19 מאי 2015

לפני:

כב' השופטת איריס רש

נציג ציבור (עובדים) מר אלי רומאני

נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף הלפרין

החלטה

1. לפנינו בקשת המבקשת להורות על איסור השתתפותו של המשיב 1 (להלן –מר משלב) כחבר בועדת היועצים שתתכנס לקראת בחירת מנהל בית הספר היסודי אבו-סנאן "א", "אלמחבה" ע"ש נגיב ניקולא ז"ל בהתאם למכרז לאיוש משרה (242) שהתפרסם ביום 8.3.2015 (להלן – המכרז) וזאת לנוכח ניגוד העניינים בו מצוי מר משלב.

2. נציין כי בתחילה הוגשה הבקשה על ידי מר גמאל חיר, בעלה של המבקשת, מר אשרף גמאל חיר, בנה של המבקשת, מר אמל זיאדה, חבר במשיבה 2 (להלן –המועצה) ומר האני מרזוק, חבר מועצה נוסף.

לטענת המבקשת, הבקשה לא הוגשה על ידה מחשש לפגיעה בהוראות חוזר מנכ"ל משרד בחינוך תשעה/5 בדבר נוהל מינוי מנהלים וסגני מנהלים במוסדות חינוך רשמיים (להלן – חוזר משרד החינוך) המטיל חיסיון מוחלט על שמות המועמדים. רק לאחר הגשת תגובת המשיבה 3 (להלן –המדינה) ממנה עלה כי אין מניעה חוקית להצטרפותה לבקשה היא ביקשה להצטרף כמבקשת.

מקובלת עלינו עמדת המדינה לפיה אין ולא היה כל בסיס לחשש של המבקשת. זאת, הן לנוכח העובדה שחוזר המנכ"ל אינו מונע ממועמד במכרז לפנות לבית הדין במהלך השלבים השונים של המכרז והן לנוכח העובדה שגם אם היה קיים איסור כזה, ולא כך הם פני הדברים, מועמדותה של המבקשת נחשפה באמצעות בעלה ובנה.

עוד יצוין כי תצהיר המבקשת הוגש רק לאחר הדיון שהתקיים ביום 4.5.2015 ולאחר הוראה מפורשת של בית הדין. כך גם, במהלך הדיון, ולאור המלצת בית הדין, נמחקו המבקשים הנוספים.

3. מטעם המבקשת הוגש תצהיר מטעמה ומטעם המשיבים 1-2 הוגש תצהירו של מר משלב. המדינה לא הגישה תצהיר מטעמה, בין היתר, לאור טענתה לפיה היא אדישה לתוצאות ההליך ובלבד שככל שבית הדין יקבע שמר משלב אינו כשיר להשתתף כחבר בועדת היועצים, נציג המועצה בועדת היועצים יהיה מנהל מחלקת החינוך, כפי שנקבע בחוזר המנכ"ל.

ביום 3.5.2015 הוגשה לתיק בית הדין תגובה מטעמו של מר נביה שיך, מנהל מחלקת החינוך במועצה במסגרתה נטען כי היה על המבקשים לצרף אותו כצד להליך. מר שיך הבהיר שהוא אינו מעוניין להשתתף בועדת היועצים בשל הלחצים המופעלים עליו על ידי חלק מהמתמודדים וכי אינו מסוגל לעמוד בלחצים אלו. מר שיך הוסיף כי אינו מוכן להשתתף בוועדת היועצים בנושא כל כך רגיש בכפר, אשר עלול לגרום לביקורת דתית, מפלגתית ובין-אישית, תהא אשר תהיה תוצאת המכרז. בהקשר זה נבהיר כי לא מצאנו לנכון לצרף את מר שיך כצד להליך ואיננו סבורים שיש לייחס משקל לעמדתו לפיה הוא אינו מעוניין ליטול חלק בועדת היועצים בשל חששו מלחצים או מביקורת כזו או אחרת, ככל שיוחלט שמר משלב אינו יכול לשמש כנציג המועצה בוועדת היועצים. זאת, משעה, שהשתתפות בוועדת היועצים הינה חלק מתפקידו של מר שיך, כמנהל. למותר לציין, כי ככל שמועמד כזה או אחר או מי מטעמם של המועמדים מאיים על מר שיך עליו לפנות למשטרת ישראל.

