1. תביעה כספית לתשלום 29,000 ₪, בגין נזקים לדירה וכן רכיבי נזק נוספים כפי שפורטו בכתב התביעה.

טענות הצדדים

1. לטענת התובע, הרצפה בדירה המבוטחת התרוממה ועל הנתבעת לפצותו על פי פוליסת ביטוח הדירה ותכולתה שרכש ממנה.
2. הנתבעת דחתה את תביעת התובע לתשלום, באשר לטענתה אין מדובר במקרה ביטוח המכוסה על ידי הפוליסה. הנתבעת שלחה שמאי לבית התובע, אשר חיווה דעתו כי מדובר בנזק שנגרם עקב שינויי טמפרטורה והיעדר מרווח מספיק בין המרצפות.
3. בדיון שהתקיים ביום 19.1.16, העיד השמאי מר שלמה ברנשטיין והסביר את חוות דעתו (ע' 1 ש' 17-28). התובע, לאחר עדותו של השמאי, הציע אפשרות כי הנזק נגרם עקב רעידת אדמה קלה (ע' 2 ש' 8). התובע ביקש 60 יום על מנת לבחון את פוליסת הביטוח ולהודיע אם עומד על תביעתו.
4. ביום 1.3.16 העביר התובע הודעתו על פיה הוא עומד על תביעתו והפנה לע' 6 לפרק 1 להגדרת מקרה הביטוח הכולל "סערה, לרבות גשם שלג וברד שבאו בשעת סערה. למעט דליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם ...". לטענתו, באשקלון יש ימים סוערים מאוד ושינויי טמפרטורה ועל כן יש לייחס את הנזק למקרה ביטוח המכוסה על ידי הפוליסה.
5. הנתבעת בתגובתה להודעת התובע טענה כי התובע לא טען ובוודאי לא הוכיח כי הייתה סערה בעקבותיה נגרם הנזק בדירתו וכן מציינת כי בדיון טען התובע כי מדובר בנזק עקב רעידת אדמה קלה. הנתבעת טוענת כי מדובר בשינוי חזית ומכל מקום התובע לא צירף חוות דעת שמאי ולא הוכיח אף אחת מטענותיו.

דיון והכרעה

1. נראה כי הדין עם הנתבעת. הנתבעת צירפה חוות דעת שמאי מטעמה אשר חיווה דעתו בנוגע לגורם לנזק, גורם אשר אינו כלול בהגדרה של "מקרה ביטוח". התובע לא צירף חוות דעת נגדית מטעמו ועל כן לא הוכיח כי הנזק נגרם עקב גורם אחר, אשר כלול בהגדרה של "מקרה ביטוח". לא ניתן לקבל טענת התובע, כי יש לייחס את שינויי הטמפרטורה שגרמו לנזק על פי חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת, לסערות שפקדו את אשקלון בחורף בשנת 2015. שינויי טמפרטורה בסערה חורפית אינם תופעה שהיא בידיעה השיפוטית של בית המשפט והיה על התובע להביא ראיות כי אכן כך היה.
2. במסגרת הדיון ניסה התובע לטעון טענות נוספות, כמו רעידת אדמה קלה שגרמה לנזק, אלא שמעבר לכך שהדברים נאמרו ללא כל בסיס או ראיה ומבלי שנטענו בכתב התביעה, נראה כי אין כל סבירות כי כך היה, מאחר שהתובע עצמו בסעיף 7 לכתב התביעה ציין כי אצל הדירות השכנות לא נגרם כל נזק.
3. נטל ההוכחה להוכיח כי הנזק שנגרם לדירת התובע נגרם עקב אירוע המוגדר כ"מקרה ביטוח" ומכוסה על ידי הפוליסה מוטל על התובע ונראה כי הוא לא עמד בו. על כן דין התביעה להידחות.
4. בדיון שהתקיים הודיעה הנתבעת כי לא תעמוד על הוצאותיה, אולם נראה כי הסכימה לכך אם התובע יודיע לאחר עיון בפוליסה כי הוא מסכים כי דין התביעה להידחות. אף במקרה זה, ביקשה הנתבעת כי תיפסקנה הוצאות לשמאי אשר התייצב לדיון. לאחר שהתובע עמד על תביעתו ונדרשה תגובה נוספת של הנתבעת, נראה כי יש מקום לפסוק אף הוצאות לטובת הנתבעת.
5. על כן התביעה נדחית. אני פוסקת שכרו של השמאי בגין התייצבותו לדיון ומעמידה אותו על סכום של 250 ₪. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסכום כולל של 500 ₪, הכולל את שכרו של השמאי אשר ישולם על ידי הנתבעת.
6. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן לבקש רשות ערעור תוך 15 יום בבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ג' אדר ב' תשע"ו, 13 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.