ביום 17.5.16 ניתנה החלטה בשני התיקים שבנדון, שנדונו במאוחד (דיון מיום 3.4.16).

נקבע כי ההתנגדויות שהגיש המבקש תתקבלנה בכפוף להפקדה לקופת בית המשפט. המועד להפקדה הוארך, על פי בקשת המבקש, בהחלטה מיום 14.8.16. ב-11.10.16, לאחר שלא בוצעה ההפקדה, נדחו ההתנגדויות.

ב-26.10.16 עתר המבקש להאריך את המועד לביצוע ההפקדה וטען למחדלי ב"כ. נקבע כי עליו לתמוך בקשתו בתצהיר.

שנה חלפה, וביום 23.11.17 הודיע המבקש כי בהתאם להסכם עם ב"כ המשיבה 1 (שייצג בדיון את שתי המשיבות אך הודיע לאחר מכן על הפסקת ייצוגו את המבקשת 2, לבקשתה) בוצע תשלום לחשבונו והיתה אמורה להיות מוגשת לתיק בית המשפט הודעה על חידוש ההליכים.

המבקש טען כי הוטעה על ידי עורך דינו וכי הוא נתון ללחצים מן הצד שכנגד, וביקש להורות על ביטול ההחלטה הדוחה ההתנגדויות.

המשיבה 1 טענה בתגובה כי טענותיו של המבקש מופנות לעורך דינו, כי אין לו טענות לעצם החוב (כעולה גם מהסדר חוב שגובש בדצמבר 2016) וכי אין בבקשה כדי להצדיק את ביטול ההחלטה הדוחה ההתנגדויות.

ביום 13.3.18 ביקש המבקש להאריך את המועד להגשת תשובתו לתגובת המשיבות, נוכח נסיבות אישיות שפורטו בבקשה ולאחר שלא עודכן בהחלטות ובהודעות לתיק בית המשפט "בזמן אמת". ב-17.5.18 ביקש המבקש ארכה נוספת ולבסוף הגיש תשובתו ביום 27.5.18.

בתשובתו חזר המבקש על עיקרי הטענות שפורטו בבקשה, טען כי חתם על הסדר החוב עקב לחץ וכי לא הודה בחובו למשיבות אלא רק ביקש לעכב הליכי ההוצאה לפועל. לבקשה צורף תצהיר אמו של המבקש המלמד כי מי שהיה בא כוחו של המבקש הבטיח לאם כי אם תשלם לעוה"ד של המשיבות סך 5,000 ₪ ניתן יהיה לשוב ולנהל את ההליכים בתיק בית המשפט.

מחדליו של המבקש רבים.

ראשית, להתנגדויות עצמן, בהן טען המבקש למעורבותו של אחר בשם ארקדי שייטלבוים שהפגיש בין המבקש לבין המשיבות (ספקיות של עסקו של שייטלבוים בו היה גם מבקש פעיל) לא צורפה גרסתו של אותו שייטלבוים. גם לדיון בהתנגדויות לא הוזמן שייטלבוים להציג גרסה.

על רקע חולשתן היחסית של טענות ההתנגדויות נקבע כי קבלתן מותנית בהפקדה כספית לקופת בית המשפט.

יותר מחצי שנה לאחר המועד שבו נקבע כי על המבקש לבצע את ההפקדה הועלו טענות המבקש על מחדלי עורך דינו ובית המשפט התבקש להאריך את המועד לביצוע ההפקדה (וזאת לאחר שהמועד כבר הוארך בהחלטה קודמת ולאחר שכבר נקבע, למעשה, כי ההתנגדויות יידחו מפאת מחדלים אלו).

רק לאחר שנה (במהלכה, כך מתברר, פעל המבקש לשלם למשיבות – באמצעות ב"כ – את סכום ההפקדה שנקבע כי יופקד לקופת בית המשפט) שב המבקש והגיש בקשות לתיק בית המשפט.

בכל ההבנה לנסיבותיו האישיות של המבקש ולמצוקה המתבטאת ממנה, לא מצאתי כי ניתן להיעתר לבקשה בשלב מאוחר זה. סיכויי ההגנה, כפי שנקבע, אינם גבוהים; ההליך נפתח (בבית המשפט) לפני למעלה משלוש שנים והסתיים (בהחלטה על דחיית ההתנגדויות) לפני כשנה וחצי; אין מנוס אלא לקצוב מחיר למחדלי המבקש – אלו שהובילו לפתיחת ההליכים ואלו שבאו לידי ביטוי באופן ניהול ההליך.

הבקשה נדחית.

בנסיבות, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לעדכן החלטה זו גם בתא"מ 22608-04-15

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ח, 17 יוני 2018, בהעדר הצדדים.