4. זאת ועוד, בטרם נכנס לגופה של הבקשה, נביע את מורת רוחנו מהתנהלות המבקשת והמבקשים הנוספים שאמנם נמחקו מהבקשה ואולם עמדו מאחוריה.

אנו סבורים כי לא היה מקום להתייחס במסגרת הבקשה "למניפולציות ולמעשים לא כשרים" שננקטו, כביכול, על ידי מר משלב בהליכים ו/או באירועים אחרים. מקל וחומר, שלא היה מקום לטעון כנגד מר משלב כי הוא בעל "אופי עברייני לכאורה, שלא בוחל באמצעים פסולים כדי לממש את זממו" וכי המבקשים חוששים שינקוט בדרך זו גם במכרז נשוא הבקשה (סעיף ו' לבקשה). טענות אלו, לרבות ההליכים האחרים שצורפו לבקשה, לא תרמו מאומה לבירור המחלוקת למעט השחרת פניו של מר משלב.

צר לנו, שלמרות הקשר המשפחתי והיחסים הקרובים בין הצדדים, כפי שנטען בבקשה ובעדות המבקשת, העדר ההסכמה במחלוקת נשוא ההליך, גרמה למבקשת במחי קולמוס להטיל רפש במר משלב ואף להשפילו (סעיף ז4 לבקשה), שלא לצורך.

5. ביום 13.5.2015 התקיים דיון בבקשה במסגרתו המבקשת ומר משלב נחקרו בחקירות נגדיות והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

ואלו העובדות הלכאוריות הצריכות לענייננו:

6. ביום 8.3.2015 פורסם על ידי משרד החינוך מכרז לאיוש משרת מנהל בית ספר יסודי "א" בישוב אבו-סנאן.

המועד האחרון להגשת המועמדות נקבע ליום 22.3.2015.

7. המבקשת הגישה את מועמדותה למכרז ביום 13.3.2015 וקיבלה אישור בדבר עמידתה בתנאי הסף.

8. המבקשת זומנה לראיון בפני ועדת היועצים הקבוע ליום 20.5.2013.

9. לפי חוזר המנכ"ל, הרכב ועדת היועצים לאיוש משרות ניהול בחינוך היסודי כולל נציג של הרשות המקומית שהינו ראש הרשות או מנהל אגף/מחלקת החינוך ברשות.

10. מר משלב, המכהן כראש המועצה באבו סנאן, משמש גם כחבר בועדת היועצים לאיוש משרת מנהל בית הספר היסודי "א" באבו סנאן.

11. המבקשת נשואה למר גמאל חיר.

12. מר משלב הוא דוד של מר ג'מאל חיר (אח מצד האם).

13. מעבר לקרבה המשפחתית, עד לחודש מרץ 2015, התקיימו יחסים קרובים בין מר משלב לבין מר גמאל חיר. כך למשל, מר גמאל חיר שמש כיועצו המשפטי של מר משלב במשך שנים וניהל עבורו את מערכת הבחירות לראשות המועצה בשנת 2004, לרבות טיפול במערך הכספים וטיפול משפטי בגין תוצאות הבחירות.

בשנים 2006-2009 במהלכן מר משלב כהן כראש המועצה, מר גמאל חיר שמש כיועץ המשפטי של המועצה והגב' מהא קיס, אחותה של המבקשת, שמשה כמזכירה אישית של מר משלב.

באופן דומה, מר גמאל חיר ניהל גם את מערכת הבחירות של מר משלב בשנת 2008 לרבות טיפול משפטי בגין תוצאות הבחירות.

