בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 10.1.15 בצומת הרחובות טשרניחובסקי – לוינסקי בכפר סבא (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מספר רישוי 48-955-14 נהוג בידי אחיו הלאל לדאווי (להלן: "התובע") ורכב הנתבע מספר רישוי 87-387-70 נהוג בידי הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של - 15,246 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של - 900 ₪.

ג. ירידת ערך הרכב בסך של - 2,800 ₪.

להוכחת הנזקים הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי מסמכים ותמונות.

התובע אשר ישב במושב הקדמי ברכב התובע ליד נהג רכב התובע אחריו הלאל לדאוי תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים:

"אני הבעלים של רכב מסוג מזדה 3 שמספרו 48-955-14. ביום 10.01.15 נהג ברכב שבבעלותי אחי ששמו הלאל לדאוי. אני הייתי נוכח ברכב וישבתי ברכב במושב הקדמי, היינו, במושב שליד הנהג. נסענו בכביש ראשי בכ"ס מכיוון צפון לדרום לכיוון בית חולים מאיר. התקרבנו לצומת מרומזרת והרמזורים פעלו והאור בכיוון הנסיעה שלנו היה אור ירוק. הלאל המשיך בנסיעה לתוך הצומת ואז הגיש רכב שהסתבר שנהג בו הנתבע והוא הגיע מצד ימין שלנו כשהיה אור אדום בכיוון הנסיעה שלו והוא פנה שמאלה כיוון נסיעתו בצומת, כשהוא נוסע באור אדום והוא פגע בחוזקה בצד ימין של הרכב שלנו ונגרמו נזקים. אני רוצה לציין, שהתאונה קרתה לאחר שהלאל כבר חצה יותר מחצי הצומת והרכב של הנתבע שהגיש מרחוב מצד ימין כיוון הנסיעה שלנו ונכנס לצומת באור אדום, פגע בצד ימין של הרכב שלנו בעוצמה רבה והדף את הרכב למרחק גדול לצד שמאל כיוון הנסיעה שלנו, לנתיב הנגדי. כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים לרכב. הנזק לרכב מסתכם בסך של 15,246 ₪, ירידת ערך הרכב 2,800 ₪ ושכ"ט שמאי 900 ₪. צירפתי לתביעה את כל המסמכים. אחרי התאונה יצאנו מהאוטו. אני מבקש לציין, שברכב שלנו, במושב האחורי, ישב אח נוסף שלנו, שהוא ישב במושב האחורי מצד ימין, מאחוריי. הוא אח קטן שלנו ומזל שהוא לא נפגע. הנתבע ירד גם הוא מהרכב והוא התחיל לצעוק על אח שלי שכביכול, אח שלי נסע באור אדום וזה לא נכון, כי אח שלי נסע באור ירוק. אחרי התאונה, החלפנו פרטים. גם המשטרה הגיעה. לשמחתנו, לא היו פגיעות גוף".

עד מטעם התובע, אחיו הלאן לדאוי תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן:

