1. בפניי בקשה למתן ארכה לצו הפסקת שימוש.
2. הוריתי למבקש לצרף את הצו להפסקת שימוש אשר אליו התייחס בבקשתו.
3. על אף החלטתי, לא צירף ב"כ המבקש את הצו עצמו והסתפק בצירוף גזר הדין בתיק מיום 22.5.15 ממנו עולה כי על המבקש נגזר עונש של מאסר מותנה, קנס והתחייבות.
4. בין לבין, הוגשה תשובת המשיבה והתנגדותה לבקשה. בהחלטתי מיום 23.4.17 הוריתי לב"כ המבקש להעביר תגובתו בכתב לתשובת המשיבה. תגובת ב"כ המבקש לא נתקבלה.
5. עיון בגזר הדין אליו מתייחסת הבקשה, מלמד כי בית משפט לא קבע דבר וחצי דבר בהקשר לצו הפסקת שימוש.
6. ככל שהבקשה היא להארכת צו שניתן לפני שנים ולא נתבקשה הארכתו במועד שנקבע על פי דין, אלא כעת, הרי יש ממש בטענות ב"כ המאשימה ועמדתה מקובלת עלי.
7. משכך, הבקשה למתן ארכה לצו הפסקת שימוש נדחית.
8. הבקשה הנוספת למתן ארכה ביחס "להתחייבות" אינה ברורה, אינה מנומקת ולפיכך – נדחית.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ז, 26 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.