כך היה גם במערכות הבחירות האחרונות לראשות המועצה בשנים 2013 ו – 2015. בנוסף, במהלך הבחירות האחרונות לראשות המועצה, מר אשרף גמאל חיר, בנה של המבקשת, היה מעורב במטה הבחירות של מר משלב ובין היתר, הופקד על ניהול כספי מערך הבחירות של מר משלב.

14. ביום 14.3.2015 מר גמאל חיר נפגש עם מר משלב והודיע לו על השתתפותה של המבקשת במכרז. מר גמאל חיר דרש ממר משלב שלא להשתתף בועדת היועצים של המכרז.

מר משלב סרב לדרישתו של מר גמאל חיר ועמד על כך שהוא ישתתף כחבר בועדת היועצים במכרז וזאת מכח היותו הנציג של המועצה.

15. ביום 27.3.2015 מר גמאל ח'יר שלח מכתב תלונה המופנה למשטרה כנגד גורמים שונים ובכלל זה מר משלב בקשר למעשי שחיתות לרבות מינוי מקורבים שלא כדין.

למכתב זה צורפה פתקית בה נכתב כך:

"ידידי אבו-גמיל

1) זאת הפעימה הקטנה והראשונה

2) עיכוב הליכים לבקשתך נמשך עד ליום 1/4/2015

3) למרות ההתעלמות מההודעות שלי אני אמשיך לכבד אותך

4) העתק הועבר לעו"ד וסים מוקלד"

16. ביום 28.3.2015 שלח מר גמאל חיר מכתב התנצלות למר נוהאד משלב ולמר יוסף משלב לפיו הוא חוזר בו מכל הדברים שנכתבו במכתב, בטענה שהמכתב נכתב מתוך סערת רגשות ואיבוד עשתונות וכלשונו:

"אני מתנצל על חיבור מכתבי שבנדון, עשיתי זאת מתוך סערת רגשות, כעס ואיבוד עשתונות.

אני חוזר בי מכל הדברים שכתבתי והנתונים שבמכתבי אינם נתוני אמת".

17. למחרת, ביום 29.3.2015 נשלח מכתב תלונה נוסף המופנה לכב' נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, לכב' מנהל בתי המשפט, השופט מיכה שפיצר למפקד יחידת להב 433 במשטרה וליועץ המשפפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, לפיו מר משלב ובא כוחו קשרו קשר עם שופטים מסוימים כדי לעכב את בירור ההליך הפלילי בעניינו של מר משלב בקשר לעבירה של זילות בית המשפט, בשל העובדה שהרשעה בהליך תגרום לסיום כהונתו של מר משלב כראש המועצה. לטענת המשיבים 1-2 למכתב זה צורפה פתקית בכתב ידו של מר גמאל חיר בו צוין כי המדובר בפעימה שניה. עוד נטען על ידי המשיבים 1-2 כי בפתקית מר חיר ביקש לקבוע פגישה דחופה שאחרת ינקוט בצעדים נוספים. עותק מפתקית זו לא צורפה לתגובה.

18. ביום 8.4.2015 הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים על ידי מר גמאל חיר והמבקשים 1-2 בבקשה המקורית שבפנינו, האוסר על ב"כ המשיבים 1-2 ליצג את המועצה מחמת ניגוד עניינים חמור ולהורות למועצה לפרסם מכרז למתן שירותי יעוץ משפטי חיצוני (עת"מ 9597-04-15 המתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני כב' השופט סוקול).

19. ביום 31.3.2015 נשלח מכתב נוסף למשיבים 1-2 על ידי מר גמאל חיר בו נדרש להחליף את נציג המועצה בועדת היועצים במכרז לנוכח עילות פסלות של מר משלב המפורטות במכתב.

20. ביום 19.4.2015 הוגשה הבקשה דנן.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 4.5.2015 ניסינו להביא את הצדדים להסכמה ואולם ללא הואיל.

