מונחת לפני תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקי פח שאירעו לרכבה בתאונת דרכים מיום 15.10.14.

לטענת בנה של התובעת, הוא היה בחופשה מהצבא והחנה את רכבה במקום מותר לחניה כאשר שמע קול חבטה ברכב אמו, חבטה שהתברר כי נגרמה מרכבה של מבוטח הנתבעת. על גרסה זו חזר גם אחיו של נהג הרכב, וכן העידה התובעת כי לפני הפגיעה לא היו שום שריטות ומעיכות ברכבה. התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת שמאי.

הנתבעת אינה מכחישה את אחריותה לארוע התאונה, אולם טוענת טענות מטענות שונות, כמו שהרכב ישן ולא מן הנמנע כי עבר תאונות קודמות, וכן כי יש הבדלים בין התמונות שצולמו בעת הארוע ממש ובין התמונות שצולמו בידי השמאי. כמו כן, לטענתה, רכב התובעת חנה בחניה אסורה.

יצויין כבר עתה כי תמוהה בעיני העובדה כי הגם שהדיון בתיק זה הוא בשאלת הנזק אותו סירבה הנתבעת לשלם לתובעת בחרה היא שלא לכבד את הוראות החוק ואת פסיקתו של בית המשפט העליון לא התייצבה לדיון ושלחה מטעמה לדיון נציג- מייצג קבוע אשר אינו מוסמך להופיע בבית משפט לתביעות קטנות, וזאת על אף כי יודעת היא שייצוגו לא יותר.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים והעדים, ועיינתי בתמונות אשרהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל מן הנימוקים שיפורטו להלן.

1. הנתבעת מודה באחריותה לתאונה ולתוצאותיה.

2. התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת שמאי שאמדה את הנזקים כתוצאה מהפגיעה בתאונה.

3. הדרך לטעון טענות מעין אלה שנטענו על ידי הנתבעת היא בדרך של חקירת השמאי מטעם התובעת והגשת חוות דעת נגדית. הנתבעת לא נהגה כך, בהעדר כל אלה כל טענות הנתבעת הן הפרחת השערות בעלמא, ללא ביסוס עובדתי איזה שהוא ולמותר להוסיף כי לא הוכחו.

4. הנהג מטעם הנתבעת אשר התייצב לדיון העיד כי הנזק שאירע לרכב התובעת על פי התמונה שצילם במקום ובזמן האירוע אינו תואם לתמונות שצורפו לחוות דעת השמאי מטעם התובעת. נהג הנתבעת הצביע על פגיעות הנראות כמו כתמים שחורים ברכב התובעת בעיקר באזור שמעל הפנס השמאלי וכן בחזית הרכב. הנהג הצביע על תדפיס שחור לבן של התמונות שצורפו לחוות דעת המשאי. לאחר שביקשתי לראות את התמונות המקוריות מחוות הדעת שהוגשו בצבע (בניגוד לאלה עליהן הצביעה נהג הנתבעת שהיו בהדפסת שחור לבן) נוכחתי כי הנזק בתמונה שהגיש נהג הנתבעת ממקום ומזמן התאונה זהה לנזק כפי שנראה בתמונות חוות דעת השמאי וכי ההבדלים בין התמונות שהציג נהג הנתבעת מהמקור נובעים מצל ומהדפסת הדיו של התמונות.

אני מאמצת את חוות דעת השמאי שלא נחקרה, לא נסתרה ואף לא הוגשה חוות דעת נגדית.

5. חוות דעת שמאי התובעת קבעה כי לרכבה נגרם נזק של 5,053 ₪ והיא גם שילמה שכר שמאי בסך של 650 ש"ח ₪ ובסה"כ 5,703₪.

6. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,703 ₪ בצרוף רבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל וכן הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪, שישא רבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ו, 26 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.