1/15 עבר המערער ניתוח החלפת מפרק ברך, בבית החולים אסותא על ידי ד"ר כרכבי, וכי "אין תיעוד של פגיעה מוסקילארית או טראומטית כלשהי בבדיקת ארטרוסקופיה". הוועדה ציינה עוד כי במועד בדיקתה הצלקת הניתוחית עדיין טריה והמערער מתהלך בעזרת מקל.

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ופירטה את ממצאיה כלדקמן:

"יישור 10-. כיפוף עד 60 מעלות. אין חום מקומי. אין תפליט. יציבות שמורה.

על פי אנמנזה תלונות של כאבים פתאומיים בברך ימין בזמן ירידה ממזלגה. ללא תיעוד של חבלה כלשהי.

במסגרת המעקב בוצע MRI ברך אשר העיד על שחיקה ניוונית מתקדמת של הברך".

הוועדה קבעה כי לדחות את הערר, וכך סיכמה את מסקנתה:

"לאור האנמנזה, הממצאים הניווניים הקשים אשר נמצאו כבר סמוך לתאונה. ממצאים אשר אינם מוסברים על ידי ירידה ממזלגה ללא חבלה כלשהי. ... אין קשר בין השינויים השחיקתיים הקשים בברך לבן התאונה הנדונה, שאלה שינויים הקיימים ונוצרו במשך שנים, ובכך גם אינה קושרת את הניתוח שעבר לתאונה הנדונה".

לפיכך, קבעה הוועדה, כאמור, למערער נכות בשיעור 0%.

טענות הצדדים

3. טענת הערעור היא ששגתה הוועדה עת ייחסה את כל הממצאים בברך למצב קודם, בהעדר תלונות או רישומים מעברו של המערער. נטען עוד שטעתה הוועדה עת שללה קשר סיבתי בין התאונה לבין הממצאים בברך. המערער תומך טיעוניו בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים שדנה בעניינו ביום 2/12/14, וקבעה כי "החבלה הנדונה גרמה להחמרה במצב הברך עד כדי צורך בניתוח, וכדי הגבלה תפקודית". לפי הטענה, הוועדה נשוא ערעור זה קובעת קביעה סותרת, מבלי לנמק את מסקנתה ביחס לקביעות הוועדה מיום 2/12/14, ומבלי לערוך חשבון עובר ושב.

4. לטענת המשיב, הוועדה הרפואית מוסמכת לדון בשאלת הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין מצבו של הנפגע, ובהעדר כל קביעה חלוטה בדבר קשר סיבתי כאמור, הוועדה הייתה מוסמכת לקבוע את אשר קבעה. נטען עוד כי המערער לא הצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר שבתיק, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

6. המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 3/3/14. הפגימה שהוכרה על ידי פקיד התביעות הינה "חבלה ברך ימין". ועדה רפואית לעררים מיום 2/12/14 קבעה למערער נכויות זמניות לתקופה שמיום 13/4/14 ועד 31/12/14, ואבחנה אותו כסובל מחבלה בברך ימין. הוועדה הרפואית לעררים מיום 2/1/2/14 אמנם קבעה כי "אין קשר בין שינויי השחיקה הקשים בברך לבין התאונה הנדונה. שינויים אלה היו קיימים במהלך מספר שנים לפני החבלה", אולם הוסיפה וקבעה כי "החבלה הנדונה גרמה להחמרה במצב הברך עד כדי צורך בניתוח, וכדי הגבלה תפקודית".

7. לעומת זאת, הוועדה דנן אבחנה את המערער כסובל מכאבים בברך ימין וקבעה כי אין תיעוד המצביע על חבלה, אלא שבאנמנזה תוארו כאבים פתאומיים בברך. הוועדה דנן הוסיפה וקבעה כי אין קשר סיבתי בין מצב הברך של המערער לבין התאונה, ומכאן שגם הניתוח שעבר המערער בברך אינו קשור לתאונה.

8. לטעמי, נוכח קיומן של קביעות סותרות של שתי ועדות רפואיות לעררים, שהתכנסו בפער של שלושה חודשים לערך, היה מקום שהוועדה דנן תתייחס לקביעות הוועדה הרפואית לעררים מיום 2/12/14. מקובלת עלי טענת המערער לפיה נוכח המסקנות הסותרות היה מקום שהוועדה תנמק מדוע לא ייקבע שהתאונה הנדונה גרמה להחמרה במצב ברך ימין של המערער באופן שחייב ניתוח החלפת מפרק הברך ובאופן שמגביל את תפקודו.

סוף דבר

9. לאור כל האמור, הערעור מתקבל. יחד עם זאת, לא מצאתי שיש הצדקה בנסיבות העניין להשבת עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש. הלכה פסוקה היא, שדרך המלך בקשר להחזרת עניינו של המבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה באותו הרכב. רק במקרים נדירים בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, או במקרים חריגים אחרים, מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר (ראו עב"ל 778/08 מיכאל דהן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 19.10.09 בפסקה 7; עב"ל 231/09 ד"ר אריה קופפרברג - המוסד לביטוח לאומי, מיום 21.10.09, בפסקה 8 וההפניות שם). מעיון בהחלטת הוועדה, בטענות הצדדים, ומכלל המסמכים שבתיק לא הוכח כי הוועדה "נעולה" בדעתה, ואין מדובר בנסיבות חריגות אחרות המצדיקות את העברת הדיון לוועדה בהרכב אחר.

10. לפיכך, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 12/3/15, על מנת שתעיין בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 2/12/14, אשר קבעה כי תאונת העבודה ביום 3/3/14 הובילה להחמרה במצב ברך ימין, באופן שחייב ניתוח החלפת מפרק הברך. הוועדה תנמק האם יש באמור כדי לשנות מקביעותיה, וככל שתסבור שמצב הברך הוא תולדה של מצב קודם טרם התאונה, תערוך חשבון עובר ושב.

המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות באי כוחו, ויתאפשר להם לטעון בפניה.

11. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

12. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ה, (08 יולי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
08/07/2015 פסק דין שניתנה ע"י איטה קציר איטה קציר צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מבקש 1 מיאלי שמשון עבדאלכרי בדרנה
משיב 1 המוסד לביטוח לאומי סאוסן אלקאסם