הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את מר ירון עדי, נהג התובעת ואת מר אורי רנצר ומר טל עמיאל, עדי הנתבעים, עיינתי בהודעות הנהגים המעורבים, בתמונות הנזק לרכב התובעת (ת/2) וביתר הראיות, אני סבורה כי התובעת זכאית לפיצוי בשיעור של 50% מנזקיה. להלן תמצית נימוקיי לקביעה זאת:

ראשית, לעניין גרסת הנתבעים, אציין כי הנתבע 2 הסתלק לבית עולמו לאחר קרות התאונה. בנסיבות אלה הוגש בהסכמה דיווח שמסר הנתבע 2 ז"ל לנתבעת 1 ביום 2.11.14 (נ/1), כאשר הוסכם, בהתאם להוראות הדין, כי משקל דיווח הנתבע 2 ז"ל ייקבע בפסק הדין. נוכח האמור לעיל, ובשים לב לכך שלא ניתן להעמיד את גרסת הנתבע 2 ז"ל במבחן החקירה הנגדית, ברי כי יש לייחס לדיווח דנן משקל ראייתי מופחת. שנית, נקל להבחין כי יש שוני בין גרסת הנתבע 2 ז"ל המופיעה בנ/1 לבין גרסת עד הראיה רצנר, אשר הועלתה בדיון. לשונות משמעותית זו, יש נפקות ראייתית אשר לצדקת גרסת הנתבעים. שלישית, עדותו של מר ירון עדי, הייתה כנה, ברורה וישירה. העד, לא היסס לומר כי הייתה התלהמות יצרים בין הצדדים לאחר התאונה ולא ייפה את המציאות באופן המנקה אותו ואת בתו בכל הנוגע להתנהגותם לאחר קרות התאונה. רביעית, תמונות אוטובוס הנתבעת 1 לא הוצגו לעיוני חרף הטענה לגרימת נזק מסוג שפשוף בצד שמאל באוטובוס (ראה נ/1), אף לא דו"ח תיקונים של האוטובוס במוסך. יודגש כי הנתבעת 1 לא הגישה תביעה מטעמה, חרף הנזקים שנגרמו לאוטובוס שלה. יחד עם זאת, נוכח אי העדת בתו החיילת של מר ירון עדי, ללא הסבר כלשהו לכך, ולאור עדותו של מר רנצר אני רואה לקבל את התביעה כדי מחציתה.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סכום של 14,453 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 27.4.15 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תישא הנתבעת 1 באגרת בית משפט (חלק יחסי, 50%), שכר עד התובעת כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 17.55%. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. הנתבעת 1 תישא בשכר העדים מטעמה.

ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ו, 06 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.