18 אפריל 2017

לפני:

כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעת 1 ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ולצירוף הממונה על השכר וכן בקשה לפיצול הדיון מטעם הממונה על השכר. למען הנוחות אדון בככל הבקשות במסגרת החלטה זו.
2. המסמכים שגילויים מתבקש ע"י הנתבעת הם:
3. העתק מלוא הספרים והדו"חות כפי שהגיש התובע ו/או כל עסק בבעלותו ו/או במסגרת התקשרותו עם מועדון הספורט מכבי באר יעקב, ובכלל זה כל עסק שהתובע בעל מניות בו ו/או קיבל ממנו תשלום בין בגין רווחים/משכורת, תגמול כדירקטור, וכל הכנסה אחרת- לרשויות ובכלל זה דוחו"ת שנתיים למס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ במשך כל תקופת ההתקשרות עם הנתבעת וכן תלושי שכר ו/או הכנסות אשר היו לו ממקורות אחרים בשנים אלה וכן כל מסמך המלמד על כל תקבול שקיבל התובע ו/או כל עסק בבעלותו.
4. העתק דיווחים ו/או פירוט בדבר ביטוח סוציאלי ו/או פנסיוני בו בוטח התובע במשך כל תקופת ההתקשרות עם המוצעה.
5. אישור על ניהול פנקסי חשבונות ורשומות לרבות אישור על ניכוי מס במקור.
6. אישור ניהול תיק במס הכנסה וכן תעודת עוסק מורשה.
7. מסמכים הנוגעים לדיווחים על הוצאות שהוציא התובע בקשר עם מתן השירותים למועצה.
8. לטענת הנתבעת יש רלוונטיות למסמכים שגילויים מברוש שכן לטענת התובע בינו לבין המועצה התקיימו יחסי עובד ומעביד ומשכך הוא תובע זכויות סוציאליות שונות שמגיעות לו לשיטתו זאת בעוד שלטענת המועצה כלל לא שררו יחסי עובד ומעביד וכי התובע התקשר עימה כנותן שירותים עצמאי אשר היו לו עיסוקים אחרים ובמסכים המבבוקשים יש די להפריך את טענתויו של התובע לקיום יחסי עובד ומעביד וכן הם יכולים לגלות גם כיצד ראה התובע עצמו את ההתקשרות.
9. מנגד טוען התובע כי יש לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים , המועד להגשת בקשות מקדמיות בתיק תם והבקשה הוגשה לאחר סיום הדיון המקדמי ודי בכך כדי לדחות את הבקשה וזאת מעבר לטענה כי לבקשה לא צורף תצהיר .
10. בכל הנוגע לבקשה לצירוף הממונה על השכר טוען התובע כי גם לבקשה זו לא צורף תצהיר ודי בכך כדי לדחותה. מעבר לאמור תנאי להעתר לבקשה למשלוח הודעת צד ג' היא כי המחלוקת תהא מצויה בסמכות בית הדין. עוד טוען התובע כי אין בצירופו של הממונה על השכר כצד להליך כדי לייעל את הדיון.
11. הנתבעת הגיבה לתגובת התובע בנדון והבהירה כי בית הדין מוסמך ליתן צו לגילוי מסמכים גם לאחר השלב המקדמי וזאת כדי לחשוף את האמת. ובכל הנוגע לצירוף הממונה על השכר נטען על ידה כי אין רלוונטיות לטענות בדבר צירוף צד ג'. סמכותו של הממונה על השכר באוצר הינה מתוקף סעיף 29 לחוק יסודות התקציב ועל כן הממונה פועל כרשות מסומכת על פי דין . מכוח סמכות זו, מקיים הממונה על השכר באוצר פיקוח על השכר בשירות הציבורי בגופים נתמכים לפי החוק. והמועצה עונה על ההגדרה בהתאם לסעיף 21 לחוק יסודות התקציב. עוד נטען על ידה כי נוכח המחלוקות נשוא תיק זה וככל שיקבע כי אכן התקיימו יחסי עובד ומעביד בין בעלי הדין תידרש עמדת הממונה על השכר ביחס לגובה התשלומים המגיעים לתובע, אם בכלל לרבות שאלת חבותו להשבת כספים. הנתבעת התנגדה לפיצול הדיון.
12. הממונה על השכר הגיש את תגובתו והבהיר כי עמדתו היא כי יש מקום לצרפו להליך דנן. עם זאת ביקש הוא להורות על פיצול הדיון לשני שלבים , כך שרק לאחר הכרעה בשאלת קיום יחסי עובדה , יתברר מה היקף הזכויות הכספיות הנובעות מקביעה זו.

