בפני | כבוד השופטת עמיתה אביבה טלמור | |
התובע | ליאור דרוקמן | |
נגד | ||
הנתבע | זאכי גלעם |
פסק דין |
בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 8.4.15 ברח' בורוכוב ברעננה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מ.ר. 83-899-76 נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב הנתבע מ.ר. 55-898-71 נהוג בידי הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").
בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:
א. נזק לרכב בסך של - 1,534 ₪.
ב. הפסד יום עבודה בסך של - 460 ₪.
להוכחת הנזקים הגיש התובע הצעת תיקון הרכב ממוסך הגורן בע"מ ותמונות.
התובע אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו את הדברים הבאים:
"ביום 8.4.15 הרכב שלי חנה ברח' בורוכוב 5 ברעננה שהוא רחוב חד סטרי. מספר הרכב שלי הוא 8389976. נכנסתי לרכב, ישבתי במושב הנהג, התנעתי את הרכב ורציתי לצאת ממקום החניה שבו חנה הרכב לכיוון הכביש, הרכב שלי חנה במקומות חניה מסומנים בצורה אנכית לכביש. הרכב שלי חנה כשחזיתו לכיוון המדרכה וחלקו האחורי לכיוון הכביש. אני התחלתי להסיע את הרכב שלי לאחור לאחר שווידאתי שהדרך פנויה, הסתכלתי בשתי מראות הצד שלי והדרך הייתה פנויה לנסיעה, התחלתי להסיע את הרכב שלי באיטיות לאחור וברגע ששליש מחלקו האחורי של הרכב שלי יצא ממקום החניה המסומן, ראיתי שרכב מתקרב בנסיעה מכיוון אין כניסה ברוורס, מאחר שברכב שלי הוא בהילוכים ידניים אז מיד שילבתי את ההילוך לראשון כדי להיכנס חזרה ממקום החניה ממנו יצאתי כי לא הספקתי כי מיד הרכב שנסע לאחור בניגוד לתנועה שכן הרחוב הוא חד סטרי, פגע עם חלק אחורי של הרכב שלו בצד ימין אחורי וצדדי ברכב שלי. אני מגיש תמונות צבעוניות של צילומים שערכתי ממקום התאונה, מוגש ומסומן, ת/1, ת/2. התמונה שמסומנת 1 על התמונה ת/1 זאת תמונה שצילמתי את הרכב שלי יום לאחר התאונה ורואים את המכה בצד הימיני האחורי של הרכב שלי. יתר התמונות כפי שמופיעות במוצגים ת/1 ות/2 אלה הם תמונות שצילמתי לפני כחודש ימים כדי להראות את הרח' וכדי להראות שמדובר ברח' חד סטרי וכדי להראות את מקומות החניה. בתמונה ת/2 שאני מסמן אותה באות א' רואים שמדובר ברחוב חד סטרי. צילמתי את השלט אין כניסה ואני מציין שאם נכנסים לרח' בורכוב שזה הרחוב שבו חניתי מול החנות שלי ברברס באין כניסה אז חניתי בצד ימין ואני מסמן חץ על התמונה א' שזה הכיוון שהנתבע נכנס עם הרכב שלו ברברס בניגוד לתמרור האוסר זאת לרח' בורכוב וכשאני יצאתי ברברס ממקום החניה בצד ימין הכביש כפי שציינתי אם נכנסים ברברס לרחוב דבר שהוא אסור אז הנתבע פגע עם הרכב שלו בצד ימיני אחורי של הרכב שלי. בתמונה ב' בת/2, רואים את החנות שלי שהיא חנות בשר כתוב מעדני בשר ואני חניתי כמו שרואים את האוטו הלבן שעומד בתמונה ב' ואני מסמן אותו באות ג'. בתמונה ת/2 ד' רואים את הרחוב בורכוב שהוא כפו שציינתי רחוב חד סטרי, כך גם רואים את הרחוב והחנויות שבו במוצג ת/1. אחרי התאונה יצאנו מכלי הרכב והוברר שמספר הרכב שפגע ברכב שלי הוא 5589871 והרכב היה נהוג על ידי הנתבע, החלפנו פרטים, ואמרתי לנתבע שהוא צריך לשלם לי את הנזק ואמרתי לו שנסתדר והוא אמר שהוא לא אחראי ולא מוכן לשלם. הנזק לרכב שלי על פי הצעת תיקון, הינו 1534 ₪ , הפסדתי גם יום עבודה ואני תובע בגינו 460 ₪ שזה כולל אגרה והוצאות. אני מפנה למסמכים שצירפתי לתביעה ומבקש לפסוק את סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות."
