1. בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב והועברה לבית משפט השלום בפתח-תקוה, מעלה המבקשת טענה לפיה השיק נשוא תיק זה (שמספרו 0008), נגנב ממנה על ידי המשיב, וזה האחרון מילא אותו בלא רשות ובלא סמכות מהמשיב או מאשתו.

לטענת המבקשת, השיק נשא את חתימתה של המבקשת ונשאר בפנקס השיקים (כלומר, כשהוא ריק כולו למעט חתימתה), והטענה היא כי המשיב גנב אותו והשלים את יתר הפרטים (בין היתר, את הסכום 426,085 ₪ עם מועד פירעון 21/1/15).

2. טענת המשיב היא, כי השיק ניתן לו כשיק ביטחון להבטחת כל נזק שיגרם לו כתוצאה מהשותפות שבינו לבין בעלה של המבקשת, ואולם המבקשת טוענת כי אין כל חוב בשותפות וכי להיפך, המשיב הוא שחייב לבעלה כספים רבים.

3. בדיון התקיים במעמד הצדדים, נחקרו המבקשת ובעלה, רם, על תצהיריהם. יצוין, כי החקירות היו ארוכות מן המקובל בהליכי התנגדויות לביצוע שטר. לאחר הדיון הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

4. באשר לטענת המשיב כי השיק הוא שיק ביטחון, טענה המבקשת, כי כאשר שיק מס' 0007 הינו מיום 20.6.14 ושיק מס' 0009 הינו מיום 12.6.14, הרי שלא יתכן כי שיק 0008 הוא שיק בטחון שניתן בטרם הקמת השותפות במרץ 2014, וכן לא יתכן שפנקס שמתחיל בחודש מאי 2014, יכלול שיק שנמסר חודשיים קודם לכן. כן, טענה המבקשת כי אם הייתה מוסרת שיק בטחון לבטח הייתה כותבת עליו את המילה "בטחון" (פרוטוקול מיום 20.1.16, עמוד 6, שורה 4).

5. כן, טענה המבקשת, כי בסוף חודש אוקטובר 2014 חיפש בעלה את פנקס השיקים כדי למשוך שיק כמתנה לאירוע אליו הוזמנו, ולאחר שלא מצא במשך מספר ימים, במהלך שיחת אקראי עם המשיב, התוודה זה באוזניו כי לקח את הפנקס בטעות.

כשבעלה קיבל בחזרה מהמשיב את פנקס השיקים, הבחין כי חסרים בו מספר שיקים וספחים (לא לפי הסדר שבפנקס).

בהמשך הצהירה כי המשיב התוודה בפני בעלה שלקח שיקים מהפנקס ומסר אותם הלאה וכן התחייב להחזיר. שני שיקים הוחזרו. שלושה אחרים, שחתימת המבקשת זויפה עליהם, נמסרו לחלפן כאשר המשיב חתום עליהם כערב בגב השיקים, והחלפן הגישם להוצאה לפועל. בגין כך הוגשה תלונה במשטרה, ואולם בניגוד לשיקים שם, השיק כאן היה חתום על ידה אך היא הצהירה כי מעולם לא מסרה אותו למשיב, אלא המשיב גנב את השיק ותלש אותו מפנקס השיקים שנגנב גם הוא. כהסבר לשאלה מדוע השיק חתום, הסבירה המבקשת, כי התכוונה לשלם באמצעותו את שכר הדירה.

6. תצהיר דומה, המפרט את אותן נסיבות, הוגש על ידי בעלה של המבקשת, שם הוסיף כי מספר פעמים המשיב איים בהתאבדות כדי שירחם עליו וכי השתמש בכספי השותפות לרכישת סמים קשים, חב לו כספים, הונה אותו כשותף שלו ואף עירב אותו בשוק השחור.

7. בחקירה על תצהירה, נשאלה המבקשת מדוע לא ביטלה את כל השיקים שיצאו מהפנקס וזו עונה כי "יוסי ביקש שלא לפנות למשטרה. רצינו לתת את הצ'אנס ליוסי. חיכינו שיחזיר לנו והוא אכן החזיר לנו 2 שיקים" (עמוד 2, שורות 20-21).

בנוגע לשיק שהשאירה חתום וריק בפנקס אמרה בעדותה כי "בגלל שזה לא היה רציף תשלום השכירות ואני הייתי צריכה לשלם שכירות, באותו זמן לא ידעתי אם צריך או לא צריך לשלם. בסופו של דבר לא היה צריך לשלם והתחלתי לרשום שיק והשארתי את זה ככה. מעשה אווילי שהשארתי שיק פתוח. לא ידעתי שהוא יגנב".

