לפניי אוחדו שתי התנגדויות לביצוע שטר, בהן הגישה המשיבה לביצוע צ'קים שנמשכו לפקודתה "למוטב בלבד" מחשבון משותף של המבקשים, מס' 330348, בסניף 140 (חיפה) של בנק יהב. הצ'קים חוללו בתחילה מסיבת אין כיסוי מספיק ולאחר הגבלת החשבון ביום 28/1/15 חוללו מסיבת ההגבלה. פרטי התיקים והצ'קים הינם כדלקמן:

בתיק מספר 7193-05-15, החייב הינו המבקש מס' 1, וסכום קרן הצ'קים הינו 26,800 ₪:

בתיק מספר 8058-05-15, החייבת הינה המבקשת מס' 2, וסכום קרן הצ'קים הינו 67,200 ₪:

המבקשים טוענים כי מסרו את הצ'קים ל"מוטב", מר אבי טוביה, וזאת על חשבון חוב אשר נוצר עקב השקעות ועסקים שניהל המבקש עם המוטב מר טוביה. זה המקום לציין כי המוטב בצ'קים לא סחירים אינו מר טוביה אלא המשיבה, שהשימה את חותמתה במקום המיועד לשם הנפרע. לפיך יכונה להלן מר אבי טוביה "צד ג'" ולא "המוטב", כפי שכינו אותו המבקשים.

המבקשים טוענים כי בשל אי יכולת לעמוד בתשלום החוב בתשלום אחד, מסרו לצד ג' צ'קים בסך 134,000 ₪ שהצ'קים נשוא בקשות הביצוע הינם חלק מהם, וצד ג' מסר את הצ'קים לגורמים, העוסקים בהחלפת כספים, שהמשיבה אחת מהם.

המשיבים טוענים כי הצ'קים נשוא בקשות הביצוע נפרעו על ידם כאשר תמורתם שולמה הן במזומן והן באמצעות צ'קים דחויים לידי צד ג', כי צד ג' התחייב בפני המבקשים ובא כחם להחזיר למבקשים את הצ'קים, ולא עשה כן. לבקשה צורפה מעין התחייבות ערוכה כתצהיר, חתומה ע"י אבי יוסף וטוביה יוסף, בפני ב"כ המבקשים, המייצגם כאן, לפיה התחייבו ה"ה יוסף ביום 19/4/15 להחזיר למבקשים רשימה של צ'קים, בה כלולים גם שמונה מתוך תשעת הצ'קים נשוא בקשות הביצוע (צ'ק מס' 580 ע"ס 16,200 ₪ אינו נכלל בהתחייבות). המבקשים טוענים כי הסתמכו על הבטחת צד ג' להחזיר את הצ'קים והופתעו לקבל את האזהרה. כבר כאן נמצאת טעות נוספת של המבקשים, בציון שמו של מר טוביה אבי, כאשר מהתצהיר עולה כי אין אדם בשם כזה, אלא המבקשים מסרו צ'קים לשני אנשים, מר טוביה יוסף ומר אבי יוסף, וההתחייבות להחזיר את רוב הצ'קים דנן היתה של מר אבי יוסף.

המבקשים מצהירים כי אינם מכירים את משיבה, הזוכה בתיק ההוצל"פ, וכי מעולם לא הייתה להם כל התקשרות עמה.

ההתנגדויות לביצוע שטר הוגשו באיחור. המבקשים מאשרים כי קיבלו את האזהרה ביום 16/3/15, ולאחר שביררו את מהות התביעה פנו לצד ג', ניהלו עמו מו"מ לפרעון החוב, המבקשים התחייבו לפרוע את החוב וצד ג' התחייב להחזיר את הצ'קים. המבקשים טוענים כי לא הגישו את ההתנגדות במועד מאחר והסתמכו על התחייבות צד ג', ומשנודע להם כי הלה לא יחזיר את הצ'קים למרות התחייבותו לאור התנגדות המשיבה להסדר, הגישו את ההתנגדויות ביום 3/5/15, באיחור קצר, שהם מבקשים לקבלו.

