<#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד יעקב חודורוב

ב"כ המשיבה – עו"ד נטלי חגי

פרוטוקול

ב"כ המשיבה:

מציגה אישור, מדובר במסמך המדבר על מספר דוחות. מסמך המתעד אישורי מסירה למספר נהגים ומספר דוחות. הראשון הוא בענייננו, מספר הדוח ותעודת הזהות תואמים.

ב"כ המערער:

המערער אינו טוען כי לא קיבל את הדוח. הוא טוען כי לא קיבל את ההזמנה לדיון. הוא חתם על הדוח וביקש להישפט, קבעו דיון, הוא לא קיבל הזמנה.

המסמך שהוצג אינו אישור מסירה של הדואר.

ב"כ המשיבה:

אני ביקשתי את הזימונים לדיון, זה מה שקיבלתי.

המערער:

את הדוח קיבלתי ביד.

ב"כ המערער:

זה לא דוח הזמנה לדין. זהו דוח ברירת משפט, או לשלם את הקנס או להישפט. המערער ביקש להישפט. זאת לא הזמנה לדין. פתאום הופכים את כל סדרי העולם כאן. אין זו הזמנה לדין.

ב"כ המשיבה:

בדקתי את מספר הדוח ואת תעודת הזהות, ואין טעות, ולו הקטנה ביותר, לכן סביר להניח כי התאריך הינו טעות.

פסק דין

לפניי ערעור על פסק דין של בימ"ש תעבורה, מיום 5.2.15 בתיק תעבורה 3207-12-14 במסגרתו הורשע המערער בנהיגת רכב משא עם מטען שאינו מכוסה, הקנס שהוטל 750 ₪ ופסילה על תנאי בת חודשיים למשך שנתיים.

בפתח הערעור טען המערער כי לא קיבל זימון לדיון לאחר שביקש להישפט בדוח ברירת קנס שקיבל. ההודעה לביהמ"ש כי יש אישור מסירה כדין אינה נכונה.

במהלך הדיון היום הציגה ב"כ המשיבה צילום אישור בכתב, שאינו מהווה, על פניו, אישור מסירה לזימון למועד מסוים לדיון בבימ"ש קמא, אלא מהווה אישור לחתימה, שחתם המערער, ביום 10.2.13, תעודת הזהות של המערער באותו מסמך נכונה היא.

לטענת ב"כ המשיבה, אישור זה הוא אישור המסירה שהוצג לביהמ"ש, לטענת ב"כ המערער, לא מדובר באישור מסירה. למעט טענה זו של ב"כ המערער, לא הוצג אישור ממשרד הדואר לפיו הזימון לדיון לא הגיע ליעדו וכי המסמך שהוצג לביהמ"ש אינו מהווה הזמנה לדיון.

בנסיבות אלה אני מוצאת להחזיר הדיון לבימ"ש קמא כפוף לתשלום הוצאות בסך 500 ₪ אשר ישולמו לבימ"ש קמא טרם הדיון. היה וישולמו ההוצאות, יבוטל פסק הדין.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ז סיוון תשע"ה, 14/06/2015 במעמד הנוכחים.