21. כאמור לעיל, ביום 13.5.2015 התקיים דיון בבקשה במסגרתו התקיימו חקירות נגדיות קצרות שלאחריהן ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

טענות הצדדים -

22. טענות המבקשת –

22.1 מר משלב אינו יכול לשמש כחבר ועדת היועצים מכח הוראות חוזר המנכ"ל האוסרות על קרוב משפחה ובכלל זה דוד להשתתף בועדת היועצים.

22.2 היחסים הקרובים בין בעלה ובנה של המבקשת למר משלב יוצרים ניגוד עניינים חמור שאינו מאפשר למר משלב להשתתף בועדת היועצים.

22.3 מר משלב הכריז ברבים כי הוא תומך במועמדותה של מועמדת בת העדה הנוצרית בהתאם למחויבותו בהסכם הקוליאציוני שנחתם למול סיעת חד"ש במועצה.

22.4 מנגד, היחסים העכורים שנתגלעו בין הצדדים לאחר עמידתו של מר משלב על השתתפותו בועדת היועצים מייצרים חשש ממשי לדעה מוקדמת שלילית כלפי המבקשת.

22.5 ניגוד העניינים של מר משלב עשוי לפגוע במבקשת וביתר המועמדים במכרז, לנוכח הסיכון בפסילת המכרז.

22.6 מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת, שכן אי מתן הצו יגרום למבקשת נזק בלתי הפיך, במובן זה שועדת היועצים תתכנס בהרכב שאינו תקין, שישליך על תוצאות המכרז, בין אם המבקשת תזכה במכרז ובין אם לאו.

23. טענות המשיבים 1-2 –

23.1 המבקשת באמצעות בעלה והמבקשים הנוספים בבקשה המקורית הגישו את הבקשה בחוסר ניקיון כפיים תוך הפעלת מסע סחיטה ואיומים על מר משלב על מנת שיתמוך במועמדותה של המבקשת.

23.2 קבלת הבקשה משמעה מתן לגיטימציה להפעלת מעשי סחיטה ואיומים בכדי להשפיע על נציג המועצה לתמוך במועמד כזה או אחר.

23.3 אין לקבל את טענת המבקשת לפיה היחסים העכורים שנוצרו לאחר סירובו של משלב שלא להשתתף בועדת היועצים גרמו לניגוד עניינים שאינו מאפשר למר משלב לשמש כחבר בועדה. כפי שכבר נפסק, תלונה על נבחר ציבור אינה מקימה ניגוד עניינים.

23.4 בבקשה נטענות טענות סותרות, מאידך ניגוד עניינים הנובע מיחסי קרבה בין המבקשת ומשפחתה למר משלב ומאידך, נטענות טענות מכפישות כלפי מר משלב שאינן עולות בקנה אחד עם יחסי הקרבה.

23.5 המבקשת אינה נמנית על קרובי המשפחה של מר משלב. רשימת קרובי המשפחה המופיעה בחוזר המנכ"ל הינה רשימה סגורה.

23.6 המבקשת מושתקת מלטעון לקרבת משפחה בינה לבין מר משלב לנוכח עמדתו של בעלה, מר גמאל חיר בעתירה מנהלית שהוגשה כנגד מינויו כיועץ משפטי של המועצה בעת"מ 4129/07 הזימה שריף נ' נוהאד משלב ואח' (ניתן ביום 24.3.2008).

23.7 חברי ועדת היועצים אינם מחליטים על הזוכה במכרז, אלא רק ממליצים על המועמד הראוי. ההחלטה הסופית מסורה למנכ"ל משרד החינוך. בהתחשב באמור לרבות בעובדה שההחלטה על המעמד הראוי מתקבלת על ידי כל חברי ועדת היועצים מנוטרל החשש לניגוד עניינים.

23.8 מר משלב לא בחר באף מועמד ולא התחייב בהסכם קואליציוני להמליץ על מועמד מסוים.

23.9 אין מקום להתערבות בשיקול הדעת של הרשות בדבר הנציג מטעמה בועדת היועצים.

