בפניי תביעה כספית לתשלום סך של 13,150 ₪.

התובעים הזמינו מהנתבעת ביום 1.1.15 חבילת ספורט הכוללת טיסה ללונדון, שהייה בבית מלון לשלושה לילות וכרטיסי כניסה לשני משחקי כדורגל בעלות של 1,015 פאונד.

למשחק הראשון בין מנצ'סטר סיטי לברצלונה נרכשו כרטיסים במיקום : "לאורך המגרש" ולמשחק השני בין ארסנל למונקו נרכשו כרטיסים במיקום: "מאחורי השער".

התובעים טוענים כי הנתבעת לא סיפקה את החבילה כפי שהזמינו ומכאן תביעתה דבר שמזכה אותם בביטול ההסכם וקבלת הסכום ששילמו בחזרה בנוסף לתשלום עבור עוגמת נפש.

טענות התובעים:

התובעים טוענים כי הם הגיעו לבית המלון במנצ'סטר ביום המשחק בשעה 17:00, ניגשו לקבלה על מנת לקבל את הכרטיסים, אולם נמסר להם כי מנהלת הקבלה שבידיה המפתחות לכספת שבה נמצאים הכרטיסים איננה ותהיה רק ב- 18:00. בשעה 18:00 ירדו לקבלה אולם נמסר להם שאין כרטיסים. מיד יצרו קשר עם הנתבעת ורק כשהתערב סמנכ"ל התפעול בנתבעת נמצאו הכרטיסים ב- 19:20, כאשר משחק הכדורגל מתחיל ב- 19:40.

התובעים טוענים כי עם קבלת הכרטיסים מיד חיפשו מונית כדי להגיע למשחק, לבסוף הגיעו למשחק בשעה 20:00, מה שהרס להם חווית המשחק בלהגיע מוקדם ולחוות את האווירה של השירה ועידוד השחקנים. בנוסף, מצאו כי הכרטיסים שקיבלו הינם במיקום של "אחורי השער" ולא לאורך המגרש כפי שהזמינו, דהיינו במקום גרוע שלא רואים ממנו כמו שצריך, מה שקלקל להם עוד יותר את החוויה וההנאה מהמשחק וגרם להם להרגשה כאילו זרקו את כספם לפח.

התובעים פנו עם חזרתם למלון לנתבעת והביעו מורת רוחם ועם חזרתם ארצה פנו לנתבעת וזו הציעה פיצוי בשיעור של 150 פאונד, הצעה שסורבה על ידם.

התובעים טוענים כי החבילה שהזמינו לא סופקה, הנאתם נהרסה, נגרמה להם עוגמת נפש ואת התמורה בעד כספם לא קיבלו מכאן דורשים הם תשלום של:

12,450 ₪ עלות החבילה לשני התובעים.

50 ₪ עלות המונית שלקחו למגרש.

650 ₪ עוגמת נפש ובזבוז חלקי של יום עבודה.

סך הכל: 13,150 ₪.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת כי אין מחלוקת כי הכרטיסים נמצאו במלון כפי שהוזמן ע"י התובעים אולם התקלה במסירתם נבעה מהתנהלות עובדי המלון שאינם נציגי הנתבעת. ומסיבה שאינה ברורה התובעים פנו אליה ברגע האחרון ולכן מוטל עליהם אשם תורם לנזקיהם כי אם היו פונים אליה מוקדם התקלה היתה נפתרת והנזק היה נחסך.

הנתבעת טוענת כי היא פעלה כראוי וטיפלה בתקלה מיד כשקיבלה פניה מהתובעים ואם היו פונים אליה מוקדם יותר לא היה נגרם להם נזק.

הנתבעת טוענת כי החבילה שנרכשה אינה כוללת העברות למשחקים ולכן בכל מקרה היו התובעים צריכים לשכור מונית כדי להגיע למשחק ואין לחייבה בעלות המונית למשחק.

הנתבעת טוענת כי גם לטענת התובעים הם לא פיספסו את המשחק אולם האיחור שלהם היה רק 20 דקות מתוך משחק של 90 דקות ולכן נראה מופרך לטעון כי כל הנאת המשחק טמונה ב- 20 דקות הראשונות בעוד המשחק נמשך 90 דקות.

