נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד שירה סוכצקי ועו"ד נתנאל בוג'ו

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד אוהד חן ועו"ד רעות שדה

1. הנאשם, מחמד מטר יליד 1979, הורשע על יסוד הודאתו לפני כב' השופטת מרב גרינברג בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני, בביצוע עבירות של החזקת נשק והחזקת תחמושת.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד שאינו ידוע למאשימה רכש הנאשם מאחר אקדח מסוג FN 0.9 מ"מ, מחסנית תואמת וקופסת כדורים בקוטר 0.9 מ"מ. ביום 27.4.2015 ובמשך מספר שנים ברציפות החזיק הנאשם שלא כדין בביתו בטירה באקדח, שהיה טעון במחסנית המכילה 10 כדורי 0.9 מ"מ. עוד נאמר בכתב האישום המתוקן במסגרת ההסדר כי לאחיו של הנאשם סכסוך עסקי מתמשך במסגרתו נורו יריות על מתחם ביתם.

1. במסגרת ההסדר הדיוני נתבקש אודות הנאשם תסקיר מבחן, וב"כ הצדדים אף הצהירו כי בקשו להודות כבר לפני השופט הדן בהליכי מעצר "כדי לקדם את שילובו של הנאשם בהליך טיפולי" (עמ' 2 שורות 15-14). בהמשך, משלא הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העונש, הועברה אליי מלאכת גזירת הדין.
2. מהתסקיר עולה כי הנאשם נשוי מזה 13 שנה ללא ילדים. לנאשם בעיית פוריות ובני הזוג מצויים בטיפולים וטרם הצליחו להביא ילדים לעולם. הנאשם לא הסתבך מעולם בפלילים ולא פתוחים נגדו תיקי משטרה נוספים. הנאשם נטל אחריות מלאה על העבירות שביצע, והסבירן בתחושות פחד וחשש לחייו. אחיו הבכור של הנאשם הסתבך בחובות ענק, הוכרז פושט רגל ונמלט לארץ אחרת. המשפחה נאלצת להתמודד עם הגורמים להם חב האח את הכספים. משך שנים רבות מאוימת משפחת הנאשם ומבוצע ירי על בתי בניה. זו הסיבה להחזקת הנשק. הנאשם הודה כי לאחרונה חלה רגיעה באיומים שסופגת המשפחה ולא הצליח להסביר מדוע המשיך להחזיק בנשק.

הנאשם חש קושי עקב מעצר הבית הממושך בו הוא נתון, אשר בין היתר אינו מאפשר לו ולאשתו להמשיך בטיפולי הפוריות. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם שלא גיבש דפוסי התנהגות עברייניים ובמי שמודע כיום לסכנה שבהחזקת נשק בלתי מורשה. רמת הסיכון להמשך התנהגות עוברת חוק פחתה באופן משמעותי.

שירות המבחן סבור כי יש לגזור על הנאשם ענישה חינוכית בדמות מאסר על-תנאי משמעותי ושל"צ בהיקף 250 שעות, עונש שיאפשר לו להמשיך בעבודתו כמנהל עבודה בעבודות עפר וכן את המשך טיפולי הפוריות.

1. לבקשת הנאשם הפניתי את עניינו לממונה על עבודות השירות. הממונה מצא כי הנאשם מתאים לבצע עבודת שירות וקבע את תנאיה.
2. ב"כ המאשימה טענו כי אין מנוס אלא לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל, בשל חומרת העבירה והעובדה כי החזקת נשק הפכה זה מכבר למכת מדינה ומכת אזור. הוזכרו פסיקת בית המשפט המחוזי ופסיקת מותב זה, והמאשימה עתרה למתחם עונש הולם שנע בין 10 חודשי מאסר בפועל ל-24 חודשי מאסר בפועל. המאשימה סבורה כי יש לדחות את הסברו של הנאשם להחזקת הנשק ועתרה לגזור את העונש בחלקו התחתון של המתחם שהוצע.
3. ב"כ הנאשם ביקש לגזור על הנאשם עונש מאסר שניתן יהיה לרצות בדרך של עבודות שירות, וזאת למרות המלצת שירות המבחן שהסתפקה בשל"צ. כך ביקש הסנגור לעשות בשל הודאתו המיידית של הנאשם בביצוע העבירה, העדר עבר פלילי, נטילת אחריות, הסיבה להחזקת הנשק ונסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם.

יצוין כי במסגרת הטיעון לעונש הצהיר הסנגור שהעביר למאשימה אישור לפיו המשפחה הגישה תלונה במשטרה אודות האיומים והירי עליה. המאשימה לא כפרה בתוקפו של נתון זה, והדבר מעמיד בצל את טיעונה כי הנאשם לא החזיק את האקדח והכדורים למטרת הגנה עצמית.

