1. עניין לנו בתביעת המשיבה כנגד המבקש, תביעה על סך של 3335.02 ₪, שהוגשה ביום 4.11.2015.

2. ביום 18.11.2015 ניתנה החלטה לעניין הגשת תצהירי הצדדים, זימון עדים וזימון הצדדים לישיבת הוכחות ליום 2.2.2016.

עיון במערכת "נט המשפט", מלמדת כי המבקש צפה בהחלטה זו ביום 23.11.2015 שעה 05:58.

3. ביום 10.1.2016, הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד דיון, מאחר ולא הצליח להשלים הכנת תצהיר עדות ראשית מטעמו, בין השאר בשל שיפוצים אותם ערך בביתו לתיקון נזילות, וכוונתו להגיש כתב תביעה שכנגד, דבר שיצריך את איחוד הדיונים.

לסיום הבקשה סיכם המבקש :

"...אשר על כן מתבקש כב' ביהמ"ש לדחות מועד הדיון הקבוע כנ"ל - בהתאם ליומנו למועד מאוחר יותר מיום 14/03/16 - מועד בו על הח"מ להתייצב בפני כב' ביהמ"ש המחוזי בת"א לדיון בערעור אזרחי לאחר שיגיש עיקרי טיעון ותיק מוצגים."

5. בהחלטה מאותו יום, נקבע כי הדיון יתקיים במועד בו נקבע, אך למבקש ניתנה ארכה להגשת תצהיריו עד ליום 24.1.2016.

6. ביום 24.1.2016 הגיש המבקש בקשה נוספת, במסגרתה עתר לראות בתצהיר שצורף להתנגדות שהוגשה מטעמו ביום 31.3.2015, כתצהיר עדות ראשית מטעמו, זאת מאחר ולקה בשפעת , נפל וסדק צלעותיו, ולא יוכל להגיש תצהירו במועד.

7. בהחלטה מאותו יום, ניתנה לתובע ארכה יוספת להגשת תצהירו עד ליום 26.1.2016, שאם לא כן יראה בית המשפט בתצהיר שצורף בבקשת הרשות להגן, כתצהיר עדות ראשית.

8. ביום 25.1.2016, הגיש המבקש בקשה נוספת לדחיית מועד דיון, במסגרתה נטען כי מעיון ביומנו של המבקש, עולה כי באותו יום נקבע למבקש דיון הוכחות נוסף, במסגרתו המבקש צד לתובענה, תיק משנת 2010 העומד לפני סיכומים, בבית המשפט לעניינים מקומיים בקריות.

9. בהחלטה מיום 26.1.2016 נדחתה בקשת התובע לדחיית מועד ישיבת ההוכחות, לאחר שהתברר כי הדיון בתיק האחר המנוהל לפני בית המשפט לעניינים מקומיים, נקבע במסגרת דיון שנערך במעמד המבקש עצמו – ישיבה מיום 23.12.2016, קרי, כאשר באותו זמן, ידע המבקש על קיומה של ישיבת ההוכחות בתיק זה ( עוד מיום 23.11.2015 בו צפה בהחלטה המורה על זימון הצדדים מיום 22.11.2016).

במסגרת אותה החלטה, צויין כי מאחר ויומנו של בית המשפט עמוס, דחיית ישיבת ההוכחות משמעותה דחייתה לחודש 11/2016 ואילך, ועל כן- גם מסיבה זו, נדחתה בקשת המבקש.

10. יצויין כי בקשותיו של המבקש הוגשו ללא קבלת עמדת המשיבה קודם להגשת הבקשה לתיק, ובניגוד מוחלט לנהלי דחיית דיון כמפורט בנהלים שהופצו על ידי כבוד נשיא בית המשפט העליון דאז.

11. ביום 31.1.2016 הוגשה בקשה נוספת לדחיית מועד ישיבת ההוכחות, במסגרתה חזר המבקש על טענותיו וציין כי נשלחה הבקשה לצד שכנגד, אך טרם נתקבלה תגובתו.

