בפני תביעה לתשלום נזקים שנגרמו למכונית שבוטחה ע"י התובעת, ע"י משאית השייכת לנתבעת ושהיתה נהוגה ע"י עובד מטעמה.

התובעת טענה כי בעת שנסעה במסלול הימני על מחלף גולני מכיוון טבריה לכיוון צומת בית רימון, פגעה משאית הנתבעת בחלקו האחורי של מכונית התובעת, גרמה לה להסתובב סביב עצמה ולהתהפך על צד שמאל.

הנתבעת טענה כי רכב התובעת הסתובב והתהפך באשמתה הבלעדית של נהגת רכב התובעת, ללא שהיה כל מגע בין המכוניות.

לאחר ששמעתי את עדויות שני הנהגים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

בעדותו של נהג משאית הנתבעת, כולל הדגמה באמצעות דגמי מכוניות, התברר כי רכב התובעת, אשר נסע במסלול הימני הסתובב על צירו נגד כיוון השעון, באחת, באופן שהמשיך לנסוע ב-90 מעלות לכיוון הנסיעה חצה את נתיב הנסיעה השמאלי ופגע חזיתית במעקה הביטחון אשר משמאל לנתיב השמאלי. סיבסוב פתאומי של מכונית התובעת, ב-90 מעלות לכיוון התנועה, מבלי שקדמה לו סטייה הדרגתית לתוך הנתיב השמאלי ומבלי שהחלה לבצע פניה הדרגתית (במהירות של כתשעים קמ"ש), מצביע באופן ברור על כך שמכונית התובעת ספגה מכה, אשר גרמה לה להסתובב על צירה.

הנתבעת טענה כי צילומים של מכונית התובעת מראים כי לא ספגה פגיעה מאחור, דבר השולל את טענת התובעת כי המשאית פגעה בה מאחור. איני מקבל טענה זו. עיון מדוקדק בתצלום ת/1 מראה סימנים שחורים על גבי הפינה השמאלית האחורית של מכונית התובעת. סימנים אלו אינם דומים לסימני השפשוף אשר נגרמו למכונית התובעת לכל אורך צידה השמאלי, כתוצאה מהתהפכות המכונית והשתפשפות צידה על גבי הכביש. סביר בהחלט כי סימנים אלו נגרמו על ידי גלגל משאית הנתבעת, אשר השתפשף במקום זה בעת שהמשאית ניסתה לעקוף את מכונית התובעת. מכה של משאית גדולה בפינה השמאלית האחורית של מכונית התובעת (שהיא מכונית קטנה), יכולה להסביר בהחלט את הגורם לסיבסוב מכונית התובעת. אפשרות זו אף מתיישבת היטב עם עדותו של נהג משאית הנתבעת, אשר העיד כי בעת התאונה החלה לבצע עקיפה של מכונית התובעת. הוא אף הדגים באמצעות דגמי מכוניות ביצוע עקיפה ממרחק קרוב מאוד בין המכוניות, כאשר הפינה הימנית קדמית של המשאית כמעט נושקת לפינה שמאלית אחורית של מכונית התובעת.

בנוסף, עדותה של נהגת מכונית התובעת, עשתה עלי רושם אמין וישר. היא מסרה את העובדות בפשטות ומבלי להתחכם ולא מצאתי בעדותה פגמים כלשהם.

מנגד, עדותו של נהג משאית הנתבעת הותירה רושם מגמתי ולא ישיר. הגרסה שמסר בבית המשפט היתה שונה מגרסתו לחברת הביטוח, כעולה מטופס ההודעה אשר צורף לכתב ההגנה. בטופס ההודעה נטען כי מכונית התובעת החלה לפנות שמאלה בזמן שהמכוניות היו במצב מקביל "הקבינה שלי מול הקבינה שלה", ואילו בבית המשפט העיד כי מכונית התובעת החלה לסטות מנתיבה כאשר הוא רק החל לעקוף אותה. הגרסה שנטענה בהודעה לחברת הביטוח אף איננה הגיונית. שם נמסר כי מכונית התובעת החלה לסטות שמאלה לנתיב בו היתה המשאית בעת שהמשאית היתה לצידה. גרסה זו איננה מתיישבת עם העובדה כי מכונית התובעת ביצעה סיבסוב בתוך הנתיב השמאלי, לפני המשאית (כפי שעולה מגרסאות עדי שני הצדדים).

נהג המשאית העיד והדגים באמצעות דגמי מכוניות, כי לאחר שהסתובבה על צירה, נסעה מכונית התובעת הישר אל תוך קיר הפרדה מבטון הנמצא משמאל הדרך ופגעה בו חזיתית. עיון בתמונות שצולמו ע"י שמאי התובעת מגלה כי לא נמצאו על חזית המכונית סימנים שהיו צרכי להמציא עליה, אילו באמת כך היו מתרחשים הדברים. דבר המחליש את האמון שניתן לתת בעדותו.

לכל אלו, יש להוסיף כי נהג משאית התובעת מסר את פרטיו לשוטרים שהגיעו לזירת התאונה. הנתבעת לא סיפקה כל הסבר מדוע היה עליו למסור את פרטיו לשוטרים אם אכן לא היתה לו כל מעורבות בתאונה, והוא רק עצר במקום כדי לתת לנהגת התובעת עזרה.

סיכומו של דבר, לאחר שמצאתי את עדות נהגת התובעת אמינה ועדות נהג הנתבעת לא, ולאחר שמצאתי תימוכין בראיות אחרות כאמור, המחזקות את גרסת התובעת, אני קובע כי התובעת הוכיחה את תביעתה כנדרש במשפט אזרחי.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בסך 21,974 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (13/4/15) ועד התשלום המלא בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,100 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז אדר ב' תשע"ו, 27 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.