"ביום 10.01.15 נהגתי ברכב של אחי, ג'לאל. אחי ישב במושב הקדמי לידי ומאחוריו, במושב האחורי, ישב אח נוסף שלנו, שהיה בן 11 במועד התאונה. אני נהגתי ברכב בכביש ראשי בכ"ס מכיוון צפון ל דרום לכיוון בית חולים מאיר. נסענו לבקר את אמא שלנו שהייתה מאושפזת שם. התקרבתי לצומת מרומזרת והרמזורים פעלו כסדרם. אני מכיר היטב את הכביש הזה. אני נסעתי במהירות של 50 קמ"ש ולא יותר מזה, כי זה לא רחוק מביה"ח מאיר. אני נסעתי בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי נסיעה, נתיב שמיועד לנסיעה ישר. כשהתקרבתי לצומת, היה אור ירוק ברמזור כיוון נסיעתי ואני נכנסתי לצומת כשהיה אור ירוק וכשהייתי באמצע הצומת, הגיע פתאום הרכב של הנתבע מצד ימין כיוון נסיעתי, מרחוב שבצד ימין כיוון נסיעתי והוא נכנס לצומת תוך פנייה שמאלה כיוון נסיעתו כשהיה אור אדום ברמזור כיוון נסיעתו ופגע בצד ימין של הרכב שלי בחוזקה וגרם לרכב שלי ממש להסתובב כתוצאה מהמכה שנתן לרכב והרכב עף לנתיב השמאלי. אני מגיש תמונות צבעוניות שצילם השמאי שצילם את הרכב. התמונות הצבעוניות מוגשות ומסומנות יחד ת/1. אחרי התאונה ירדנו מהרכב כשלפני זה, הסתכלתי על אחינו הקטן כדי לראות שהוא לא נפגע. אח שלי רעד קצת, לא ירד לו דם והוא לא נפגע. ראיתי שגם מהרכב של הנתבע ירדו שלושה ילדים. לאחר מכן, החלפנו פרטים, הגיעה משטרה והמשטרה נשארה עד שהזמנו גרר שגרר את הרכב. לרכב שבו נהגתי נגרמו נזקים כפי שמפורטים בדו"ח שמאי שמצורף לתביעה ובתמונות".

הנתבע אשר נהג ברכב הנבתע עובר לתאונה ותוצאותיה, תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים:

"ביום 10.01.15 נהגתי ברכב שמספרו 87-387-70 ונסעתי ברחוב לוינסקי לכיוון צומת הרחובות לוינסקי וטשרניחובסקי. הגעתי לצומת מרומזרת. מספר הרמזור הוא 35 כשאני נוסע ברחוב לוינסקי. היו ברכב שלי שלושה ילדים קטינים. כשהגעתי לרמזור של צומת הרחובות לוינסקי-טשרניחובסקי, רציתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי ועצרתי, ממש על קו העצירה כיוון נסיעתי, כי היה אור אדום ברמזור כיוון נסיעתי לפנייה שמאלה. רחוב לוינסקי הוא רחוב דו סטרי ואני עמדתי כפי שנדרש שמאלה כיוון נסיעתי. כשהאור ברמזור כיוון נסיעתי התחלף מאור אדום לאור ירוק, התחלתי לגלוש שמאלה כיוון נסיעתי לתוך הצומת, עדיין אפילו לא התחלתי בפנייה שמאלה וראיתי רכב שהגיע בנסיעה ברחוב טשרניחובסקי מצפון לדרום, היינו, לשמאלי, כשהוא נוסע במהירות גבוהה והוא נכנס לתוך הצומת ואני לא הספקתי להגיב ולעצור ואז אירעה התאונה. אני באמת פגעתי בצד ימין של רכב התובע ומזלי הוא שלא נסעתי במהירות, אלא אף שהיה אור ירוק ברמזור כיוון נסיעתי, גלשתי באיטיות לתוך הצומת נמנעה תאונה חזקה יותר. אני טוען שאני לא אחראי לתאונה. אני אומר שגם אחרי שהייתה התאונה ונשארתי באוטו מיד אחרי התאונה, כי הייתי כולי רועד ומאחוריי שלושה ילדים ברכב, אז אחרי התאונה יצאתי מהרכב וניגשתי לראות מה קרה עם רכב התובע ואמרתי לתובע "איך לא ראית שעברת באור אדום?" ואז הוא ביקש ממני סליחה. חזרתי לרכב שלי, הוצאתי את ילדיי ושמתי אותם בצד. כשראינו שאין פגועים, הזמנתי משטרה והמשטרה הגיעה. התובע לא רצה להזמין משטרה. היה חשוב לי שהמשטרה תגיע ובהמשך פונו המכוניות מהצומת. למחרת התאונה, הגעתי למשטרה להגיש תלונה, כי השוטרים אמרו שנפנה למשטרה למחרת. אני לא יודע אם התובע עשה את זה. בעיניי האירוע היה חמור. מסרתי עדות במשטרה. כפי ששמעתי מנציג חברת הביטוח, אז התיק נסגר מחוסר עניין לציבור, כי לא היו נפגעים. באשר לגובה הנזק, יש הצעת מחיר לתיקון ואני לא יודע אם תיקון הרכב התבצע. יש הצעת אחת לפחחות רכב שמשום מה רשום מספר הרכב שלי ואני לא מכיר את זה בכלל. הצעת המחיר הזו מוגשת ומסומנת נ/1. משום מה, רשום מספר רכב של התובע, אבל כתוב, שזה לכתוב עיסא, אבל אני לא יודע מי זה עיסא. כתוב רכב סקודה ואני לא יודע מה זה בכלל. זה מצורף לכתב התביעה ואני לא יודע מדוע. לגבי הצעת מחיר נוספת שצורפה לתביעה, אני לא יודע אם הם תיקנו את הרכב. יש גם חוו"ד שמאי ואני לא יודע אם בוצע תיקון וכמה שילמו עבור התיקון. השמאי אומר 15,000 ₪ ולא ראיתי קבלה על התשלום".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותו של התובע והעד מטעמו, אחיו הלאל לדאווי שנהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה. עדותם היתה כנה, רצינית, אחראית ומדוייקת. נחה דעתי כי זכורים היו להם כל פרטי השתלשלות ארוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתם.