המסגרת המשפטית:

8. משהועברה התנגדות לביצוע שטר לבית המשפט, דינה של בקשת הביצוע ככתב תביעה בסדר דין מקוצר (תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם 1980). כפועל יוצא, דין ההתנגדות לביצוע שטר כבקשת רשות להתגונן. הלכה היא, כי במסגרת בקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו קובע עובדות או מהימנות עדויות. בית המשפט אינו בודק מהו טיב ראיות הנתבע או כיצד יצליח להוכיח את טענותיו. כל שעל בית המשפט לבדוק הוא, האם טענות ההגנה אשר הוצגו על ידי הנתבע מקימות לו הגנה ראויה מפני התובענה. גם כאשר הגנתו דחוקה, תינתן לו רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3), 41, ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400, ע"א 3374/05 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אליהו אוזן, ע"א 544/81, מנחם קיהל נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3), 518).

9. סעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש], שכותרתו "אוחז כשורה" קובע כדלקמן:

(א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;

(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

(ב) ביחוד זכות קנינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות."

10. לדידי, בעניינו, הועלו ע"י המבקשת מספר טענות, אשר בהתקיימן עשויות להקים לה הגנה טובה. טענות אלו מעלות שאלות מהותיות – כגון, האם המשיב נעשה אוחז בשטר בתום לב, האם השלים המשיב פרטים בשטר והאם נגועה הסבת השטר לאישתו של המשיב בחוסר תם לב.

שאלות אלו מתחדדות נוכח קירבתם החברית והעסקית, כפי שנטען, בין בעלה של המבקשת לבין המשיב. בנקודה זו יצוין, כי בין המשיב לבין בעלה של המבקשת ישנה שותפות עסקית, עסק לייצור מכשירי תפיחה ותיקון מכונות מזון ("א.מ. מכשירי תפיחה ואחזקה").

11. כאמור, במסגרת דיון בבקשת רשות להתגונן, אין בודקים כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו ואף לא את טיב ראיותיו, שכן עול ההוכחה המוטל על הנתבע, הינו מצומצם יחסית. לא נשקלים שיקולי מהימנות ואף לא נקבעים ממצאים, ודי לו לנתבע, כי יוכיח הגנה אפשרית בפני התובענה, ולו בדוחק. טענות המבקשת לפיהן, המשיב נעשה אוחז בשטר בחוסר תם לב, תוך נטילתן בהעדר הסכמת המבקשת, השלים את פרטיו והסב השטר לרעייתו, אלו נסיבות שאם תוכחנה יכול ותובלנה לכך שהמשיב אינו אוחז כשורה. אולם טענות אלו מצויות במישור העובדתי, אשר דורש בירור מעמיק. בירור עובדתי זה, כידוע, אינו נעשה במעמד הדיון עצמו, ובשלב זה ובהתאם להלכה הרווחת על בית המשפט לבחון באם יש ממש בטענת המבקשת והאם יהיה בכך לשמש כטענת הגנה. בנסיבות מקרה זה, כאמור, התשובה לשאלה זו הינה חיובית.

12. ערה אני לכך שעדויותיהם של המצהירים אינן מתיישבות לחלוטין האחת עם רעותה, כפי שפורט בסיכומי המשיב. כמו כן נראה, על פי סדר השיקים ותאריכיהם, כי צודק ב"כ המשיב כי השיקים נרשמו ונערכו שלא בסדר כרונולוגי, מה שמוביל למסקנה הפוכה מטענות המבקשת. אולם בשל הספק, ולאור מהות טענת הגניבה והזיוף בלבד והשלכותיה במקרה דנן, ובשים לב לסכום השטר, מצאתי כי יש ליתן למבקשת רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 35,000₪ וזאת בהתאם לתקנה תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984. הפיקדון יופקד בקופת בית המשפט תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן תדחה ההתנגדות, ישופעלו ההליכים בתיק ההוצל"פ והמבקשת תישא בהוצאות המשיב ובשכ"ט בסך 1,500 ₪ כולל מע"מ בגין בקשה זו.

14. ככל ויופקד הפיקדון במלואו ובמועד, ולאור סכום השטר, תתברר התביעה בסדר דין רגיל, והתצהיר שצורף לבקשה יהווה כתב הגנה.

לאחר ביצוע ההפקדה, יפעל המשיב/התובע לתשלום הפרשי אגרה כמתחייב.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ז, 21 מאי 2017, בהעדר הצדדים.