להלן החלטתי:

1. בכל הנוגע לצירוף הממונה על השכר. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שוכנעתי כי יש להורות על צירפו של הממונה על השכר כצד בתיק . אין חולק כי הנתבעת הינה רשות ציבורית וכפועל יוצא מכך חלים עליה כללי המנהל הציבורי, לרבות חוק יסודות התקציב וההוראות הרלוונטיות בו, לעניין תשלומי שכר לעובדים. על פי חוק יסודות התקציב, המבקשת כפופה להוראות הממונה על השכר במשרד האוצר בכל הנוגע לתשלומי שכר לעובדיה. משכך ונוכח המחלוקות נשוא תיק זה , שוכעתי כי עמדת הממונה על השכר נחוצה בכל הנוגע לבחינת רכיבי התביעה לרבות טענות הנתבעת כנטען בכתב ההגנה, ומשכך מדובר בצד דרוש שניתן לצרפו גם מכוח תקנה 18 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. משכך הממונה על השכר יצורף להליך. משכך עמדתו של הממונה על השכר מתקבלת לתיק והוא רשאי להגיש השלמת עמדה לא יאוחר מיום 10.5.17.
2. עם זאת , לא שוכנעתי כי יש להורות על פיצול הדיון. שמדובר בתיק משנת 2015 הרי שאין טעם לפצל את הדיון ולהאריכו וניתן לקיימו בצוותא הן לשאלת קיום יחסי עובד ומעביד והן לשאלת כימות הזכויות ככל שיקבע שאכן יחסי עבודה מתקיימים בעניינינו והממונה על השכר יוכל להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו ככל שיבקש לעשות כן בהתאם למועדים שיקבעו, רק לעניין שאלת הזכויות הנתבעות בכתב התביעה.
3. בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים, התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
4. הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, מיום 21.09.2010).
5. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, (מיום 28.3.07 ) כדלקמן - "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" .
6. כן נפסק , כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ , פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית , פדע כז 225).

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה אני סבורה שדין הבקשה להתקבל בחלקה . להלן אפרט נימוקי.
2. אכן הבקשה הוגשה באיחור אולם אין בפגם זה כדי להביא לדחייתה ככל שמדובר במסמכים רלוונטים למחלוקותנשוא תיק זה ושיכולים לסייע כדי להביא מלוא התמונה בפני בית הדין. מחדל האיחור בהגשת הבקשה ילקח בחשבון במסגרת סוגיית ההוצאות.
3. כאמור, המחלוקת המרכזית העומדת בבסיס התובענה עניינה בשאלה האם מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין הנתבעת לבין התובע. למעמדו של התובע כקבלן עצמאי או "כעובד" של הנתבעת ישנה השלכה על ההליך כולו. ככל שבית הדין יגיע למסקנה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, הרי שבית הדין יידרש לשאלות נוספות, הנוגעות למסגרת עבודתו של התובע ולגובה השכר הקובע לחישוב הזכויות שיפסקו לו, ככל שייפסקו.
4. בעניין וייס (דב"ע נב/118-3 עזבון המנוח יצחק וייס ז"ל נ' הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429) פסק כב' בית הדין הארצי כי שעה שקיימת סבירות גבוהה כי הדוחות המוגשים לשלטונות המס "עשויים לספק מידע על סממנים של ניהול עסק עצמאי, כגון הוצאות, הכנסות ורווח (של עסק או של עובד), קיום או אי-קיום של מנגנון עסקי, העסקת עובדים, ושימוש ברכב או בכלי עזר אחרים הקשורים בהוצאות" – אזי יש מקום להתיר את גילויים שכן המידע הגלום בהם רלוונטי להוכחת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות.
5. עוד נקבע בעניין וייס כי זכותו של נתבע, המתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו על ידי אדם שטוען להיותו "עובד" ובנסיבות שבהן ראו הצדדים את היחסים ביניהם כיחסי מזמין – קבלן עצמאי, להביא בפני בית הדין את מלוא הראיות הדרושות לו להוכחת טענתו, כאשר גילוי מסמכים הוא כלי עזר העשוי לסייע בעדו.
6. יתרה מכך, בתי הדין לעבודה קבעו זה מכבר כי אחת הדרכים שיש על מנת להתאים את ההכנסה הגבוהה ששולמה לפלוני "כעצמאי" לשכר שהיה מגיע לו אילו היה מועסק "כעובד", היא להפחית מהתמורה הקבלנית את שיעור ההוצאות שדווחו על ידו למס הכנסה בתקופה בה נחשב כקבלן וככל שבסופו של יום יוכר כעובד (עע 1466/04 תדיראן בע"מ נ' בנרדה קרסנטי, פסק דין מיום 15.4.07).
7. לנוכח האמור לעיל ולאור ההלכה הפסוקה שוכנעתי, כי חלק מהמסמכים אשר את גילויים מבקשת הנתבעת עשויים לשפוך אור ולסייע בקבלת תמונה מלאה לגבי היקף פעילותו של התובע עבור הנתבעת וגורמים אחרים וביכולתם להוכיח את הפן השלילי של מבחן ההשתלבות ועל כן הינם רלוונטים למחלוקות המתעוררות בתיק. עם זאת חלק מהמסמכים המבוקשים יש בהם כפילות וכן יש בגילויים משום הכבדה שאינה מידתית על התובע. משכך על התובע לגלות ולהעביר לנתבעת את הדוחות שהגיש למס הכנסה בכל הנוגע לכלל הכנסותיו לשנים הרלוונטיות לכתב התביעה וזאת לא יאוחר מיום 15.5.17.
8. הצדדים יגישו את העדויות הראשיות של כל העדים מטעמם, לרבות בעלי הדין, בתצהירים. כל צד יצרף לתצהירים מטעמו תיק מוצגים שיכלול העתקי כל המסמכים שהוא מתכוון להציג בפני בית הדין.

