בפניי בקשה לביטול פסק דין במעמד אחד שניתן ביום 30.6.2015 כנגד הנתבעת.

התובע, עו"ד במקצועו טען בכתב תביעתו שהנתבעת סירבה לבקשתו להחזיר לרשותו כספים ששולמו עת הזמין כרטיסי טיסה ליעד אחר מזה שהתכוון דרך אתר האינטרנט של הנתבעת, וזאת עקב מחדלה של הנתבעת כאשר בפרטי ההזמנה לא נרשם היעד השגוי אלא רק שם שדה התעופה באותו היעד, דבר אשר לטענת התובע לא יכול היה ללמוד ממנו כי חלה טעות בהזמנתו.

התביעה הומצאה לנתבעת ביום 14.5.2015 אך זו לא הגישה כתב הגנה במועד הקבוע בדין בהתאם לאמור בתקנה 4 לתקנות תביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 ואף לא ביקשה הארכת מועד להגשת כתב ההגנה.

התובע המתין בסבלנות הראויה לציון עד לקבלת כתב ההגנה, אך משזה בושש להגיע לבסוף הגיש בקשה למתן פס"ד בהעדר הגשת כתב הגנה ביום 29.6.2015 וביום 30.6.2015 ניתן פס"ד בתיק.

הנתבעת ביקשה ביום 7.7.2015 לבטל את פס"ד.

לטענתה, בהיותה חברה גדולה, אשר נותנת מענה למספר רב של פניות ובשל כך לעיתים זמן התגובה שלה מתארך והדבר אינו נובע מזלזול או התעלמות מדרישותיה כנתבעת. אקדים ואומר שרוב החברות הנתבעות בהליך תביעות קטנות על ידי אזרחים, בין אם חברות תיירות, חברות תקשורת או נותני שירותים אחרים הם תאגידים גדולים ועל אף זאת דואגים להגיש כתבי הגנה במועד הקבוע בחוק או שמגישים בקשות להארכת מועד, אשר לעיתים קרובות נענות על ידי בתי המשפט לתביעות קטנות.

לגופה של התביעה טענה הנתבעת שהטעות נבעה מאשמתו הבלעדית של התובע מכיוון שהוא טעה ואף הודה בכך שהקליד יעד שגוי בהזמנתו (BUCAREST במקום (BUDAPEST. בנוסף, טענה כי התובע יכול היה בכל עת להקליד את שמו של שדה התעופה באינטרנט ולהבין כי טעה ביעד. משלא עשה זאת והמתין עד כ – 7 ימים לפני מועד הטיסה, אין לו אלא להלין על עצמו.

התובע השיב לטענות הנתבעת ביום 12.7.2015 וציין שהנתבעת לא הצליחה להביא ולו נימוק רציני אחד שיצדיק את האיחור בהגשת כתב ההגנה וגם לא הוכיחה שיש סיכוי כלשהו להגנתה לגופו של עניין כך שאין ממש מקום לטענה של פגיעה בזכות הגישה לערכאות.

ביום 27.8.015 התקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין.

נציגת המבקשת חזרה על האמור בבקשה וביקשה להוסיף שהנתבעת מקפידה להגיש כתב הגנה בזמן אך קורה לפעמים שלא מוגש בזמן. לדידה, בסכום נמוך שכזה מן הראוי היה להמתין למועד הדיון בכדי שבית המשפט יוכל לשמוע את הצדדים ולפסוק לגופו של עניין ולא לרוץ מיד ולבקש פסק דין בהיעדר הגנה.

התובע/המשיב הגיב וטען שלא הגיש את הבקשה מיד עם חלוף הזמן להגשת כתב הגנה אלא, חיכה תקופה כפולה מהמותר בחוק להגיש כתב הגנה בכדי לאפשר לנתבעת להגיש בקשה להארכת מועד אך משלא עשתה זאת התובע הגיש בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בהתאם לזכותו על פי דין.

דיון והכרעה

הלכה פסוקה היא כי כאשר פסק דין ניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". במצב שכזה פסק דין ניתן שלא כהלכה ולכן רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו Ex Debito Justitiae. פסק דין כזה פגום, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי. אין זה המקרה שבפני.

כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836, ציין לאמור:

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו….

שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה…".

מתוך הפסיקה הנ"ל עולה שהעילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד הן ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה.

שונים הם פני הדברים כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרות המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.

ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט.

עם זאת, בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק – על,2001(1) בעמ' 112).

במצב זה, כפי שציין המלומד א' גורן בספרו בעמ' 283:

"על המבקש להראות, כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת ; לאמור, שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה".

לאור טענותיה של המבקשת, נראה כי יש מקום לביטול פסק הדין משיקול דעת של בית המשפט, במיוחד לאור הסיבה שאין לחסום את זכותו של בעל דין לגישה לערכאות במדינה דמוקרטית וזו אחת מזכויות היסוד בשיטתנו המשפטית.

עם זאת, מאחר וביטול פסק הדין נעשה מתוך שיקול בית המשפט, לתובע זכויות דיוניות שגם אותם יש לכבד. משכך, הנני משתמש בסמכותי על פי תקנה 519 לתקנות סדר דין אזרחי ומתנה את ביטול פסק הדין בהפקדת ערובה בסך 3,200 ₪ בקופת בית המשפט, תוך 30 יום מהיום וזאת על ידי הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בלתי מותנית, צמודה למדד, ומתחדשת ללא מגבלת זמן.

הוצאות הבקשה והדיון בסך 1,000 ₪+מע"מ ישולמו על ידי המבקשת למשיב ללא קשר לתוצאת ההליך העיקרי תוך 30 ימים מהיום.

במידה ולא יופקד הפיקדון או לא ישולמו ההוצאות תוך המועד הנ"ל תדחה בקשת ביטול פסק הדין והתובע רשאי יהיה להגיש פסיקתא לבית המשפט.

לאחר קבלת אישור על ביצוע התשלום של ההוצאות והפקדת הסכום דלעיל בקופת בית המשפט, ייקבע דיון לגופו של עניין על ידי מזכירות תביעות קטנות בפני שופט תביעות קטנות, לפי תוכנית העבודה.

5129371

54678

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בדואר רשום

ניתנה היום, י"ד אלול תשע"ה, 29 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.