הנתבעת טוענת כי בהסכם בין הצדדים צוין בברור כי יתכנו מצבים שבהם לא ניתן יהיה כרטיס במיקום המבוקש ויסופק תחתיו כרטיס במיקום אחר. במקרה כזה יהיה זכאי הנוסע להפרש שבין עלות הכרטיסים בלבד.

הנתבעת טוענת כי לתובעים עצמם אין כל תלונה כלפי המשחק הנוסף שהוזמן ו/או יתר שהותם בחו"ל ולא ברור מדוע מלינים על כל החופשה והפיצוי שהוצע להם הולם ומתאים לנסיבות.

הכרעה:

לאחר שבחנתי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, ואנמק

בפי התובעים טענה כלפי מיקום הישיבה לפי הכרטיסים שנרכשו וכן אודות המסירה המאוחרת של הכרטיסים אשר גרמה להם להגיע באיחור למשחק בין מנצ'סטר לברצלונה. התובעים אינם מלינים על שאר פרטי החבילה, לא על בית המלון ולא על המשחק הנוסף שראו. אף על פיכן, התובעים דורשים החזר כספי עבור מלוא החבילה שנרכשה ואין מקום לתת להם את מבוקשם כולו, כל עוד נהנו ממשחק נוסף, מטיסה ובית מלון ללא תקלות.

להלן אדון בשתי הטענות המרכזיות של התובעים:

א. הגעה באיחור למשחק:

טיסתם של התובעים כפי שעולה מהמסמכים שהוגשו לתיק ממריאה בשעה 7:00 שעון ישראל ונוחתת בשעה 10:40.

התובעים טענו, כי המשחק היה אמור להתחיל בשעה 19:40. על כרטיס המשחק נרשמה השעה 19:45 כשעה של KICK OFF התחלת המשחק.

אין מחלוקת כי התובעים קיבלו את הכרטיסים באיחור ורק אחרי התערבות הנתבעת, ועד קבלתם ברגע האחרון, עברו שעתיים של לחץ ומתח, שגרמה לתובעים עוגמת נפש לא מבוטלת והמיוחד נגד משחק, שהתובעים השקיעו ממיטב כספם על מנת להיות נוכחים, באותו משחק.

אני מסכים עם התובעים כי צפייה במשחק כדורגל טומנת בחובה וכוללת הנאה מהאווירה, הקהל, כניסת השחקנים למגרש ועידודם וכי הגעה כ- 20 דקות אחרי המשחק יש בה כדי לנגוס מהחוויה ששאפו לה. דוחק הזמנים, ניתן לומר, נגרם בשל אי הכנת הכרטיסים בזמן על מנת למסור אותם בזמן לתובעים. אין סיבה לא למסור לתובעים את הכרטיסים מיד עם הגיעם לדלפק הקבלה במלון ומוטל אם כך, על הנתבעת לדאוג כי ספקיה בחו"ל יתנהלו בזהירות הראויה על מנת לא לגרום נזק ללקוחות.

ניסיונה זה של הנתבעת להציג עצמה כמעין מתווכת בלבד, אינו יכול להצליח. זו טענה שתומצתה היטב בפסיקה כטענת "מתווך הנני ואחראי אינני" (ראה, דברי כב' הש' חג' יחיא בתק (ת"א) 7834/02, רבין נ' עקיבא טורס, [פורסם בנבו] ניתן ביום 2.2.03). בית המשפט קבע לא פעם, כי ספק אם "..... "חזקת התיווך" שסוכני נסיעות מסתתרים מאחוריה, עודנה תקפה לאור התפתחות תורת תום הלב בפסיקה בתחום החוזים". ראה גם: תק 4115/07 מרים לדאני נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ[פורסם בנבו] (חיפה), (23/07/2009); ראה גם: תק (פ"ת) 3148/06 אלון בורנפלד נ' הדקה ה-90 בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 27.5.07) והשווה גם: תק 5588/05חסון שלומי נ' חב' איסתא[פורסם בנבו] (תל-אביב-יפו), (04/09/2005); תק 3709-06-10אסף יוסף גרטלר נ' חב' ספורט איוונטס 365[פורסם בנבו] (חיפה), (30/01/2011)).

אם כך, בנסיבות העניין מוטלת על הנתבעת אחריות בגין נזקי התובעים.

ב. קבלת כרטיסים שונים ממה שהוזמן:

כאמור, כרטיס הכניסה שהוזמן למשחק של ברצלונה ומנצ'סטר סיטי הינו בישיבה לאורך המגרש.