מסמך שלא יוצג במסגרת הגשת תיק המוצגים, לא תותר הגשתו.

תיק המוצגים יומצא לבית הדין ולבעל הדין שכנגד. המסמכים יסומנו במספר סידורי

רץ וקידומת "ת" לתובעת ו-"נ" לנתבעת. העתקי התצהירים ותיק המוצגים יועברו \

ישירות לצד שכנגד.

1. סדר הגשת התצהירים ותיק המוצגים יהא כדלקמן:

א. התובע יגיש את תצהירי העדויות הראשיות ואת תיק המוצגים מטעמו לא יאוחר מיום 1.6.17.

עותק יועבר במישרין לצד שכנגד.

ב. הנתבעת תגיש את תצהירי העדויות הראשיות ואת תיק המוצגים מטעמה לא יאוחר מיום 1.7.17. הממונה על השכר יהא רשאי להגיש תצהיר מטעמו לא יאוחר מיום 1.7.17.

עותק יועבר במישרין לצד שכנגד.

ג. לא הוגשו תצהירי התובע במועד, יהא בית הדין רשאי למחוק את התובענה על הסף לפי תקנה 44(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, לא הוגשו תצהירי הנתבעת במועד, יראה הדבר כאילו אין בדעתו/ה להביא ראיות.

1. סירב עד לאמת דברי בתצהיר, או שלא עלה בידי אחד הצדדים לבוא עימו בדברים, בעל הדין המעוניין בהזמנת העד יגיש בקשה להזמנת אותו עד ובאותה בקשה יביא את תמצית העדות של העד בכתב וזאת במועד הגשת תצהירי העדויות הראשיות.
2. על הצדדים והמצהירים להתייצב בבית הדין במועד שנקבע להוכחות לשם חקירה שכנגד על תצהיריהם.

חקירה נגדית של עדי התביעה לא תעלה על שעה.

חקירה נגדית של עדי ההגנה לא תעלה על שעה.

1. ככל שיוותר זמן ובכפוף לשיקול דעת מותב בית הדין, ישמעו סיכומים בעל פה בתיק זה. כל צד יסכם עד 10 דקות כ"א ויצרף לבית הדין את כלל האסמכתאות המשפטיות.
2. עותק ידני של תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, יוגש 14 יום עובר למועד הדיון. על העותקים ירשם "לא לסריקה". על הנספחים להיות מסומנים ומדוגלנים.
3. דיון הוכחות יתקיים ביום 30.11.17 שעה 9.00 בפני מותב בראשות כב' השופט שגב אורן.

סוף דבר:

1. הבקשות מתקבלות בחלקן . הממונה על השכר יצורף להליך. עמדתו של הממונה על השכר מתקבלת לתיק והוא רשאי להגיש השלמת עמדה לא יאוחר מיום 10.5.17.
2. התובע יעביר לעיון הנתבעת את הדוחות השנתיים שהגיש למס הכנסה בכל הנוגע לכלל הכנסותיו לשנים הרלוונטיות לכתב התביעה וזאת לא יאוחר מיום 15.5.17.
3. שאלת ההוצאות בגין הליך ביניים זה תילקח בחשבון בתום ההליך, תוך התייחסות למועד הגשת הבקשה לאחר סיום הדיון המקדמי.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ז, (18 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.