מספר בקשה:3

בפני

כבוד השופט יעקב שינמן

מבקשת

אסתר אתי פלג-כהן

נגד

משיבה

. מילטון אינטרטרייד בע"מ

1. זהו ערעור על פסק דינו של כב' השופטת שלהבת קמיר וויס מיום 31.1.15 לפיו חויבה המבקשת לשלם למשיבה סך של 254,208 ₪ +הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").
2. פסק הדין ניתן בקשר לתביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת ואחרים, להשיב לה סכום כסף ששילמה לבנק לאומי, לצורך ביטול שיעבוד/משכון שהיה רשום על מגרש שעבר לבעלותה של המשיבה, ושהמבקשת ואחרים היו חתומים על שטר השעבוד כחייבים.
3. תביעת המשיבה התבססה על עילה של עשיית עושר שלא כדין, שכן לטענתה משפרעה את החוב שהובטח במשכון קיבלו הנתבעות טובת הנאה.
4. בית המשפט קמא שמע עדויות והחליט כי אכן המבקשת התעשרה שלא כדין והוא דחה אחת לאחת את טענות ההגנה שלה בין היתר בהתבסס על עדותה.

1. המבקשת הגישה ערעור ועותרת לעיכוב ביצוע.
2. לאחר שעינתי בבקשה, בתגובה הגעתי למסקנה כי אין מקום להיענות לבקשה, אלא בתנאים.
3. הנחת המוצא לדיון בבקשת עיכוב ביצוע, הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:"התקנות"), הינה כי אין בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים.
4. דהיינו, הזוכה זכאי ליהנות מפסק הדין בסמוך למועד נתינתו, והוא אינו נדרש להמתין להכרעה בערעור.

1. עם זאת, תקנה 467 לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי לעכב ביצועו של פסק דין, כחריג לכלל, אם הוכיח מבקש בבקשה לעיכוב הביצוע קיומם של שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. במסגרת התנאי השני בדבר מאזן הנוחות, לא די להוכיח כי לזוכה (המשיב בערעור) לא ייגרם נזק מעיכוב נוסף בביצוע פסק הדין, אלא על המבקש להוכיח כי ככל שפסק הדין יבוצע ללא דיחוי הרי שהוא ייתקל בקושי משמעותי בהשבת המצב לקדמותו.

אלו העקרונות המנחים שלאורם יש לבחון בקשות עיכוב ביצוע, והם חלים בראש ובראשונה על פסקי דין הקובעים חיוב כספי.

1. המשיבה הינה חברה זרה הפועלת בישראל והמבקשת בבקשתה, העלתה טענות וחששות לגבי כושר ההחזר והאפשרות לגבות ממנה את הסכום אם יבוטל פסק הדין. המשיבה בתשובתה, שלא נתמכה בתצהיר (בניגוד לתקנה 241(ג)), לא סתרה טענות אלו כדין, כלל ועיקר.
2. הנה כי כן, הנחת המוצא בנוגע לפסקי דין שמטילים חיובים כספיים הינה, כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר כשלעצמו מצב בלתי הפיך, וכי כספים ששולמו ניתנים להשבה בסופו של יום אם יתקבל הערעור (ראה, למשל: ע"א 7221/01י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178 (2002); ע"א 4757/05בנק הפועלים בע"מ – אגף משכן נ' זיתוני(פורסם בנבו, 2.6.2005); ע"א 5811/09גאון נ' מעגלות הפקות בע"מ(פורסם בנבו, 30.8.2009)),אך משמדובר בחברה זרה שאינה מזימה חשש בקשר לכושר ההחזר, הרי שמדובר בחריג לכלל.

1. המקרה הנדון נמנה עם אותם המקרים חריגים בהם יש לעכב חיוב כספי זאת משום שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת שכן המשיבה לא תינזק כמעט, אם הכספים שעל המבקשת לשלם לה ישולמו מעט באיחור, לנוכח כוונתי להורות על הפקדת הסכום בקופת בית המשפט, לעומת המצב הבלתי ברור בו תעמוד בפני קשיים להחזר כספים ששולמו, ושיש להחזירם, ככל שיקבע שיש להחזירם.
2. למבקשת טענות כנגד פסק הדין של בית המשפט קמא, ובין היתר כי לא הוכח כלל שהמבקשת "התעשרה" וכי בידי המבקשת ראיות חדשות המזימות את טענת החוב ואת ידיעת המשיבה על קיום המשכנתא כאשר היא עצמה חתומה על השטרות.
3. למבקשת משימה קשה ביותר להתמודד עם קביעות עובדתיות שנקבעו בפסק הדין וספק רב אם יש בטענותיה גם לגבי איכות הייצוג שקיבלה, כדי להועיל לה בערעור.
4. מאידך כפי שהובהר כאן מאזן הנוחות במקרה זה מטה את הכף להיענות לבקשה בתנאים והוא נמנה כאמור על המקרים החריגים (ראה ע"א 939/14 אקסלנס נשואה נ מנחם פירט מפי כב' השופטת ברק ארז פורסם בנבו 23.3.14, רע"א 2285/15 אי.די.טי. גלובל ישראל נ. מדגם יעוץ ומחקר מפי כב' המשנה לנשיאה כב' השופט א. רובינשטיין פורסם בנבו 26.4.15, ע"א 1077/15 עו"ד ברוך חכים נ. הכנ"ר ואח' מפי כב' השופט סולברג פורסם בנבו 18.5.15).

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי ביצוע פסק הדין של בית המשפט קמא יעוכב בתנאי שהמבקשת תפקיד בקופת ההוצל"פ בתיק שפתחה המבקשת( בתיק 502735-03-15 ) בתוך 14 יום מהיום סך של 300,000 ₪.
2. ככל שהסכום יופקד יעוכבו גם הליכי ההוצל"פ בתיק ההוצל"פ עד להכרעה בערעור.
3. לא יופקד הסכום במלואו ובמועדו ימשכו הליכי הביצוע לגביית סכום פסק הדין ללא צורך בהחלטה נוספת.

בנסיבות העניין, כשהבקשה התקבלה בתנאים, אין צו להוצאות ואני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.