1. לפניי בקשה מטעם המשיבה בעניין צו למניעת הטרדה מאיימת שניתן נגדה במעמד צד אחד, לבקשת המבקשת, ביום 26.4.2015 (להלן – הצו).

2. הרקע, באופן כללי, הינו יחסי שכנות עכורים בין שני הצדדים.

3. בבקשתה עותרת המשיבה לעיון נוסף בצו, וכן לקיום דיון מהטעם כי לטענתה היא לא הטרידה ולא פגעה במבקשת.

לטענתה, המבקשת נקטה בהליך זה ממניע של נקמנות אישית ולא ממניעים אמתיים.

4. לאחר עיון בטענות הצדדים, לרבות בתשובת המבקשת מיום 3.5.2015, נראה כי לנוכח מערכת היחסים שבין הצדדים, היותן שכנות , ותלונותיהן ההדדיות - הדרך הנכונה במקרה זה איננה קיום דיון אלא מתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת.

צו הדדי מיועד אך ורק להרגעת הרוחות, להרחקת הצדדים זה מזה, ולשמירה על שלוות חייהם ושל בני משפחותיהם, והוא ממלא אחר המטרות העומדות בבסיס חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001 (להלן – החוק ) , ומתיישב עם רוחו.

5. לפיכך, ניתן בזאת צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת, המחליף את הצו מיום 26.4.2015 , והאוסר על מי מהצדדים, או על מי מטעמם:

א. להטריד את הצד השני או את בני משפחתו בכל דרך ובכל מקום, באמצעות איומים, אלימות מילולית או פיזית, בין באמצעות מכשיר הטלפון ובין בדרך אחרת, ישירה או עקיפה;

ב. לאיים על הצד השני או על בני משפחתו, ולפגוע בהם או ברכושם בכל דרך שהיא;

ג. לבלוש אחר הצד השני או בני משפחתו, לארוב להם , להתחקות אחר תנועותיהם או מעשיהם, או לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת;

ד. ליצור קשר עם הצד השני או עם בני משפחתו, בין בעל-פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר.

6. תוקפו של צו הדדי זה , על פי החוק, הוא למשך 6 חודשים מהיום.

בנסיבות העניין, ועל מנת לא להעכיר עוד יותר את היחסים הטעונים שבין הצדדים - אין צו להוצאות , וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"ה, 05 מאי 2015, בהעדר הצדדים.