13 יולי 2015

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 9/12/14 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 10% בגין השפעה קלה על כושר הפעולה של ברך שמאל, בהתאם לפריט ליקוי 35(1)(ב) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, ובתחולה מיום 1/5/14 ("ההחלטה").

להלן עובדות המקרה:

2. המערער יליד 1988, עבד בתפקיד מאבטח, ונפגע ביום 17/11/11 בתאונת עבודה. הפגיעה שהוכרה הינה בברך שמאל.

3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 30/4/14, נכות יציבה בשיעור 10% מיום 1/5/14.

4. ביום 4/9/14 התכנסה הוועדה לדון בערר המערער בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בהרדמה ומומחה בטיפול נמרץ (מוצג מש/1). הוועדה הקשיבה לתלונות המערער על כאבים בעיקר בעמידה ובהליכה. לדברי המערער, "יש קושי בהליכה, צליעה קלה. סובל מכאבי גב. כאבים בברך. יש בעיה ביישור ובכיפוף של הברך". הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ופירטה את ממצאיה כך:

"מתהלך באופן חופשי בחדר הבדיקה. מבנה כפות רגליים שטוחות ללא קשר לאירוע. בבדיקת ברך שמאל צלקת ניתוחית במרכז הברך באורך כ- 5 ס"מ. אינה דבוקה ליסוד. אינה רגישה. יישור הברך מלא. כיפוף 115 מעלות. אין נוזל תוך פרקי. ברך יציבה במישור קידי. במישור קדמי אחורי קיים סימן מגירה חיובי קל, אך גם בברך ימין ניתן להפיק סימן מגירה בצורה קלה יותר. לא הופק סימן לחמן ולא פיבושיץ. קיים דלדול 1 ס"מ בשרירי הירך משמאל".

הוועדה אבחנה את המערער כסובל מ"מצב לאחר קרע רצועה צולבת קדמית ושחזור ברך שמאל". הוועדה ציינה כי מעיון בכרטיס הרפואי לא נמצא תיעוד של ברך שמאל קודם לתאונה. לצורך סיכום הדיון ביקשה הוועדה לקבל לעיונה דיסק בדיקת MRI מחודש אוגוסט 2012 עם הפענוח.

5. הוועדה שבה והתכנסה ביום 18/11/14 (מוצג מש/ 2), סקרה ממצאי בדיקת MRI מיום 17/8/12, וציינה כי "קיימת רציפות בגיד המשוחזר". הוועדה הוסיפה כי המערער עבר ניתוח ארטרוסקופיה ביום 3/6/13 שהביא לשיפור ביישור הברך (טווח מלט ביישור). לדעת הוועדה ממצאי הבדיקה הקלינית תואמים את הנכות שנקבעה למערער בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב). באשר לחוות דעתו של ד"ר יוחנן חורב מיום 20/7/14 קבעה הוועדה שאינה מקבלת את מסקנותיו מאחר שחוות הדעת מסתמכת על המהלך הטיפולי ולא על המצב הרפואי הסופי. לעניין הפעלת תקנה 15 ולאור מגבלותיו של המערער, קבעה הוועדה שהיא מבקשת את המלצת ועדת הרשות.

6. הוועדה סיכמה את הדיון בעניינו של המערער בישיבתה ביום 9/12/14. לאחר ששבה על קביעותיה ביחס לחוות דעתו של ד"ר חורב וביחס לממצאי בדיקת ה- MRI, דחתה הוועדה את הערר ולמערער נקבעה נכות יציבה בשיעור 10% מיום 1/5/14.

טענות הצדדים

7. לטענת המערער, שגתה הוועדה משהחליטה שלא להפעיל את תקנה 15, מבלי לקיים כל דיון בעניינו. לפי הטענה, המערער אינו מסוגל לשוב לעבודתו הקודמת כמאבטח, וכן חלה ירידה בהכנסותיו.

8. לטענת המשיב, המערער אינו עונה להגדרת שני הקריטריונים המחייבים לצורך הפעלת תקנה 15, ולכן בדין קבעה הוועדה שאין להגדיל את הנכות לפי תקנה 15. נטען עוד שהחלטת הוועדה נסמכת על הבדיקה הקלינית, ולא נפל בהחלטתה פגם משפטי.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

9. לאחר שעיינתי בכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

10. למקרא פרוטוקול הוועדה מיום 18/11/14 (מש/2) עולה שהוועדה ביקשה להתייעץ עם ועדת רשות לעניין הפעלת תקנה 15. זאת, נוכח מגבלותיו של המערער בברך שמאל והעובדה שלא חזר לעבודתו כמאבטח. עם זאת, עיון בפרוטוקול המסכם של הוועדה מיום 9/12/14 מלמד שלא התקיים כל דיון בעניין הפעלת תקנה 15. לפי סעיף 12 לפרוטוקול, לא עמד בפני הוועדה דו"ח ועדת רשות. הוועדה גם לא ערכה כל דיון עצמאי בעניין הפעלת תקנה 15. לפיכך, בדין טען המערער שלא התקיים בעניינו כל דיון בעניין הפעלת תקנה 15. למעשה, לא ברור האם הוועדה קיבלה לידה דו"ח ועדת רשות אותו ביקשה, או שמא החליטה שאינה זקוקה להמלצתה של ועדת רשות, ואז חסרים בהחלטתה הנימוקים לכך.

לסיום

11. לאור האמור – הערעור מתקבל. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתקיים דיון בשאלת הפעלת תקנה 15. הוועדה רשאית, ככל שתמצא לנכון, לפנות לקבלת דו"ח ועדת רשות.

המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, ויתאפשר לו לטעון לעניין הפעלת תקנה 15.

12. על המשיב לשלם למערער הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

13. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ה, (13 יולי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.