23.10 לא צורפו לבקשה המועמדים האחרים שעשויים להינזק כתוצאה מקבלת הבקשה.

23.11 מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. למבקשת לא יגרם נזק מהשתתפותו של מר משלב בועדת היועצים ומנגד קבלת הבקשה תפגע בעצמאות שיקול הדעת של הרשות ותאפשר סחיטה של נבחרי ציבור. במאזן הנוחות יש להתחשב בהודעתו של מנהל מחלקת החינוך שהודיע כי לא יוכל לעמוד בלחצים.

24. טענות המדינה –

המדינה אדישה לנציג הרשות בועדת היועצים ובלבד שהנציג יהיה בהתאם לקבוע בהוראות חוזר המנכ"ל היינו ראש המועצה או ראש מחלקת החינוך במועצה.

דיון והכרעה

25. בפתח ההכרעה נחזור ונדגיש שכל הקביעות בהליך זה הן לכאוריות בלבד ואין בהן כדי להשליך על ההכרעה הסופית, אשר תינתן לאחר הבאת המסכת העובדתית המלאה.

26. סעיף 1.3.2 לחוזר המנכ"ל עוסק בסדרי עבודתה של ועדת היועצים כאשר בס"ק טו נקבע כי הכלל לפיו חבר ועדת היועצים אינו יכול להשתתף במכרז בו קרוב משפחתו הגיש מועמדות וכדלקמן:

"חבר ועדת היועצים שהמועמד הוא קרוב משפחה שלו יודיע על כך ליושב ראש הוועדה, ולא ישתתף כלל בועדת היועצים המראיינת את המועמדים לאותה משרה. בפסקה זו "קרוב משפחה" כולל בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה."

לטענת המשיבים 1-2 לא מתקיימת קרבת משפחה בין המבקשת לבין מר משלב, לנוכח העובדה שמר משלב אינו הדוד שלה, אלא של בעלה. אין בידינו לקבל טענה זו. תכלית ההוראה האוסרת על קרבת משפחה בין חבר ועדת היועצים לבין מועמד המשתתף במכרז נועדה למנוע ניגוד עניינים או חשש מניגוד עניינים בין חבר ועדת היועצים לבין קרוב משפחה ממעגל קרבה היוצר היכרות קרובה ואישית בין חבר הועדה לבין המועמד שעשויה להקנות למועמד יתרון על פני מועמדים אחרים, בין כתוצאה מההיכרות הקרובה ובין כתוצאה מהמחויבות המשפחתית. לפיכך, לטעמנו, המונח "דוד" חל גם קרוב משפחה המכונה כך כתוצאה מקשר הנישואים. פרשנות זו מתיישבת עם הגדרת קרובי משפחה נוספים שלא מתקיים בהם קשר דם כגון: גיס, גיסה, חם, חמות, חתן וכלה. בהקשר זה יפים הדברים שנקבעו זה מכבר על ידי בית המשפט העליון מפי כב' השופט מצא וכדלקמן:

"אתייחס תחילה לפן הלשוני. אמנם נראה כי בדורות עברו היה נהוג לכנות בשם "דוד" (או "דודה") רק את אחי או (אחות) האב (או האם). הא ראיה כי בחלק ממהדורותיו היותר ישנות של המלון החדש מאת א' אבן שושן, הרחבת משמעותם של "דוד" ו"דודה" גם לבעלה של אחות האב (או האם) ולאשת אחי האב (או האם), יוחסה לספרות העברית החדשה. עם זאת נראה כי למובנם הרחב יש עיגון אף במקורותינו.

