ע"י עו"ד סיון זבולון-נוה

בבקשה למתן צו עשה זמני

הבקשה לסעד זמני:

לטענת המבקשת, היא הבעלים של כלב בשם בלקי אותו הצילה מהסגר \, חיסנה אותו ושיכנה אותו בפנסיון בתשלום חודשי שממומן על ידי תרומות. לטענתה היא דאגה לכל הטיפולים הווטרינריים ודאגה לפרסם ברשת מודעות לאימוץ הכלב.

לטענתה החל מחודש 8/2014 היא שילמה למשיבה תשלום חודשי בגין אכסנת הכלב בפנסיון שמפעילה המשיבה ובחודש 4/2015 היא ביקשה להוציא את הכלב מהפנסיון ואולם המשיבה מסרבת להשיב אותו לידיה.

לטענת המבקשת המשיבה מפרסמת ברשת מודעות לאימוץ הכלב תמורת תשלום סל אימוץ שיועבר לידיה כאשר היא בכלל לא הבעלים של הכלב. כמו כן, לטענתה המשיבה נוהגת לפרסם שמדובר בכלב חביב ומקסים על מנת להרוס את סיכוייה לאמץ אותו באמצעות המבקשת.

עוד נטען, כי המשיבה נהגה לבחור את הווטרינרים והטיפולים שאותם קיבל הכלב ולחייב את המבקשת בגינם וכל זאת ללא התייעצות איתה.

מעבר לכך, לטענת המבקשת במהלך חקירה במשטרה בעקבות תלונות שהגישה נגד המשיבה אמרה המשיבה שהיא מעדיפה "לירות כדור בראש של הכלב" ולא להחזיר אותו.

תשובת המשיבה:

למבקשת אין זיקה קניינית לכלב, כעולה ממידע מהימן שהתקבל מ"המרכז הארצי לרישום כלבים" והיא אף ניסתה לקנות זיקה קניינית לצורך הכשרת התובענה בדרך של מרמה וזיוף מסמכים עת הגישה ביום 30/4/15 הודעה שקרית למרכז שהכלב נגנב וכל זאת לאחר שהיא בעצמה ביקשה קודם לכן להעביר את הכלב למשיבה.

עוד נטען, כי המבקשת זנחה אות הכלב במשך כ-10 חודשים ולא טרחה לבקרו ואף לא נשאה ברוב רובן של הוצאות האחזקה והשיקום של הכלב והעבירה הלכה למעשה דרך התנהגות את הטיפול למנהלת העמותה הגב' אניה מוסטקוב.

לטענת המשיבה הבקשה נולדה רק עקב פסילת מועמדות לאימוץ מטעם המבקשת ולא נוגעת לטובת הכלב.

עוד נטען כי היעתרות בשלב זה לבקשה תסב נזקים נפשיים ובריאותיים לכלב.

דיון והכרעה:

בדיון שהתקיים בפני הוצגה הסכמה של הבעלים הרשום על פי מספר שבב הכלב, עמותת חברים לחיים – לוותר על הכלב לטובת המבקשת והוצג רשיון שהוצא בשירותים הווטרינריים בכפר סבא לפני כחודש ימים.

המשיבה טוענת שהאישור הושג במרמה, שהכלב לא יכול היה להיות מחוסן כנטען באישור העירייה כי הוא נמצא כבר עשרה חודשים בחזקת המשיבה.

ישנן אינדיקציות שתומכות בטענת כל אחד מהצדדים.

מצד אחד אין ספק שעמותת חברים לחיים היתה רשומה עד לאחרונה כבעלת הכלב והתיימרה להקנות את זכויותיה בו למבקשת.

אין מחלוקת שהמבקשת שילמה מעת לעת סכומים שהמשיבה דרשה עבור הטיפול בכלב, כלומר המשיבה הכירה שיש לה מעמד כלשהו בעניינו.

מאידך המבקשת השאירה את הכלב כ 10 חודשים אצל המשיבה, לא ביקרה אותו והשתתפה בחלק קטן מאד מהוצאות החזקתו מה שמלמד יותר על תרומה למשיבה ולא על זיקה של בעלות לכלב ויש אחיזה לטענה שוויתרה על זכויותיה ככל שהיו לה זכויות כאלו עוד בטרם המחתה עמותת חברים לחיים את זכויותיה (רק לאחרונה!).

לטעמי אין צורך להכריע בשאלת הבעלות בשלב זה של הדיון. עניין זה יוכרע בתיק העיקרי בתום הדיון בתובענה עצמה. נכון לעכשיו עלי להכריע רק בשאלת החזקה הזמנית בכלב עד שיינתן פסק דין.

בשים לב לכך שהכלב מצוי כבר 10חודשים אצל המשיבה, שאין אינדיקציה אמיתית להזנחה, וששינוי במשמורת עליו עלול לגרום לטראומה אצלו, ולמצב שהוא למעשה בלתי הפיך (כי היה ויינתן פסק דין שיורה על החזרתו שוב למשיבה לאחר שיילקח ממנה, תהייה הטראומה כפולה) אינני מתכוון לשנות את המצב הקיים. המקרה שבפני איננו המקרה הנכון למתן צו עשה זמני ולו מטעם זה.

סיכומו של דבר:

הבקשה לסעד זמני – נדחית.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ה, 20 מאי 2015, בהעדר הצדדים.