טוען...

החלטה שניתנה ע"י אברהם טל

אברהם טל09/06/2015

לפני

כב' הנשיא אברהם טל, אב"ד
כב' השופט צבי דותן
כב' השופט ד"ר שמואל בורנשטין

העותר

מוחמד אבו סביתאן

נגד

המשיבים

1. וועדת השחרורים

2. היועץ המשפטי לממשלה

<#1#>

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד יפתח

ב"כ המשיב 2 עו"ד ניצן שפיר

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב 2: מגישה כתב תשובה בצירוף מידע של המשטרה ושלושה מידעים של שב"ס.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה.

אני מפנה לדברי ב"כ המשיב בוועדה לפיהם בעמוד הראשון בשורה 29 המידע שמדובר בו זה סכסוך דמים עם משפחה אחרת, זה האירוע של התיק ואח"כ הוא אומר ב – 13.5.14 סכסוך עם אחר בכוונת פגיעה בו על ידי אחר אך העניין נסגר. זה מה שהוא אומר והוועדה מזכירה את זה.

זה לא היה בכלל הרקע להתנגדות.

מסוף שנת 2014, הוא יוצא כל חודש ל – 96/48 שעות חופשה למקום בו הוא מתגורר, אף אחד לא מעלה טענה כזו.

אני מרגיש קצת מוזר עם ההחלטה שכאשר אב"ד שהוא שופט סג"נ נותן החלטה מנומקת ובנויה שמתייחסת לכל הטיעונים והוא מחליט במקרה הספציפי הזה שצריך לשחרר, אז אני חושב שהעובדה ששתי חברות הוועדה מתייחסות כפי שציינתי לא נכון למצב בכללותו היא עוזרת להגיע להחלטה שצריך להתערב.

בעצם מה שהן עשו הן לקחו את העניינים שלא חשובים, את מה שעל פני השטח, למשל הם אומרים העיפו אותו מהשיקום. אז אני רוצה להבין בן אדם עושה 18 חודשים שיקום ומביא המלצות וכותבים עליו שהוא מסור, ממושמע, מאופק, אחראי, קשוב לסמכות וזה מהדו"ח הסוציאלי של הוועדה. אז קורה מצב שמודיעים לו שהוא לא מתקבל לתכנית רש"א אז הוא מנסה ממקום העבודה שלו מישהו נתן לו טלפון להתקשר אליי לעורך דין, הוא לא הספיק להתקשר אליי ועל זה העיפו אותו. זה מלמד על זה שהוא מסוכן או לא? מה שהיה בתחילת הדרך שהוא פוטר משני מקומות עבודה ואז כותבים הצבנו בפניו את המצב והוא אמר שהוא רוצה להתחיל ואז הוא התחיל. כל זה היה בשבועיים הראשונים של העבודה, המקרה שאני מדבר עליו הוא אחרי 18 חודשים שהעיפו אותו ועל זה אין מחלוקת. כאשר הוא עוד לא היה במצב שהוא רצה להשתקם, אם מתייחסים אליו כמו שהתייחס אליו אב"ד יו"ר הוועדה, אפשר להבין את הדברים, מדובר על בדואי ואי אפשר להתעלם מכך אדם נורמטיבי כל חייו ועד האירוע הזה יש לו 19 ילדים משתי נשים, רק עבודה ובית זה מה שהוא עשה. הוא נורה בעקבות אותו סכסוך ובנו הותקף והוא ביצע עבירה איומה וקיבל עונש חמור של 10 שנים, הודה בעבירה למרות שהראיות היו לא טובות והוא קיבל 10 שנות מאסר. הוא בא לבית הכלא ובמשך 7 שנים יש לו שני דוחות משמעת, האחד מה שאני מספר עליו והשני שהוא התקשר לרישום בלא רשות. אין שום דוחות על אלימות, או מידעים על אלימות. אני לא יודע מה זה שמישהו רוצה לפגוע בו. אם זה משהו שקשור לסכסוך אין לי מה לעשות נגד זה. ההפרדה בין המשפחות הייתה לפני 4 שנים.

