1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, בסדר דין מהיר שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 11.08.2014, בין כלי רכב, מ"ר 32-419-79 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 ובבעלות התובע 2 ונהוג על ידו (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 57-780-75 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2. למעשה, אין הצדדים חלוקים ביניהם לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4. בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 70% ואילו נהג רכב התובעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 30%.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

למרות התהיות שעלו מגרסתו של נהג רכב התובעים, ככלל, אני מעדיף את גרסתו, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעת, שלא התיישבה עם תמונות זירת התאונה, עם מוקדי הנזק ברכבי הצדדים, עדותו הייתה בלתי עקבית, בלתי הגיונית, והותירה בי רושם של חוסר מהימנות.

מוקד הנזק ברכב התובעים הוא בדופן הימינית האמצעית והאחורית. מוקד הנזק ברכב הנתבעת הוא בכנף הקדמית הימינית. אמנם, מוקד הנזק ברכב הנתבעת אינו מתיישב עם גרסתו של נהג רכב התובעים לתאונה, אך אין הוא מתיישב אף עם גרסתו של נהג רכב הנתבעת לתאונה.

איני מקבל את גרסתו של נהג רכב הנתבעת כפי שעלתה בטופס ההודעה מטעמו, בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, לפיה בעת פנייתו ימינה של רכב הנתבעת לכיוון חנייה המובילה לגן ילדים, ניסה נהג רכב התובעים להשתחל בין רכב הנתבעת למדרכה מצד ימין, אלא שתוך כדי כך ארע המגע בין הרכבים. אם נסיבות התאונה היו כפי גרסתו של נהג רכב הנתבעת, הרי שהיינו מצפים לראות נזק לחזית רכב התובעת או לדופן השמאלית של רכב התובעת. למעלה מזאת, נהג רכב הנתבעת מאשר בחקירתו הנגדית כי על פי תמונת מיקום התאונה (תמונה א'), רכב כלל אינו יכול להשתחל בין רכב הנתבעת למדרכה (עמ' 4, שורות 7-6 לפרוטוקול).

משכך, אני סבור כי רכב הנתבעת אכן נסע לאחור כאשר הוא מבקשת לצאת מחניה צרה המובילה לגן ילדים, כפי העולה מת/2.

אני סבור כי נהג רכב הנתבעת נסע לאחור מבלי לנקוט במשנה זהירות המתחייב מאופי נסיעתו, במיוחד כאשר הוא יוצר מחניה צרה וארוכה, כפי העולה מת/2.

מכאן, אחריותו של נהג רכב הנתבעת לתאונה.

עם זאת, איני פוטר את נהג רכב התובעים מכלל אחריות, מאחר שהיה עליו לכלכל את נסיעתו בהבחינו כי רכב התובעים יוצא מהחניה. אמנם, נהג רכב התובעים העיד כי לא הבחין ברכב הנתבעת ואי אפשר היה לראותו (עמ' 2, שורות 3-1 לפרוטוקול). בעוד שמעיון בטופס ההודעה שהוא מסר לתובעת 1 נרשם "מבוטח נוסע אחרי רכב צ"ג כאשר רכב צ"ג פנה ימינה על מנת להיכנס לחניה של בית עצר ונסע רוורס..." (ת/1), משפט המעיד כי נהג רכב התובעים היה בקשר עין עם רכב הנתבעת, ולכל הפחות היה עליו להיות בקשר עין על מנת שלא להיות מופתע ממנו.

משכך, אני סבור כי נהג רכב התובעים לא נתן די דעתו למתרחש לפניו ולכן אחריותו החלקית לתאונה.

לפיכך, דין התביעה העיקרית והתביעה שכנגד להתקבל חלקית, כפי שקבעתי בפתח סעיף 5 לעיל.

התביעה העיקרית

6. הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 9,323 ₪, שהינו 70% מסכום התביעה, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,400 ₪.

6.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

התביעה שכנגד

7. הנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד את הסכומים הבאים:

7.1. סך של 812 ₪, שהינו 30% מסכום התביעה שכנגד, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,400 ₪.

7.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

8. הסכומים הכוללים המנויים בסעיפים 6 ו-7 לעיל ישולמו תוך 30 יום.

9. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ו, 07 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.