התובע לא נחקר בחקירה נגדית על ידי הנתבע. הנתבע אשר נהג ברכב הנתבע עובר לתאונה ותוצאותיה תיאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים:
"ביום 8.4.15, נהגתי ברכב שמספרו 5589871. מה שקרה זה שהרחוב בורכוב הוא רחוב חד סטרי, אני עצרתי לכיוון הנסיעה ברחוב בורכוב, מול בניין מספר 5 והמתנתי שם שחניה תתפנה וכדי להכניס את המכונית שלי. המנוע ברכב שלי היה כבוי. אני עמדתי עם הרכב שלי על הכביש אבל בצד כלומר בצד מכוניות חונות במקומות החניה שהיו תפוסים גם בצד ימין הכביש ברחוב בורכוב וגם בצד שמאל הכביש ברחוב בורכוב. המנוע היה כבוי וחיכיתי כדי שאולי אחת המכוניות תיצא ממקום החניה ואז אני אתפוס את מקום החניה. לפתע שמעתי מכה לא חזקה, אלא חלשה בחלק האחורי של הרכב שלי, יצאתי מהרכב וראיתי שהרכב הפוגע נסע קדימה חזרה ממקום החניה בו הוא יוצא, כי כשהוא יצא ממקום החניה הוא נסע אחורה ובזווית עם ההגה שהוא שבר ימינה והמכונית שלו סטתה שמאלה ופגעה ברכב שלי. החלק האחורי הימיני של רכב התובע פגע ברכב שלי. התובע ניגש אלי, אמרתי לו מה קרה ? אתה לא שם לב ? הוא ענה לי בצעקות כי גם לפני הדיון הוא אמר שהוא אדם צועק, ואמר לי מה קרה לי ? ואז ראיתי את הירקן שיש לו חנות צמודה לחנות התובע, ניגש גם הוא והתחילו שניהם עם צעקות, והתנהגו בצורה ברוטאלית. אני נכה צהל יש לי עיטור מופת, ויש לי תעודות הוקרה, אז חרה לי מאוד שהתובע והחבר שלו התנהגו בצורה לא יפה וצעקו, אמרתי להם אתם לא יודעים עם מי אתם מתעסקים ופניתי לתובע ואמרתי לו שאנחנו אנשים מבוגרים ותתנהג כמו שצריך. החלפנו פרטים וכך הסתיים האירוע. החבר של התובע לא ראה את התאונה אלא הוא שמע צעקות ויצא. התובע מודה שהוא נסע לאחור. הרכב שלי היה בעצירה ולא נסעתי לאחור. אני מבקש לכן, לדחות את התביעה. אני גם מציין שהתובע לא הציג בפני כל חשבונית לפיה הוא תיקן את הרכב, וגם שמאי."
בחקירתו הנגדית על ידי התובע לשאלה "אני אומר לך שאתה לא אומר אמת" השיב "אני אומר אמת".
לשאלה: "אני אומר לך שאם אני הייתי יוצא רברס והייתי פוגע ברכב שלך אז הרכב שלי היה נפגע גם בצד האחורי שלו, אבל בפועל אתה כן נסעת לאחור כי עובדה כפי שרואים בתמונה ת/1 (1) ישנה מעיכה פנימה של הצד האחורי השמאלי של הרכב שלי וזה מראה שאתה נסעת לאחור ונעצרת על ידי הפגיעה בצד האחורי ימיני שלי, השיב: "זה לא נכון. הרכב שלי חנה ישר לאורך הרחוב במקביל לכלי רכב חונים, כשאתה יצאה מהחניה אתה שברת את ההגה ימינה והסתובבת בזווית אחורה ולכן אתה פגעת בצד אחורי ימיני של הרכב שלי. נכון שאין סימני שיפשוף על החלק הימיני אחורי של הרכב שלי. לשאלה: "אני אומר לך שאני חונה כל השנים ליד בניין 5 ששם החנות שלי ואני יוצא ממקום החניה כפי שיצאתי באותו יום של האירוע ואתה נסעת ברברס ופגעת ברכב שלי. השיב: "לא נכון בכלל. אני בכלל לא הסעתי את הרכב לאחור."
מחומר הראיות עולה כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על התובע והן על הנתבע בחלקים שווים ביניהם.
קובעת אני כי ביום התאונה חנה רכב התובע בניצב לכביש ברחוב בורוכוב 5 ברעננה שהוא רחוב חד סטרי, באופן שחזית רכב התובע מופנית כלפי המדרכה וחלקו האחורי לכיוון הכביש. התובע אשר רצה לצאת ממקום חניית הרכב לכיוון הכביש, החל להסיע את רכבו לאחור אלא שלא הבחין שעה שהסיע רכבו לאחור ברכב הנתבע הנהוג על ידי הנתבע, שעה שהנתבע שעמד עם רכבו בכביש בצד מכוניות חונות בחניה כפולה החל להסיע אף הוא את רכבו לאחור כדי למצוא מקום חניה פנוי בצד הכביש. הנתבע אשר נהג ברכב הנתבע, אף הוא שעה שהסיע רכבו לאחור על מנת למצוא מקום חניה פנוי בצד הכביש, לא הבחין ברכב התובע הנוסע לאחור ביציאה מחניה.
הן התובע אשר נהג ברכב התובע והן הנתבע אשר נהג ברכב הנתבע, כל אחד מהם הסיע את רכבו לאחור, האחד כדי לצאת ממקום חניה והאחר כדי לנסות למצוא מקום חניה לרכבו, מבלי ששמו לב לנעשה בדרך, מבלי שהבחינו מבעוד מועד זה ברכבו של האחר ותוך שכל אחד מהם נוטל את זכות הדרך תוך שאצה לו הדרך ובנהיגה חסרת זהירות זו של כל אחד מהם ארעה התאונה ותוצאותיה.
העולה מהמקובץ כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על התובע והן על הנתבע בחלקים שווים ביניהם.
סיכומו של דבר על הנתבע לשאת במחצית סכום נזקי התובע שהוכחו בפני ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבע ושהינם כדלקמן:
נזק לרכב (עפ"י הצעת מחיר לתיקון הרכב ממוסך הגורן בע"מ) בסך של - 1,535 ₪.
עתירת התובע לתשלום בגין הפסד יום עבודה לא הוכחה בראיה ממשית כלשהי, דינה להידחות וכך אני מורה.
לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של - 767 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 8.4.15 ועד התשלום המלא בפועל.
אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של - 300 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.
פסק הדין יישלח לצדדים ע"י המזכירות בדואר רשום בצרוף אישורי מסירה.
ניתן היום, י' אדר ב' תשע"ו, 20 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
10/05/2015 | החלטה על הודעה | אביבה טלמור | צפייה |
20/03/2016 | פסק דין שניתנה ע"י אביבה טלמור | אביבה טלמור | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | ליאור דרוקמן | |
נתבע 1 | זאכי גלעם |