<#1#>

נוכחים:

בא כוח המבקשת עו"ד איטח ועו"ד גמליאל

בא כוח המשיב – עו"ד ורד מאירוביץ

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

למבנים יצא היתר משנת 2007 לכן הגשנו בקשה מקדמית לסלק בכלל את הבקשה לצו הריסה, מהטעם שבמקרים כאלה אין מקום לקיים דיון מכוח סעיף 212 לאור המבנה של הסעיף ופסיקה שקיימת במקרים כגון אלה.

שיחול סעיף 212 קיימים שלושה תנאים מצטברים, אנו ביקשנו בכלל לסלק על הסף מהטעם הזה כי לא יכולות להתקיים הנסיבות של התנאי הראשון שנעלם תחולה של סעיף של חוק התכנון והבניה.

יש היתר, ההיתר מעולם לא בוטל.

ב"כ המבקשת:

כפי שטענו במסגרת תשובת המבקשת ותגובת המשיב, אנו סבורים שה תנאי הראשון שנעברה העבירה בבניין הוא חל כדין, מכיון שמדובר בהיתר בניה שבטל מעיקרו, וזאת בהתאם למבחנים שנקבעו במרכז הספורט אזור ופסקי הדין הנוספים שהתייחסו לבטלות היתר מעיקרו, אני אומר יותר מזה, בתי המשפט קבעו, שניתן גם להגיש כתבי אישום על העבירות בנייה שמתייחסות להיתר בניה בטל מעיקרו. לכן זאת הטענה שלנו שהיתר הבניה בטל מעיקרו, בין אם המשיב קיבל את הודעת אגף ההנדסה בטל או לא, הוא לא קיבל את ההיתר, אין הרבה נפקות בעניין.

לטענת חברתי, שכביכול שסוגיית האם ההיתר בטל מעיקרו אם לאו, צריך לידון בהליך אחר ואז לבוא אם יש צורך בבקשה להריסה ללא הרשעה כמובן שאין הדברים נכונים, ביהמ"ש יכול לקבוע שההיתר בטל מעיקרו, גם במסגרת כתבי אישום וגם במסגרת כפי שציינו בסעיף 22 לתשובה שבית המשפט דן בסוגיה הזאת, וגם במסגרת בקשה לצו מניעת פעולות. הטענה העיקרית שלנו, ואני חושב שאם נסתכל בתגובת המשיב בבקשה, המשיב לא טוען שהמבנים נשוא הבקשה לא נמצאים בחלקה 42 הסמוכה, אותו סיפוח של 136 מ"ר, הוא בסך הכול טוען שהבניה הוכשרה כדין על פי אותו היתר בנייה.

ב"כ המשיב:

אני חולקת על דברי חברי, חברי לא טוען שההיתר בוטל או שהתקיים הליך לביטול היתר, אי אפשר ליתן היתר בשנת 2007 ועכשיו לבטל. לא שלחנו לנו הודעה לביטול. הגשנו טענות מפורטות, ההודעה לא נשלחה אלינו, אין תצהיר, והיא לא התקבלה אצלנו והכתובת היא כתובת שגויה.

גברת שגיא יפה שהיא זאת שחתומה על המכתב לא יכולה להודיע שההיתר בטל, צריכה להתקיים החלטה, צריכה להתכנס וועדה לא יכולה לשבת גברת בכירה ולרשום שההיתר בטל.

אני ביקשתי היום לדחות את הדיון כי אנו ביקשנו לקיים ישיבה עם הגברת שגיא, היא בוטלה מפאת מחלתה לכן אני ביקשתי לדחות את הדיון וחברי אינו הסכים כי זאת דחייה שניה או שלישית. אנו מנסים לסיים את התיק ויש פה רצון להגיע להידברות.

ב"כ המבקשת:

אני רוצה לחדד נקודה אחת, אין מדובר פה בסטייה קלה מתכנית הבינוי שאפשר לומר שיש פה איזה שהוא היתר שניתן לביטול, ואז יש פה פרוצדורה שמכנסים את הוועדה, מדובר פה בהיתר בניה בטל מעיקרו, ההיתר בניה שניתן על פי תשריטים ומדידות מוטעים, בבניה שנבנתה על חלקה סמוכה.

המפה הטופוגרפית שצירפתי ניתנה על פי התכניות של המקרקעין.

ב"כ המשיב:

אנו טוענים שאין פה סטייה. יש פה טענות מעבר לזה, וגם אם נניח חברי צודק, יש פה הגנות מן הצדק של הסתמכות. זה ההליך לפי סעיף 205.

מעבר לזה יש פה טענות נוספות, אנו טענו שלא התקיים התנאי של אינטרס הציבור.

לכל היותר מדובר פה בסכסוך שכנים בין המשיב לבין הבעלים בזכויות החלקה הנוספת, אין פה רלוונטיות לעירייה, אני לא מבינה את ההתערבות שלה בהליך הזה. תיקים כאלה מתנהלים במסגרת סילוק יד, במסגרת תביעות שמתנהלות 3 שנים בבתי משפט לא במסגרת צו הריסה.

אינטרס הציבור לא מתקיים פה, אין פה פלישה לשצ"פ אין פה טענה שאותה גדר מפריעה לבניה של

כביש.

אי אפשר היום לבוא 8,9 שנים אחרי זה ולהגיד שההליך בטל מעיקרו?

מציגה לבית המשפט מסמך.

השעה עתה 09.30 הנאשם התייצב באולם ביהמ"ש.

ב"כ הנאשם:

אני מבקשת דחייה על מנת להידבר עם משרדי המאשימה.

הנאשם:

את הקרקע רכשתי מאדון שרייר והוא נעלם, היה לו עיקולים לקח כסף נעלם לי למשך עשרים שנה, לא מצאנו. עכשיו הוא נמצא וגם הוא לא עונה, הוא נמצא איפה שנוח לו, עובדה שגם היום הוא לא הגיע לדיון. לפני עשרים שנה רכשתי את הקרקע, הוא היה מסובך בחובות ולא רצה לעשות חוזה.

משנת 96,97 אני מחפש אותו, הוא לא עונה, צלצלתי אליו והוא לא עונה, הרי המגרש שלו צמוד אלי, הוא לא גר שם, אבל הוא יודע איפה אני גר. גם העיריה בזמנו בתחילת שנות התשעים רכשה ממנו את החזית בגלל ההפקעה וגם העיריה חיפשה אותו כי הוא חייב להם כספים.

ב"כ המאשימה:

כפי שציינו האינטרס הציבורי פה הוא שהיתר הבניה ניתן על פי תשריטים מוטעים על חלקה סמוכה ללא תכניות בנייה, זה האינטרס הציבורי. חברתי ציינה שהיום גדר לא צריך היתר לפני התקנות זה לא מדויק כפוף להנחיות מרחביות.

הנאשם:

הגדר בנויה משנת 98,99, איפה כולם היו? מה הם נזכרו פתאום?

ב"כ המאשימה:

מציג מפה טופוגרפית.

ציינו בסעיף 18 לתשובה את פסק דין לביא, שמדבר על בניה ברכוש משותף, שם ביהמ"ש העליון קבע ואמר, ביהמ"ש המחוזי אמנם התיחס לאינטרס הפרטי לשכנים.... מצטט.

כמובן שההתייחסות בבקשה לפלישה לא באים בשם השכנים.

<#2#>

החלטה

נדחה לדיון ליום 24.01.16 שעה 10.30.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"ו, 17/12/2015 במעמד הנוכחים.