1. הנאשם בדברו האחרון לעונש התנצל על מעשיו.

דיון

1. אין צורך להכביר במלים על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת הנשק שלא כדין. כפי שציינתי בשורה של גזרי דין, החזקת נשק שלא כדין טומנת בחובה סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונו, ובהתחשב בכך שמדובר ב"מכת מדינה", ואף ב"מכת אזור", מצווים בתי המשפט להחמיר בדינם של אלה המורשעים בעבירה זו.
2. הנאשם החזיק בביתו, שלא כדין, באקדח טעון במחסנית ובה כדורים תואמים. בנסיבות רגילות הייתי קובע מתחם עונש הולם שבין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל, ומאמץ את עתירת התביעה, המגובה במדיניות העונשית בה נוקט בית המשפט המחוזי מרכז.
3. הייחוד במקרה דנן הוא שבמסגרת ההסדר הדיוני בין הצדדים הסכימה המאשימה, הלכה למעשה, לכך שהחזקת הנשק הייתה למטרת הגנה עצמית. אחרת מדוע התווסף לכתב האישום המתוקן משפט לפיו לאחיו של הנאשם סכסוך עסקי במסגרתו נורו יריות על מתחם ביתם?

כידוע, הסיבה שהביאה את הנאשם לבצע את העבירה היא נסיבה הקשורה בביצוע העבירה (סעיף 40ט(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977), והגם שאין כמובן היתר להחזיק נשק שלא כדין למטרת הגנה עצמית, ופוטנציאל הנזק העלול להיגרם כתוצאה מהחזקה זו אינו פחוּת מפוטנציאל הנזק העלול להיגרם כתוצאה מהחזקת נשק שלא כדין למטרות אחרות, ראוי לטעמי להתחשב בנסיבה זו בבואנו להעריך את מידת האשם הצמודה למעשה העבירה שביצע הנאשם.

ער אני לכך שמתחם העונש ההולם שקבע בית המשפט העליון במקרה של החזקת נשק להגנה עצמית בע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן (19.1.2014) עמד על 12 עד 36 חודשי מאסר בפועל, אולם כך נעשה ביחס לנאשם שהחזיק תת מקלע מסוג קרל גוסטב, מחסנית וכדורים, ואף עשה שימוש באלה: ירה ירייה אחת באוויר באמצעות הנשק ולאחר מכן נהג להסתובב בעיר נצרת בעודו נושא את הנשק והתחמושת בתא המטען. אותו נאשם הבחין בהמשך בשוטרים ונמלט מהם תוך ביצוע עבירות נוספות. בענייננו מדובר בהחזקה להגנה עצמית באקדח (ולא בתת מקלע) ותחמושת, ואין עבירות נוספות.

אשר על כן אני קובע כי מתחם העונש ההולם את עניינו של הנאשם שלפניי עומד על 6 חודשי מאסר בפועל או בעבודות שירות עד 15 חודשי מאסר בפועל, וקנס שבין 2,000 ₪ ל-8,000 ₪.

1. נחה דעתי כי במקרה מיוחד זה מן הראוי לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם (כפי שלמעשה הציעה התביעה).

זאת בראש ובראשונה נוכח הפגיעה הקשה שתיגרם לנאשם ולאשתו אם ייגזר עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, באופן שלא יאפשר להם להמשיך את טיפולי הפוריות, וכן נוכח הנסיבות הבאות: הודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה; העדר עבר פלילי; השמה בתנאים מגבילים לתקופה ממושכת; נטילת אחריות מלאה למעשה; ובנוסף המסוכנות הנמוכה אשר נקבעה בתסקיר.

1. נתתי דעתי לכלל השיקולים לקולא ולחומרא והחלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל בן 6 חודשים, אשר יבוצעו בעבודות שירות במעון חברת נעורים בתל מונד, החל ביום 19.6.2016. על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו באותו מועד בשעה 8:00 ביחידת עבודות שירות, מפקדת מחוז מרכז, שב"ס רמלה.

ב. מאסר על תנאי בן 6 חודשים והתנאי הוא כי בתקופה בת 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירת נשק או עבירה בה נעשה שימוש בנשק.

ג. קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.

ניתן צו להשמדת או חילוט הנשק והתחמושת, לפי שיקול דעת המשטרה, אשר ייכנס לתוקף בחלוף המועד החוקי להגשת ערעור, ואם יוגש ערעור – לאחר מתן פסק הדין בערעור.

1. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, ט' סיוון תשע"ו, 15 יוני 2016, במעמד הנוכחים.