<#1#>

ב"כ המאשימה: עו"ד כוזרי

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

ב"כ המאשימה

הגענו להסדר – במסגרתו יתוקן כתב האישום באופן:

• תימחק הוראת חיקוק 1 ובמקומה –

כניסה לצומת לא פנוי תקנה 65 לתקנות התעבורה סמל סעיף 6212

חותמת על גבי כתב אישום מתוקן.

כתב האישום הוקרא באוזניי הנאשם/ סנגורו ותשובתו לאישום:

מודה בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון.

החלטה

בית המשפט מודיע לצדדים כי אינו חייב לכבד הסדר הטיעון. יכול שיוטל עונש שונה.

ניתנה והודעה היום במעמד הצדדים:

הכרעת דין

הנאשם/ הסנגור הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום מתוקן.

לפיכך, הריני מוצאת הנאשם אשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן ומרשיעה אותו.

ניתנה והודעה היום במעמד הצדדים:

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה

הנאשם נוהג משנת 2010 לחובתו 2 ברירות משפט – מגישה גיליון הרשעות.

תוצאות התאונה קלות.

בנסיבות, את הקנס הוא כבר קיבל לדבריו, לא היה ביטוח מקיף הוא שילם הוצאות. את הנזק וההרתעה הראשונית למד וקיבל.

נעתור: 45 ימי פסילה בפועל, תנאי וקנס.

הנאשם

מבקש עיכוב ביצוע עד 60 יום.

לכבד ההסדר.

סטודנט למנהל עסקים . עובד בהדרכת טיולים, נשוי ואב לשלושה. השתחררתי לא מזמן, בזמן התאונה שיררתי בצבא. התאונה קרתה בשעה 22.30 בלילה, גר בישוב מאוחר, מי שחוזר מהמרכז מעדכן במייל ואם יש טרמפיסטים צריך לאסוף אותם, ובחזור אחרי שאספתי אותם קרה מה שקרה. אני בן 25.

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

- הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 720 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשם/ סנגורו להתייצב כעת במזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

- הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 45 ימים.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

- הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך 2 שנים.

זכות ערעור כחוק.

<#2#>

ניתנה והודעה היום ה' ניסן תשע"ו, 13/04/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי רוית אליהו