עיון במלון הלשון העברית הישנה והחדשה מאת א' בן יהודה אמנם יעלה כי "דוד" מוגדר בו (על יסוד מובאות מן המקורות) אך כ"אחי האב" ולא צוין כי הוא כולל גם את אחי האם או את בעל אחות האב או האם (ראו שם, כרך ב', בעמ' 899), אך למובן המילה "דודה" – שהוגדרה על ידיו (שם, בעמ' 900) ככוללת גם את "אשת אחי האב" – מביא בן יהודה ראיה מן התורה "עֶרְוַת אֲחִי-אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל-אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא" (ויקרא, יח, יד [א]). ומשעמדנו על משמעותה המקורית של "דודה" נקל להסיק מכך כי אף "דוד", במשמעותו המקורית, כולל גם בעל אחות האב או אחות האם. למותר לומר – ולצורך ההכרעה בענייננו די היה אף בכך – כי על פי משמעותם המקובלת בעברית בת-זמננו והשגורה בפי הבריות, "דוד" ו"דודה" כוללים גם את הקשורים לדוד ולדודה הביולוגיים בקשר של חיתון, קרי בעלה של הדודה ואשת הדוד בין מצד האב ובין מצד האם, והעיון במילונים השימושיים לעברית העכשווית מבסס היטב פירוש זה (ראו: הערכים "דוד" ו"דודה" במילון ההווה מאת ש' בהט ומ' מישור; במילון ספיר (א' אבנון עורך, 1997) וברב-מילים – המילון השלם לעברית החדשה מאת י' שויקה). אך חשוב להטעים כי אין המדובר בפירוש עתיק שחזר ונתחדש אך בדור האחרון: אף באוצר הלשון העברית מאת י' כנעני, שמאז יציאתו לאור חלפו למעלה מחמישים שנה, מוגדר "דוד" הן כ"אחי האב או אחי האם" הן כ"בעל אחות האב או אחות האם", ובדומה, "דודה" מוגדרת בו כ"אחות האב או אחות האם" וכן כ"אשת אחי האב או אחי האם" (ראו: שם, כרך ב, בעמ' 566-565). נמצא כי הן על-פי מובנו השורשי העתיק של "דוד" הן על-פי מובנו הלשוני השגור והמקובל בזמננו, נחשב המערער כדודן של אחייניות אשתו."

[ראו: ע"פ 4524/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 522].

הנה כי כן, לפי הוראות חוזר המנכ"ל מר משלב אינו יכול להשתתף בועדת היועצים ודי בכך כדי לקבל הבקשה.

27. זאת ועוד, גם לולא קרבת המשפחה בין המבקשת לבין מר משלב, אנו סבורים כי לנוכח היחסים האישיים והקרובים בין בעלה ובנה של המבקשת לבין מר משלב במהלך השנים ובכלל זה הביקורים התכופים של מר משלב בביתה של המבקשת והיחסים החמים בין המשפחות (סעיפים 15-24 לתצהיר המבקשת), קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים או דעה קדומה של מר משלב ביחס למבקשת, בין לחיוב ובין לשלילה. זאת לנוכח העובדה שההיכרות האישית של מר משלב עם המבקשת הינה היכרות שמעבר לנתונים האישיים של המבקשת כעולה מהמידע שיועבר לחברי ועדת היועצים והיא חורגת מיחסי עבודה ו/או היכרות הנובעת מקשרי עבודה.

הלכה פסוקה היא כי האיסור על חברות בועדה חל מקום שיש לו לחבר הועדה דעה קדומה, שאין סיכוי סביר כי תשתנה במהלך דיוני הועדה. ביסוד גישה זו מונח האינטרס (הפרטי) של מי שעלול להיפגע מהמלצות הועדה, הזכאי לכך כי ההמלצה בעניינו תעשה על יסוד מכלול החומר המצוי לפני הועדה ולא על יסוד דעותיו הקדומות של חבר הועדה.

בנוסף, מקובלת עלינו טענת המבקשת לפיה מועמדים אחרים עשויים לפרש את חברותו של מר משלב בועדת היועצים כמיועדת "להכשיר" את הבחירה של המבקשת ו/או כמשוא פנים לטובת המבקשת, כך שככל שהיא תזכה במכרז, היא תאלץ להתמודד עם טענות ותביעות של מועמדים אחרים שיבקשו לפסול את המכרז. גם בהקשר זה, כבר נפסק כי האינטרס (הציבורי) תומך בגישה זו על מנת לחזק את אמון הציבור בפעילות הועדה, בתקינותה ובאובייקטיביות שלה וההלכה האוסרת על משוא פנים מבוססת הן על הצורך לעשות צדק והן על הצורך כי ייראה שנעשה צדק.