לא כך באשר לעדות הנתבע. עדותו היתה בלתי כנה, חמקנית "פתלתלה" וניכר היה כי מנסה הוא להרחיק עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה, ולהמנע מלשאת בנזקי התאונה ולו חלקם.

בקבלי גרסת התובע והעד מטעמו, אחיו הלאל לדאוי אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה שהוכחה בפני ושאותה אני מעדיפה על פני עדות הנתבע בה אין אני נותנת אמון, קובעת אני כי ביום 10.1.15 נהג אחיו של התובע, הלאל לדאווי (להלן: "נהג רכב התובע") ברכב התובע בכביש הראשי בכ"ס, ברחוב טשרניחובסקי, מכיוון צפון לדרום דהיינו לכיוון בית חולים מאיר, כשבמושב הקדמי, לידו יושב התובע. נהג רכב התובע נהג ברכב התובע, בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי נסיעה כיוון נסיעתו - נתיב המיועד לנסיעה ישר. שעה שנהג רכב התובע, התקרב בנסיעתו זו לצומת הרחובות טשרניחובסקי – לוינסקי (להלן: "הצומת"), שהינה צומת מרומזרת בה פעלו הרמזורים כסדרם הבחין הוא שהאור ברמזור כיוון נסיעתו שהיה מצפון לדרום ישר לכיוון בית החולים מאיר מקום בו היתה מאושפזת אמו, הינו אור ירוק ולכן המשיך בנסיעה לתוך הצומת על מנת לחצותה. כשהיה רכב התובע הנהוג ע"י נהג רכב התובע באמצע הצומת, הגיע לפתע מצד ימין כיוון נסיעתו מרחוב לוינסקי, רכב הנתבע כשהוא הנתבע הנוהג ברכב הנתבע, נכנס לצומת תוך פניה שמאלה כיוון נסיעתו שעה שברמזור כיוון נסיעתו דולק אור אדום, ובנהיגה חסרת זהירות זו תוך שאצה לו הדרך ושנוטל הוא את זכות הדרך פגע עם הרכב בו נהג ברכב התובע וגרם לנזקים.

האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על הנתבע ועליו לשאת בנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה, נזקים שהוכחו בפני ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבע.

נזקי התובע שהוכחו בפני בחוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי ותמונות שהוגשו הינם כדלקמן:

א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של - 15,246 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של - 900 ₪.

ג. יריעת ערך הרכב בסך של - 2,800 ₪.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את סכום תביעתו שהוכח בפני בסך של 18,946 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 10.1.15 ועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 750 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ו, 18 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.