דיון

בדיון התבדו טענות המבקשים, והתברר מעל לכל ספק כי אין להם כל הגנה בפני התביעה השטרית.

ראשית, ב"כ המבקשים ויתר על טענותיהם ביחס לצ'ק ע"ס 16,200 ₪ (שנזכר לעיל כצ'ק, שלא נכלל בהתחייבות מר יוסף). ב"כ המבקש הודה בשם המבקשים כי הם חייבים לפרוע את הצ'ק מאחר והם שהלכו לתובעת וביקשו לעשות ניכיון (פרוטוקול, עמ' 1 שורה 23 עד עמ' 2 שורה 1). על אף שלטענה אין בסיס עובדתי בתצהיר מי מהמבקשים, הרי שמדובר בהודאת בעל דין. מהטענה מתבדית טענת המבקשים לפיה אינם מכירים את המשיבה. גם העובדה שהצ'ק הנזכר הינו לזמן פרעון 1/11/14 והינו צ'ק עוקב במספרו לשני הצ'קים ע"ס 15,000 ₪ כל אחד, מלמד כי למצער מאז הכירו המבקשים את המשיבה.

שנית, טענת המבקשים אינה מהווה טענת הגנה, הראויה להישמע כהתנגדות לביצוע שטר, אלא לכל היותר כטענת "פרעתי". בתצהיריהם בהתנגדות לביצוע שטר מעמעמים המבקשים את טענת הפרעון, ולא ניתן לדעת מתי נפרעו הצ'קים. בכך חוטאים המבקשים בשניים:

אחת, טענת פירעון בסדר דין מקוצר יש לטעון טענות בפרטי פרטים, ובין היתר לציין את המועד, המקום, הסכום והאופן שבו נפרע החוב. טענת המבקשים נותרת כללית, סתמית וחסרת כל פירוט, שאינה מקימה הגנה (ד. בר אופיר, סדר הדין המקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה תשיעית, עמ' 196 וההפניות שם).

שתיים, קריאת התצהיר התומך בבקשה להארכת מועד מלמדת כי הערפול נעשה בכוונה, שכן הפרעון הנטען ארע ככל שארע לכל המוקדם ביום 19/4/15 או בין יום 16/3/15 ליום 19/4/15. המבקשים הודו כי רק לאחר קבלת האזהרה ביום 16/3/15 ניהלו מו"מ עם צד ג', בו התחייבו להסדיר את החוב אליו, שוב, לא פורט באיזו דרך וברור כי חלק מהתשלום היה בצ'קים דחויים. מכאן ברור כי בעת הגשת הצ'קים לביצוע הם לא נפרעו, והחוב לצד ג' היה שריר וקיים.

מושכלות יסוד בדיני ההוצאה לפועל קבעו כי פרעון לאחר מסירת האזהרה מהווה עילה לדיון בטענת "פרעתי" (סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967), ולא להתנגדות לביצוע שטר.

"תאריך ההמצאה מוכח מאישור ההמצאה, ואילו פרעון שנפרע לפניו יכול לשמש לחייב עילה להתנגד לביצוע השטר. נמנע מהתנגד, ממשיכים בפעולות ההוצאה-לפועל, אך אם פרע לאחר יום ההמצאה, ידון ראש ההוצאה-לפועל בטענתו, על-פי הסמכות הנתונה בידו לפי סעיף 19 לחוק. אם כה ואם כה, טענת פרעון תישמע" (בר"ע 87/72 אלבוים נ' פרץ אפשטיין, פ"ד כו(2) 145(1972)).

לאחר שהתברר מועד הפרעון הנטען, ניתן היה לדחות את ההתנגדויות לביצוע שטר ללא דיון בתוכנן, והתוצאה מתחזקת מנימוקים נוספים, שיפורטו מעבר לצורך.