[ראו למשל: בג"ץ 1356/96 בן דוד נ' שמעון פרס, פ"ד נ(1) 661].

מנגד, אנו סבורים כי היחסים העכורים שנוצרו לנוכח סירובו של מר משלב להעתר לבקשה שלא להשתתף בועדת היועצים במכרז והתנהלות מר גמאל חיר לאחר אותו סירוב אינה מקימה ניגוד עניינים. בהקשר זה, המבקשת העידה כי היחסים בינה לבין מר משלב טובים והיא אינה מעורבת בהתנהלות האחרונה שבין בעלה לבין מר משלב (עמ' 5 ש' 14-16 לפרוטוקול). מעבר לכך, מקובלת עלינו טענת המשיבים כי הגשת תלונה על בעל תפקיד במסגרת תפקידו אינה מקימה עילת פסלות. למעלה מהצורך, נציין כי הטענה לפיה מר משלב התחייב בהסכם קואליציוני לבחור במועמדת מהעדה הנוצרית, לא הוכחה ומר משלב אף לא נחקר בנקודה זו.

28. כך גם, אין בידינו לקבל את טענת המשיבים לפיה החשש לניגוד העניינים מנוטרל בשל מספר חברי הועדה, הצורך בהחלטה משותפת והעובדה שחברי הועדה רק ממליצים על המועמד הראוי בעוד שההחלטה הסופית מתקבלת על ידי מנכ"ל משרד החינוך. תפקידה של ועדת היועצים הינו תפקיד רב חשיבות בהליך בחירת הזוכה במכרז, הועדה מראיינת את המועמדים, בוחנת את מידת התאמתו של כל מועמד לתפקיד ומדרגת את המועמדים והכל בהתאם למומחיותם ונסיונם המקצועי של חברי הועדה. למותר לציין כי להמלצת ועדת היועצים משקל רב בהחלטתו של מנכ"ל משרד החינוך וככל שהחלטתו של המנכ"ל שונה מהמלצתה של ועדת היועצים נדרשת הנמקה מפורטת.

29. מאזן הנוחות –מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת זאת הן לנוכח העובדה קיומה של זכות לכאורה וסיכויי המבקשת לזכות בתביעה כמפורט לעיל והן לנוכח העובדה שאי מתן הצו יגרום לנזק בלתי הפיך למבקשת במובן זה שמשמעו מעשה עשוי מבחינת המבקשת, כך שועדת היועצים תתכנס בהרכבה הנוכחי תראיין את המועמדים ותגבש את המלצותיה.

מנגד, לא מצאנו שקבלת הצו תגרום נזק למשיבים, שכן מלכתחילה, לפי חוזר המנכ"ל קיימת אפשרות שנציג המועצה בועדת היועצים יהיה מנהל מחלקת החינוך ולאו דווקא ראש המועצה.

30. לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הבקשה וקובעים שמר משלב אינו יכול להשתתף כחבר בועדת היועצים במכרז לאיוש משרת מנהל בית הספר היסודי "א" באבו סנאן ולפיכך, מר שיך, מנהל מחלקת החינוך ישתתף כנציג המועצה בועדת היועצים במכרז.

31. לנוכח התנהלות המבקשת כמפורט בסעיף 4 לעיל ולנוכח הדיון העקר שהתקיים ביום 4.5.2015 - אין צו להוצאות.

32. הצדדים יודיעו לא יאוחר מיום 31/5/15 האם הם עומדים על קיום ההליך העיקרי.

33. לעיון ביום 1.6.2015.

ניתנה היום, א' סיוון תשע"ה, (19 מאי 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.