בהחלטה שניתנה באותו יום, נקבע:

"בהתאם להוראות כבוד הנשיא, בקשה לדחיית מועד דיון, לא תידון אלא לאחר שהוגשה תגובת הצד שכנגד.

במקרה דנן, הנתבע בחר להגיש בקשתו- פעם אחר פעם- ללא תגובת הצד שכנגד, ומבלי שייתן התייחסות לעובדה שדחיית הדיון פירושה דחייתו לחודש 12/2016 לכל הפחות.

מדובר בסכום תביעה פעוט- גם לשיטתו של הנתבע, ועל כן יתכבד הנתבע ויבוא בדברים עם ב"כ התובעת הן לעניין הסדרת חוב- ככל שקיים, והן לעניין דחיית מועד הדיון.

אשוב ואומר, כי הדיון המקביל נקבע לאחר קביעת הדיון בתיק זה, במסגרת הדיון בתיק האחר בו נכח הנתבע.

לא ברור הקשר שבין קביעת אותו מועד דיון, לסוגיית השיפוצים.

הדיון יתקיים במועד הקבוע!"

12. עוד נקבע בהחלטה מאותו יום, כי לאור אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש, ינוהל דיון ההוכחות בהתבסס על תצהיר העדות שצורף לבקשת הרשות להגן שהוגשה ביום 31.3.2015.

13. ביום 2.2.2016, במועד שנקבע לקיום ישיבת ההוכחות, הגיש המבקש סיכומים מטעמו.

מיותר לציין כי הגשת הסיכומים נעשתה על דעת המבקש, ומבלי שניתן לכך אישור בית המשפט.

14. בהיעדר התייצבות מטעם המבקש, ניתן ביום 2.2.2016 פסק דין, זאת לאחר שנציגת התובעת נשאלה על ידי בית משפט שאלות לצורך הבהרת והוכחת התביעה.

15. הנה כי כן, בקשות המבקש לדחיית מועד הדיון, נדחו פעם אחר פעם, הן בשל העובדה שהוגשו ללא עמדת המשיבה, והן בשל העובדה שלא קמה כל עילה המצדיקה את דחיית מועד הישיבה.

משישיבת ההוכחות נקבעה עוד בטרם נקבעה ישיבת ההוכחות בתיק האחר, ומשקביעת הדיון בתיק האחר נעשתה במעמד המבקש (שידע באותו שלב על קיומה של קיומה של ישיבת ההוכחות בתיק זה), לא נמצאה כל עילה לדחיית המועד, ובהתאם נדחו בקשותיו של המבקש.

16. יוער כי הגם שהמבקש טען כי בקשה לדחיית מועד ישיבת ההוכחות הוגשה בתיק הנוסף ונדחתה, לא צורפה החלטת בית משפט בתיק הנוסף הקובעת כן.

17. התנהלותו של המבקש בתיק זה, התאפיינה בזלזול בזמנו של בית המשפט כמו גם בזלזול בזמנו של הצד שכנגד, תוך התעלמות מוחלטת מהחלטות שניתנו במהלך התקופה. המבקש ידע גם ידע כי הדיון עתיד להתקיים, קבע דיון נוסף במועד בו ידע על קיומו של הדיון בתיק זה, והחליט על דעת עצמו- על אף ההחלטות שדחו בקשותיו לדחיית מועד הדיון שלא להתייצב לדיון, להגיש סיכומים מטעמו מבלי שניתן לכך היתר, ולמעשה, התנהל כמי שקובע את סדר ההתנהלות בתיק, ולא כמי שנוהג בהתאם להחלטות הניתנות בתיק על ידי בית המשפט.

18. לאור האמור לעיל, לא מצאתי להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו של המבקש.

בקשת המבקש נדחית.

בשל הצורך להגיש תגובת המשיבה, מורה על חיובו של המבקש בהוצאות בסך של 1,000 ₪ שישולמו למשיבה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ' אדר א' תשע"ו, 29 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.