בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים הפליליים כנגדו.

בבסיס הבקשה, כתב אישום המייחס למשיב שני אישומים בשני אירועים, בתאריכים שונים, בהם נהג בזמן פסילה, ללא רשיון נהיגה תקף אשר פקע בשנת 2007, אי ציות להוראות שוטרים, ובריחה מהם, ובאחד האירועים מיום 2/5/2015, אף גרימת תאונת דרכים ופגיעה בניידת המשטרתית.

הצדדים טענו בפני וב"כ המשיב אף טען באשר לראיות לכאורה.

ראיות לכאורה

עיקר טענותיו של ב"כ המשיב מתייחסות לשאלת זיהויו של המשיב כמי שנהג בטרקטורון נשוא כתב האישום.

נהג הטרקטורון לא נתפס בכף, וב"כ המשיב טען כי בזיהויו של המשיב לאחר מכן כמי שנהג בטרקטורון, נפלו כשלים רבים ומשכך, לא ניתן לקשור בין המשיב לבין האדם האלמוני, לדבריו, אשר נהג בטרקטורון.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, לא מצאתי מקום לקבוע כי אין ראיות לכאורה בכל הנוגע לזיהויו של המשיב כמי שנהג בטרקטורון. לא אסקור את כל השתלשלות האירועים אלא אתמקד בנתונים הרלוונטיים לשאלה שבמחלוקת שהינה זיהויו של המשיב.

אירוע מיום 19/4/15 :

באירוע זה השוטרים דלקו אחרי נהג טרקטורון, אשר היה ללא לוחיות רישוי, וזאת כאשר מאחוריו ישבה נוסעת. נהג הטרקטורון היה ללא קסדה, המרדף התנהל כאשר בין הניידת המשטרתית לבין הטרקטורון מרחק קצר ביותר של מטרים ספורים וכאשר, לאור חומרי החקירה, נהג הטרקטורון הסב את פניו לאחור כך שניתן היה להבחין בתווי פניו בבירור. מדובר באור יום, ראות מעולה, כמפורט בדוחות הפעולה, ולא היה כל קושי בזיהוי פניו.

נהג הטרקטורון הצליח לחמוק מניידת המשטרה אשר עצרה את המרדף כדי לא לגרום לסיכון לחיי אדם, והשוטרים חזרו למקום שממנו החל המרדף. באותו מקום שהה אדם נוסף בשם נביל ועימו בחורה בשם אסמעע. בהמשך התברר כי אחותה של אסמעע היתה הנוסעת שישבה מאחורי נהג הטרקטורון ואשר נסעה עימו בזמן המרדף.

אסמעע תוחקרה קצרות על ידי קצין משטרה במקום גלעד פרץ. אסמעע נשאלה מי היה על הטרקטורון והשיבה: "אחותי נסעה על הטרקטורון יחד עם סולימאן", וזאת כאשר שמו של המשיב הוא סולימאן. באותו שלב האדם הנוסף, נביל, אשר שהה שם פנה לקצין המשטרה ואמר: "זאת אשתי תתייחסו בכבוד אל תשאלו שאלות, הגבר על הטרקטורון אנחנו לא מכירים", על אף דברי נביל נראה כי אסמעע איננה אשתו. בנוסף לכך, ובניגוד לדברי אסמעע , המשיב בהודעתו מסר כי כלל איננו מכיר את אסמעע.

מעבר לאמור, ברכב המאזדה שהיה במקום נמצאה תעודת הזהות של המשיב. השוטרים אשר חזרו למקום בו החל המרדף, זיהו כי פניו של נהג הטרקטורון, אשר כאמור נצפה ממרחק קצר ביותר, ובתנאי ראות מעולים, תוך שהוא מסובב את ראשו לאחור, זהים לתמונה אשר בתעודת הזהות.

אירוע מיום 2/5/2015 :

אף באירוע זה התקיים מרדף בעקבות נהג טרקטורון אשר נהג בטרקטורון ללא קסדה וכאשר נוסעת ישבה מאחוריו רכוסה בקסדה.גם באירוע זה, כאשר ביקשו השוטרים לברר את זהותו של נהג הטרקטורון, פתח נהג הטרקטורון בנסיעה, תוך כדי פגיעה בניידת המשטרתית, וכאשר הניידת המשטרתית דולקת בעקבותיו. אף כאן הופסק המרדף עקב הסיכון לחיי אדם. כמו באירוע הקודם, גם באירוע זה הטרקטורון היה ללא לוחיות רישוי. באירוע זה צולם המרדף באמצעות מצלמה משטרתית, ותמונת פניו של נהג הטרקטורון מצוייה בתיק החקירה.

במהלך חקירת האירועים, ובהמשך לבדיקת גורמי החקירה את חשבון הפייסבוק של המשיב, נמצא כי בחשבונו, תמונתו הכוללת תמונת פניו ובהיותו יושב על גבי טרקטורון. תמונה זו מצוייה בתיק החקירה. יום למחרת, 5/5/15 נבדק שוב חשבון הפייסבוק ונמצא כי התמונה נמחקה. המשיב נחקר, הכחיש כל קשר לאירועים, אף הכחיש כל קשר לנהיגה על טרקטורון, מסר כי מעולם לא רכב על טרקטורון בצבע שחור כתום, ואין לו כל טרקטורון.

לנוכח כל האמור, לא ניתן לומר כי אין ראיות, ברמה הלכאורית הנדרשת בהליך אשר בפני, לקשירתו של המשיב לאירועים.

טוען ב"כ המשיב שלא נערך מסדר זיהוי, ןלו באמצעות תמונות, וטענת אליבי לא נבדקה. לא ניתן לומר כי טענותיו של ב"כ המשיב מופרכות מייסודן, ואולם, יש בהם לכל היותר כרסום כלשהו בראיות.

