ביום 27/7/15 ניתן פס"ד כנגד הנתבע, נוכח אי הגשת כתב הגנה במועד ולאחר מסירת כתב תביעה באמצעות דואר ישראל ביום 20/5/15 – כעולה מפסה"ד.

ביום 7/10/15 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסה"ד ולעיכוב הליכי הוצל"פ על גבי 17 עמודים.

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש, שנעשה ביום 6/10/15 ומוצהר בה, על סמך ייעוץ משפטי, כי זכיית המשיבים בפס"ד "...בין היתר תוצאה של הפרת חובתם של התובעים וב"כ בכך שהם לא המציאו העתק של הבקשה למתן פס"ד בהעדר...".

מוצהר גם, כי המבקש הוא הבעלים של הרכב המבוטח אך לא נהג בו בעת התאונה ומי שעשה כן היה אחד בשם עזרא וקס, ובידי התובעת היו פרטיו. עזרא הנ"ל עשה שימוש ברכב בלא רשות המבקש.

בתצהיר מעט מאד עובדות והרבה מדי לא עובדות, אלא מסקנות, ייעוץ משפטי, הערות ערכיות. מוצהר, כי התביעה כלל אינה מקימה עילת תביעה כנגד המבקש כיוון שלא הוא נהג ברכב.

תשובת התובעים מתנגדת לבקשה, המציינת את עניינה של התביעה כנסובה על פגיעת רכב הנתבע ברכב חונה. המבקש לא הביא נימוק כלשהו מדוע לא הגיש כתב הגנה במועד ובכלל, חרף העובדה, כי בקשה להארכת מועד נדחתה בהחלטה מיום 2/7/15.

לא מוטלת חובה כלשהי, להמציא לנתבע שלא הגיש כתב הגנה העתק מן הבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה. הדרך הנכונה היא לערער על פסה"ד ולא הדרך בה נקט המבקש. אחריות התובע, כבעלים של הרכב השייך, אינה נגרעת בשל היות הרכב נהוג בידי אחר זולתו.

תשובת הנתבע מיום 25/10/15 מציינת, כי לא צורפו ע"י התובעים לבקשתם מסמכים המעידים על משלוח התראות לנתבע. עוד מציינת התשובה, כי לטעמו של מגישה, די באמור בבקשה על מנת לבטל את פסה"ד.

בחנתי את עמדות שני הצדדים והגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות:

אין כל טענה לעניין מסירת כתב התביעה לנתבע ומכאן שגם אין כל מקום לבטל את פסה"ד מחובת הצדק.

באשר לביטול על פי שיקול דעת: הנתבע עשה דין לעצמו כאשר הגיש ביום 2/7/15 בקשה לקונית ובה עתר להארכת מועד בת 60 יום מיום הגשת הבקשה, לשם הגשת כתב הגנה. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום הגשתה.

פסה"ד התבקש וניתן כ-25 ימים לאחר מכן, לאחר דחיית הבקשה ובמהלכם היה למבקש די והותר זמן על מנת להגיש הגנתו או כל בקשה אחרת.

השאלה היא האם מוטלת אחריות על הנתבע אם לאו, צריכה להתברר לאחר הגשת כתב הגנה ולא לאחר הגשת בקשה להארכת מועד בכלל, במסגרת בקשה לביטול פס"ד בכלל, או במסגרת בקשה לביטול פס"ד בפרט.

סדרי הדין לא נחקקו כהמלצה אלא, כהוראות דין מחייבות.

כאשר, הנתבע מוצא לנכון להגיש בקשה חסרת טעם מיוחד, חסרת תצהיר, נעדרת הצד שכנגד ובה מבקש הוא ארכה העולה על התקופה הקצובה בדין להגשת כתב הגנה – בל יתפלא כי סופה בבקשה לביטול פס"ד אשר כאמור לעיל נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים בשכ"ט עו"ד בסך 929.00 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ו, 02 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.