מאז אין שום אירוע מאז המקרה שלו. צריכים לבדוק בשלב זה את המסוכנות. השופט אומר שבנסיבות אלה הוא לא מסוכן כי לא קורה שום דבר והשב"ס שאמון על בטחון הציבור מאפשר לו כל יום לעבוד מחוץ לגדר הכלא גם אחרי שהעיפו אותו בגלל הטלפון הזה מהשיקום, מאפשרים לו לעבוד עם מסור וגרזן. מישהו מעלה על דעתו שאם היה איזה שמץ של סכנה סיכון ממנו, אז היו נותנים לו לעבוד על זה? חברות הוועדה אומרות שבשלב זה הוא עדיין צריך טיפול ומאז הוא המשיך טיפול ונתנו לו שוב טיפול שליטה בכעסים. הוא עבר אותו ונותרו לו עוד שני מפגשים. הן אומרות שצריך עוד שלב. באנו עם תכנית מצוינת. לפעמים כשהוועדה אומרת שהתכנית לא טובה ודלה, אני רוצה שבית המשפט יראה תכניות של רש"א זה משהו כמו חצי עמוד, פה נותנים ניתוח של עמודים רבים ומספרות וזה אנשים שעבדו בתוך המערכת וידעו והוא מקבל טיפול מצוין בחוץ, כאשר ברור שהוא לא מסוכן. אפילו חברתי לא טוענת. האפשרות היחידה לטעון נגדו שהוא לא היה בסדר והתקשר ועשה את הדברים האלה. יש לו 19 ילדים והוא רוצה לחזור הביתה. הוא יודע שהוא יצטרך לחזור אם יעבור עבירה, בנסיבות אלה כאשר יש דעת מיעוט ועברו כמעט שלושה חודשים מאז ההחלטה, הרי שתי חברות הוועדה קבעו שבשלב זה עדיין צריך להבהיר שהוא צריך לעבור עוד טיפול ואז יוכל לעלות לוועדה.

הוא יוצא כל הזמן לחופשות, לתל שבע המקום בו היה האירוע, בלי מעצר בית.

יש פה החלטה מנומקת לדבעי של שופט, לקח להם איזה חודש לתת את ההחלטה ובד"כ מקריאים אותה במקום. אני מוכן שבית המשפט לא ייתן החלטה אופרטיבית אלא רק שנעלה לוועדה שוב מאחר והוא לפי הנחיות שתי חברות הרוב הוא עבר עוד טיפול ועומד לסיים אותו בעוד שבוע.

ב"כ המשיב 2: מפנה למידע בעמוד 2 שורה 3 פסקה למעלה. ההתנגדות שלנו מבוססת על דוחות הטיפול. הוא לא לקח אחריות אפילו. אנו חושבים שההחלטה היא סבירה ונכונה. הטענה שלנו שהוא לא עבר הליך טיפולי משמעותי כי הוא הודח מהשיקום. הוא הודח גם כי הוא לא לקח אחריות. הוא טוען עובדות שהן לא בכתב האישום שהודה בהן, שהוא פעל מפחד וחסמו אותו. גורמי הטיפול רושמים שהוא לא לוקח אחריות. הוא לא הודח בגלל שיחת הטלפון.

ב"כ העותר: לאחר ששמעתי את הערות בית המשפט ומאחר והעותר עומד לסיים תכנית של שליטה בכעסים, אנו מושכים את העתירה ואגיש בקשה לדיון חוזר לאחר שיסיים את הטיפול.

<#3#>

פסק דין

לבקשת ב"כ העותר, מנימוקיו, אנו מוחקים את העתירה.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ב סיוון תשע"ה, 09/06/2015 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

053930442

אברהם טל, נשיא

אב"ד

צבי דותן, שופט

ד"ר שמואל בורנשטין, שופט