נהיגה בזמן פסילה:

טוען ב"כ המשיב כי אין בסיס לאישום כי המשיב נהג בזמן פסילה, וזאת מאחר ומדובר בפסילות משנת 2007 ולפי הלכת בית המשפט העליון בעניין ג'אבר, כאשר :"רישיון הנהיגה מופקד בתיק אחר, אין צורך בהפקדה בתיקים אחרים. כאשר אין מחלוקת שלנאשם אין רישיון נהיגה בתוקף להפקיד".

אני דוחה טענה זו של ב"כ המשיב בכל הנוגע לראיות הנדרשות במסגרת הליך זה. מכתב האישום עולה כי בכל 4 תיקי בית המשפט שבהם הנאשם נדון , בשנים 2007 ו-2010, גזירת דינו של הנאשם הייתה בהעדרו, ולא שמעתי מפי ב"כ המשיב טענה ולפיה המשיב הפקיד את רישיון נהיגתו לפני 24/3/15. מחומר החקירה עולה כי המשיב הפקיד כאמור את רישיון הנהיגה ביום 24/3/15, לשם ריצוי הפסילות בתיקים בהם נפסל רישיון נהיגתו כמפורט בכתב האישום, ובזמן האירועים נשוא כתב האישום פסילת רישיון נהיגתו הייתה בתוקף. הדבר אף משתלב עם הודעתו של המשיב, בה הודה כי :"אני פסול אסור לי לנהוג", בהמשך פירט כיצד רישיון הנהיגה הופקד, ואף אמר :"ואני יודע שאני פסול, עו"ד אמר לי שעוד כמה חודשים נגמרת לי הפסילה".

מכאן עולה כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב היה פסול מלנהוג בזמן האירועים.

מסוכנות:

לאחר שנקבע כי קיימות לראיות לכאורה לאישומים המיוחסים למשיב, ניתן לומר כי המסוכנות העולה מהם רבה ביותר. המשיב בהיותו פסול מלנהוג, ב-4 תיקי בית משפט בהם נגזר דינו, בהעדרו, ולאחר שרישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 2007, נהג בטרקטורון בשני מקרים סמוכים, האחד ביום 19/4/15 והשני ביום 2/5/15. בשני המקרים הטרקטורון היה ללא לוחית זיהוי, וללא קשת התהפכות. בשני המקרים הסיע המשיב נוסעת אשר ישבה מאחוריו בטרקטורון, ברח בנסיעה מהירה מהשוטרים, באחד האירועים כאמור אף פגע בניידת המשטרתית במהלך בריחתו. השוטרים נאלצו להפסיק את המרדף באיבו אך בשל החשש לסיכון חיי אדם. המשיב סיכן בסיכון חמור את חייו, חיי הנוסעת, חיי השוטרים ועוברי דרך פוטנציאלים, ואך בדרך נס לא נגרמה תוצאה קטלנית מנהיגתו של המשיב.

עברו התעבורתי מכביד, המשיב מחזיק ברישיון נהיגה אך משנת 2002, לחובתו 42 הרשעות תעבורתיות, ובכל הרשעותיו משנת 2007 ואילך, אלו הכרוכות בנהיגה, נהג המשיב ללא רישיון נהיגה תקף. לחובתו של המשיב, כאמור בבקשה, מאסר מותנה בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה. לחובתו של המשיב אף עבר פלילי שבגינו נידון בשנת 2012 למאסר לתקופה של 13 חודשים.

מכאן עולה כי המסוכנות הנשקפת מאת המשיב רבה ביותר.

חלופת מעצר:

כידוע, על בית המשפט לשקול, האם קיימת חלופה שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, והאם ניתן לתת אמון במשיב. המשיב מואשם כאן בין היתר בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, עבירות אשר מגלמות בתוכן הפרת אמון, ולזאת מצטרפת העובדה כי המשיב אף נדון בעבר בגין עבירה זו. בנוסף לכך , הטלת מאסר על תנאי הינה ביטוי לאמון מסוים אשר ניתן למשיב, וביצוע העבירה כאשר המאסר המותנה מרחף מעל ראשו אף הוא מהווה הפרת אמון. העבר הפלילי של המשיב כולל עבירת מרמה, ואף היא מלמדת על האמון המצומצם אשר ניתן לתת בו.

מלבד העבירות שעניינן נהיגה בזמן פסילה, וכפי שצוין לעיל, בכל ההרשעות הקודמות המגלמות נהיגה ברכב משנת 2007 ואילך, עשה כן ללא רישיון נהיגה תקף. אף בזאת יש ללמד על אופי התנהלותו של המשיב ועל רמיסתו את שלטון החוק ברגל גסה. לזאת יש לצרף גם את העובדה שהמשיב אף לא טרח להתייצב לדיונים בתיקים בהם הואשם, עד כי לא היה מנוס מלגזור את דינו בהעדרו, וזאת כמפורט בסעיפים 1-4 בחלק הכללי בכתב האישום.

משכך, ניתן לומר כי האמון אשר ניתן לתת במשיב מצומצם ביותר.

יחד עם זאת, וכדי לא למנוע כליל אפשרות הצגת חלופה לבית המשפט, אני סבור כי מן הראוי ששירות המבחן יבחן אף הוא את המסוכנות, יבחן את המפקחים שיוצעו, ואת יכולת הפיקוח למול רמת המסוכנות ובשילוב אפשרי של איזוק אלקטרוני, ויגיש המלצתו.

לפיכך אני מורה כי שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ה, 07 מאי 2015, בנוכחות הצדדים.