זוהי תביעה למתן צו להחלפת ארון וכן לפיצוי כספי בשל טענות התובע לאי מתן שירות ראוי.

טענות התובע

1. ביום 3.2.14 רכש התובע מהנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") ארון בגדים. הנתבע 1 הינו מנכ"ל הנתבעת. הארון הורכב בביתו של התובע ביום 5.2.14.
2. למחרת היום, פנה התובע למרכיב הארון, הודיע לו כי הארון לא הורכב נכון ועל כן המגירה התחתונה התפרקה. המרכיב אמר לתובע כי יהא עליו לשלם עבור תיקון הארון, שאם לא כן לא יגיע לתקנו.
3. ביום 7.7.14 נסעו התובע ואשתו לסניף הנתבעת ושוחחו עם נציג הנתבעת בשם עוזי מור. ביום 22.7.14 נסעו שוב התובע ואשתו לסניף, ושוחחו עם נציג בשם רותם שהבטיח לטפל בנושא.
4. ביום 11.8.14 פנה התובע במכתב לנציגי הנתבעת. בהמשך, פנתה אשת התובע פעמיים טלפונית לנציגי הנתבעת, וביום 8.9.14 נסעו התובע ואשתו שוב לחנות הנתבעת, ונציגה בשם זיוה הבטיחה לתאם מועד להגעת המרכיב. מספר ימים לאחר מכן הגיע המרכיב לבית התובע, תיקן את המגירה השבורה והבטיח כי אם המגירה תישבר שוב, יספק מגירה חדשה במקומה.
5. ביום 2.12.14 פנה התובע במכתב והלין כי המגירה לא הורכבה כראוי, היא עקומה ויש להחליפה. בהמשך, פנה התובע לנתבעת במכתבים נוספים.
6. ביום 3.2.15 התקשר המרכיב לתובע, והתובע השיב כי הוא מצפה לתשובה מהנהלת החברה. ביום 12.2.15 התקשרה נציגת הנתבעת והבטיחה לשלוח את המרכיב. התובע השיב כי הוא מבקש תשובה בכתב למכתבים ששלח.
7. ביום 12.3.15 שלח התובע מכתב רשום למנכ"ל הנתבעת.
8. התובע דורש לחייב את הנתבעת בהחלפת הארון וכן בפיצוי כספי בסכום של 3,000 ₪ בשל ביטול זמנו, נוכח פניות רבות לנתבעת.

טענות הנתבעים

1. ראשית, טוענים הנתבעים, כי יש למחוק את התביעה כנגד הנתבע 1.
2. לגופה של התביעה, טוענת הנתבעת, כי ביום 3.2.14 רכש התובע מהנתבעת ארון בגדים. במעמד הרכישה הזמין התובע הובלה והרכבה באמצעות צד שלישי, נפרד מן הנתבעת.
3. ביום 5.2.14 הורכב בארון בבית התובע לשביעות רצונו. התשלום עבור ההרכבה שולם ישירות למרכיב.
4. החל ממועד זה, ועד סמוך להגשת התביעה, לא פנה התובע לנתבעת כי אם למרכיב בלבד.
5. כך, חמישה ימים לאחר מועד הרכבת הארון פנה התובע אל מרכיב הארון בטענה כי דלתות הארון אינן מאוזנות, וניתנו לתובע הסברים על אופן איזון הדלתות.
6. כחודש וחצי לאחר מכן, שב התובע ופנה אל מרכיב הארון בתלונה כי אחת ממגירות הארון התפרקה. מרכיב הארון הגיע לבית התובע ומצא כי התובע העמיס את מגירת הארון באריזות של נעלים, אשר מנעו פתיחה חלקה של המגירה, וכתוצאה מהפעלת כוח לפתיחת המגירה, נתלשה החזית שלה. במעמד זה תוקנה המגירה, והוסבר לתובע כיצד עליו להשתמש בארון באופן תקין.
7. כחודש לאחר מכן, שב התובע ופנה למרכיב בטענה כי המגירה התפרקה בשנית. הפעם דרש התובע החלפת המגירה במגירה חדשה. משניסה המרכיב לתאם מול אשת התובע מועד להחלפת המגירה, נתקל בסירוב מצדה בטענה כי המגירה תקינה ואין צורך להחליפה.
8. לאחר שיחה זו, שב התובע ופנה אל המרכיב בטענה כי הוא מבקש להחליף את המגירה, כאשר בתוך כך, נעשו מספר ניסיונות נוספים לתיאום החלפת המגירה מול התובע, אשר נכשלו.
9. לאחר שבועיים, פנה התובע לראשונה אל סניף הנתבעת בדרישה כי הנתבעת תחליף עבורו את הארון כולו, וזאת כאשר הנתבעת אינה מצויה בשלב זה בעובדות המקרה, ועל כן פנתה למרכיב לבירור העובדות. מבירור זה עלה כי המרכיב והתובע לא צלחו בתיאום מועד להחלפת המגירה, ולפיכך, סוכם כי המרכיב יגיע לאלתר אל התובע לביצוע האמור. המרכיב אכן הגיע לבית התובע כמוסכם, המתין לתובע שעה מחוץ לביתו, אך התובע לא הגיע.
10. לאחר ניסיון לתיאום נוסף להתקנת המגירה, אמר התובע למרכיב כי אינו מעוניין בהחלפת המגירה, אלא בזיכוי כספי בגין הארון כולו, בקשה אשר הנתבעת לא היתה יכולה להיענות לה, שכן מדובר בארון תקין לחלוטין.
11. הנתבעת טוענת כי לתובע לא עומדת עילת תביעה נגדה, שכן לא הרכיבה את הארון בבית התובע, ועל התובע לפנות למרכיב הארון. התובע אף נמנע מלשתף פעולה עם המרכיב על מנת להחליף את המגירה במגירה חדשה. בנסיבות אלה, אף אין מקום לפיצוי כספי, שכן התובע מנע את החלפת המגירה ונמנע מלתאם עם המרכיב מועד לביצוע האמור.