בהינתן מועד הפרעון המאוחר למסירת האזהרה אין למבקשים הגנה בפני תביעת המשיבה. המשיבה הינה אוחזת כשורה לאחר שעמדה בכל דרישות פקודת השטרות [נוסח חדש]. אף שהמשיבה הינה הנפרעת בצ'קים לפי מראם, המבקשים מאשרים כי היא צד רחוק למבקשים, לא קיבלה את הצ'קים מהם אלא ממר אבי יוסף. המבקשים לא העלו כל טענה כנגד אחיזתה כשורה של המשיבה בצ'קים.

"... מטעם זה מוצדק הוא, כרגיל, שלא להעניק לנפרע מעמד של אוחז כשורה. אך הקירבה או הריחוק אינם נקבעים על-פי צורת השטר, אלא על-פי מערכת היחסים שבין הצדדים..." (ע"א 1886/97 זאב יהודה נ' פנינה זלמה, פ"ד נג(1) 132 (1999)).

טענת המבקשים הינה טענת פרעון, אולם לא לידי האוחז. במועד הפרעון הנטען ידעו המבקשים אל נכון כי הצ'קים אינם בידי מר אבי יוסף ואף ידעו מהתחייבות הנ"ל כי הם בידי המשיבה, כאמור בסעיף 3 להתחייבות: "רשימת הצ'קים הבאים המצויים בידי א.כ. גלבוע בע"מ, באחריותו של אבי".

לפי פקודת השטרות [נוסח חדש] הפירעון צריך להיות לאוחז, ולא לאחר:

"פירעון השטר למי שאחז בו בעבר, אינו חשוב כלל פירעון, אפילו לא קיבל החייב הודעה על סיחור השטר" (ש. לרנר, "דיני שטרות", מהדורה ראשונה, עמ' 513, סעיף 16.13, וההפניות שם).

עולה מן האמור לעיל, כי אף אם נתעלם מהאיחור בהגשת ההתנגדויות, אין בפי המבקשים כל הגנה בפני התביעה השטרית.

בהחלטה לא התייחסתי כלל לחוסר מהימנות טענותיהם של המבקשים, וזאת מחמת הזהירות, שיש לנקוט טרם הכרעת הגנה בשלב שמיעת ראיות לא מלאה. מאחר וחוסר המהימנות היה כה מובהק, אפנה רק למספר דוגמאות בולטות. בעניין ה"השקעות ועסקים שניהל המבקש עם המוטב אבי טוביה" (סעיף 7 לתצהיר המבקש בהתנגדות). התברר כי אין אדם בשם אבי טוביה, כי אינו המוטב בצ'קים, וכי מדובר בהימורים של המבקש בתחנת מפעל הפיס של מר אבי יוסף (פרוטוקול, עמ' 1, שורות 16-17). גם הטענה הגורפת "תמורת השיקים שהוגשו לביצוע שולמה" (סעיף 8 לתצהיר) נעדרה פירוט חשוב בעיקר של המועד, ובבקשה להארכת מועד התברר כי לא היה מדובר בפרעון אלא לכל היותר בהתחייבות לפרוע, בסכומים ומועדים שלא נזכרו, ובוודאי שהמבקשים, שחשבונם הוגבל זה מכבר, לא פרעו לידי צד ג' צ'קים בסכום קרן של 134,000 ₪ תוך פחות מחודש (מיום 19/4/15 בו נחתמה ההתחייבות ועד גילוי העובדה שהצ'קים לא יוחזרו ע"י צד ג' והגשת ההתנגדות ביום 3/5/15). כך גם חזרת המבקשים מטענתם ביחס לאחד הצ'קים בסך 16,200 ₪ רק ביום הדיון, ממנה נלמד חוסר האמת בטענתם לפיה לא הכירו את המשיבה מעולם.

מכל האמור לעיל אני דוחה את הבקשות להארכת מועד ואת ההתנגדויות לביצוע שטר.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשע"ו, 27 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.