התובעים טוענים כי הפסידו הנאה מרובה מישיבתם מאחורי השער ולא לאורך המגרש כפי שהזמינו וביקשו וכי מעולם לא היו מסכימים ורוצים לרכוש כרטיסים מאחורי השער.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מגיע לתובעים את ההפרש בין מחיר הכרטיס שהוזמן לבין זה שסופק (סעיף 12 לכתב ההגנה).

בעדותו של נציג הנתבעת בפניי הוא הודה כי הכרטיסים לא סופקו בקטגוריה הנכונה וטען כי הנתבעת נתנה להם פתרון ( פיצוי של 150 פאונד).

בסעיף 6 להסכם ההתקשרות בין הצדדים נקבעה דרגת הכרטיסים ומיקומם: " מפת האתר בו יערך האירוע, המחולקת לפי דרגות הכרטיסים (קטגוריות) לאירועים, תוצג ללקוח בעת ביצוע ההזמנה או במסמך החתימה, ותהווה את האסמכתא היחידה והמקובלת לגבי חלוקת הקטגוריה באתר. ... כרטיסים יימכרו לפי קטגוריה בלבד ואין איסתא יכולה להתחייב על מקום ישיבה ספציפי (מספר שורה או מושב).....".

בסעיף הרלוונטי נקבע ברחל בתך הקטנה, כי הכרטיסים ימכרו לפי קטגוריות בלבד ואיסתא אינה יכולה להתחייב על מקום ישיבה ספציפי (שורה ומושב) באותה קטגוריה – ומכאן שהנתבעת מתחייבת על מקום ישיבה כלשהו בקטגוריה עצמה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעים קיבלו כרטיסים בקטגוריה שונה מזו שהזמינו. לא מצאתי במסמכים כי במקרה כזה כי על הלקוח לקבל את השוני בקטגוריה וכי לכל היותר הוא מקבל את ההפרש בין מחירי שתי הקטגוריות.

אני מסכים עם התובעים כי ישיבה מאחורי השער אינה דומה לזו שלאורך המגרש וכי הושבתם מאחורי השער אכן הורידה באחוזים רבים מאד את ההנאה אליה ייחלו כשהזמינו את הכרטיסים ובנקודה זו אני קובע כי הנתבעת לא סיפקה את המוצר אותו הזמינו התובעים ובתורם לא קיבלו תמורה מלאה בגין הכסף ששילמו למשחק זה .

אכן מצב זה מהווה כשלון תמורה חלקי. התובעים לא קיבלו את התמורה המלאה לכספם, במיוחד כך שעה שניתן להניח שהטיסה, המלון היו מבחינתו שוליים בלבד לצפייה במשחקים. מהותה של החבילה הייתה להבטיח כניסה למשחקים במיקום ישיבה מוגדר מראש. אלמלא הובטח לתובע כי כך יקרה אזי סביר כי לא היה מתקשר בעסקה זו מלכתחילה(השווה: ת"ק 19725-10-11 בן עמי נ' דיזנהויז [פורסם בנבו]).

בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שעיקר החבילה שרכשו התובעים הינה צפייה והנאה ממשחק כדורגל אני מחליט לחייב את הנתבעת על דרך האומדנה בסכום של 2500 ₪ לכל אחד מהתובעים, המבטא את הנזק שנגרם לתובעים עקב הפרת החוזה מצד הנתבעת שעה שסופקו להם כרטיסים שלא ניתן היה לממשם בקטגוריה הרלוונטית, עוגמת הנפש ואובדן ההנאה מהשהות במגרש.

כאן המקום לציין כי עיינתי בפסק הדין שצורף מטעם התובעים לתיק, אך מדובר במקרה שנסיבותיו שונות מהנסיבות בתיק זה, שם דובר על מספר תקלות מצטברות אשר קרותם יחדיו גרמה לתוצאה אליה הגיעה כב' השופטת המלומדת בפסק הדין שצורף, בעוד כאן התקלה היתה נקודתית ביחס למשחק הראשון שבו היתה הפרה בדמות איחור בקבלת הכרטיס דבר שהוביל להגעה מאוחרת למשחק וכן ישיבה במקום שלא הוזמן, בצורה שפוגעת בהנאת התובעים מהצפייה במשחק.

לסיכום:

הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים סך של 2500 ₪ תוך 30 יום מהיום. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, א' אלול תשע"ה, 16 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.