דיון והכרעה

1. השאלה שבמחלוקת בין הצדדים היא האם עומדת לנתבע הזכות להחלפת הארון ולפיצוי כספי כנגד הנתבעת.
2. ראשית, אקדים ואומר, כי יש להורות על מחיקת התביעה כנגד הנתבע 1, מנכ"ל אייס, שכן שמו וזהותו לא צוינו בכתב התביעה, ואף לא נטענה והוכחה עילת תביעה אישית נגדו.
3. אעבור עתה לדון בתביעה כנגד הנתבעת. כאמור, התובע טוען כי בשל הרכבה שאינה תקינה של הארון, נשברה המגירה התחתונה של הארון אותו רכש, וכי ביום 5.2.14, למחרת היום בו הורכב הארון, פנה למתקין, אך זה סירב בתחילה לתקן את הארון, ובהמשך, לאחר פניות לנתבעת תיקן המרכיב את המגירה התחתונה של הארון, אך שוב התיקון בוצע שלא כראוי. התובע העיד כי מאז פנה פעמים רבות לנתבעת, וזו התעלמה מפניותיו. התובע העיד כי אכן פעם אחת בחודש פברואר, ביקש המתקין לבוא ולהחליף את מגירת הארון, אך הואיל ושהה באותה עת מחוץ לעיר, לא יכול היה לתאם מועד להחלפת המגירה.
4. מנגד טען נציג הנתבעת, כי הפעם הראשונה בה הודע לנתבעת על בעיה בארון היתה בחודש יולי 2014 וכי ניסתה לתאם מועד להחלפת מגירת הארון, אך התובע סירב.
5. ראשית, יש לבחון את השאלה האם הארון שסופק לתובע לא היה תקין או שהורכב באופן בלתי תקין. מהתמונה שהציג לפני התובע במועד הדיון עולה כי המגירה התחתונה שבורה ועל כן הוצאה מהארון, וכן קיימת בעיה בדלתות הארון, כאשר אחת הדלתות לא נסגרת. התובע ציין בעדותו כי התקלה בארון התגלתה מיד עם הרכבתו ועדותו היתה אמינה עלי. לפיכך, אני קובעת כי הארון שסופק לתובע היה בלתי תקין או שהרכבתו נעשתה שלא כראוי.
6. בעניין זה איני מקבלת את טענת הנתבעת כי אינה אחראית להרכבת הארון וכי על התובע לתבוע את המרכיב. המרכיב הינו שלוחה של הנתבעת, הרכיב את הארון מטעמה, ועל כן ככל שהרכבת הארון לא בוצעה כראוי, על הנתבעת לשאת באחריות לתוצאות.
7. עוד אוסיף, כי מעדותו של התובע והמכתבים שנשלחו לנתבעת עולה כי על אף שתובע פנה אליה עוד בחודש יולי 2014, התעלמה הנתבעת מפניות התובע ורק בחודש פברואר 2015, בחלוף חצי שנה ממועד פנייתו של התובע לנתבעת, ביקשה הנתבעת לשלוח את המרכיב לצורך החלפת המגירה.
8. בנסיבות אלה, כאשר הנתבעת לא פעלה תוך זמן סביר לתיקון הארון, בהתאם לחובתה, עומדת לתובע הזכות לקבלת ארון חדש ותקין.
9. לפיכך, ניתן בזה צו להחלפת הארון שרכש התובע מהנתבעת בארון זהה מאותו סוג ודגם.
10. אשר לפיצוי הכספי אותו דורש התובע בגין ביטול זמנו ועגמת הנפש שנגרמה לו, הרי שמעדותו של התובע והמכתבים שצורפו לכתב התביעה עולה, כי התובע נאלץ לפנות פעמים רבות לנתבעת, וכי זו לא טיפלה בפניותיו. הפעם הראשונה בה היתה נכונות מצד הנתבעת להחליף את מגירת הארון השבורה היתה בחודש פברואר 2015, בחלוף חצי שנה מהמועד בו פנה אליה התובע לראשונה, ולאחר פניות רבות ונוספות מטעם התובע.
11. לפיכך, התובע זכאי לפיצוי בגין ביטול זמנו וכן בשל אי הנוחות שנגרמו לו עקב התנהלות הנתבעת, שכן משך התקופה נאלץ לעשות שימוש בארון שאינו תקין. בנסיבות העניין, אני מעמידה את הסכום לו זכאי התובע על סל של 1,000 ₪, כולל הוצאות משפט.
12. לפיכך, ניתן בזה צו להחלפת הארון שרכש התובע מהנתבעת בארון חדש זהה מאותו סוג ודגם. כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,000 ₪. החיובים יבוצעו בתוך 30 יום.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ו, 09 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.