בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל (גב' בולוס - להלן כב' הרשמת) מיום 25.4.15 לפיה נדחתה בקשה לעיון מחדש בהחלטות קודמות שניתנו במסגרת תיק ההוצאה לפועל הרלבנטי (ההחלטה נושאת הערעור הינה נספח ח' לכתב הטענות).

למען הסדר הטוב יצוין כי בהחלטת ביניים שניתנה על ידי מיד עם קבלת התיק העמדתי את הצדדים על כך שבקשת רשות ערעור שמהותה דומה כבר הובאה בפניי לפני מספר חודשים ונמחקה משלא מילאה המבקשת אחר הוראות ההפקדה.

עוד הוריתי על ביצוע הפקדה טרם העברת הבקשה לתגובת הצד שכנגד.

הפקדה כאמור - שהומרה בערבות בנקאית - בוצעה.

על אף מספר החלטות שניתנו בעניין זה לא הציגה המבקשת אישור בדבר המצאה הבקשה לצד שכנגד ולא ניתן היה לתת החלטה לגופו של תיק.

יתרה מכך: במסגרת בקשה 10 גילתה המבקשת דעתה כי הליך בקשת רשות הערעור כאן התייתר מאחר ומאז ניתנו החלטות נוספות המביאות לכך שהדיון בתיק זה אינו רלבנטי עוד. משכך, עתרה המבקשת לאפשר לה לתקן את בקשת רשות הערעור.

הגם שאפשר וניתן היה לדחות הבקשה לתיקון כתב הטענות על אתר סשים לבס לאופי ההליך דנן - הרי שהיא הועברה לתגובת הצד שכנגד. ואולם, עד היום לא עלה בידי המבקשת להציג אישור מסירה לצד שכנגד. בהמשך להתראה שניתנה לה על ידי היום לפיה בקשה מספר 10 תימחק - עתרה המבקשת להורות על מחיקתה מיוזמתה.

עוד יצוין כי עד היום לא הציגה המבקשת אישור בדבר המצאת הבקשה למשיבה - נתון שעל פניו די היה בו כדי להביא למחיקת ההליך.

הדברים נכונים במיוחד שעה שהמבקשת עצמה גילתה דעתה כי אין טעם במיצוי ההליך ביחס להחלטה נשואת הבקשה כאן.

ואולם למען הסדר הטוב אציין כי מצאתי שגם לגופו של עניין - דין בקשת רשות הערעור להידחות.

כפי שכבר צוין בהחלטות קודמות אין זה גלגול ראשון של ניסיון המבקשת לתקוף את החלטות שניתנו בעבר ביחס לתיק זה. ואולם, אין לאפשר מצב בו מדי מספר חודשים תייצר המבקשת כר או אפשרות חדשה להגיש בקשת רשות ערעור על החלטות חלוטות שאין עליהן עוד ערעור וזאת באמצעות הגשת בקשות לעיון מחדש ש על פני הדברים כל תכליתן היא לאפשר מרוץ מועדים חדש מעת לעת.

לטעמי, הדברים עולים בבירור גם בשים לב לאופן בו נוסחה בקשת רשות הערעור והמשקל שניתן להחלטות קודמות (שאינן נשוא בקשת רשות הערעור ) אל מול ההחלטה נשוא רשות הערעור ואפשר ומבטאים במידה מסוימת חוסר תום לב בניהול הליכי משפט.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום הינתן ההחלטה או המצאתה לידי בעל הדין המבקש לערער עליה.

מעיון בבקשה שבפני עולה כי למעשה החייבת מבקשת לערער על החלטות שלא ניתנו במסגרת לוח הזמנים הקצוב בדין וזאת באמצעות בקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה לעיון מחדש שהוגשה חודשים לאחר מכן.

בית המשפט העליון קבע ככלל:

"אם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם ".

(ר' רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, פורסם בדינים עליון צ 628).

הדברים יפים למקרה שבפניי.

אין לאפשר לחייבת להביא להארכת המועד להגשת בקשת הערעור באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשה נוספת באותו העניין לכב' הרשמת כפי שנעשה על ידה במקרה זה. ככל שהיו לחייבת השגות על ההחלטות הקודמות היה עליה להגיש בקשת רשות ערעור במועד המתאים לכך ולא להביא להארכת המועדים באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשה לעיון מחדש שכשלעצמה אין בה ממש.

גם לגופה של החלטה מצאתי טעם בעמדת כב' הרשמת כי הבקשה לעיון מחדש אין בה ממש והיא חוזרת על נושאים שכבר הועלו ונדונו במספר רב של החלטות הן בפני כב' הרשמת והן בערכאת הערעור. בהחלטה זו כשלעצמה - אין מקום להתערב ועל כן התוצאה המשפטית הינה זהה והיא דחיית הבקשה.

מהמקובץ עולה כי דין הבקשה להידחות מכל הנימוקים שפורטו לעיל.

משלא הוגשה תגובה לא יהיה צו להוצאות המשיבה.

הגם שבנסיבות מקרה זה ונוכח התנהלותה אפשר והיה מקום לחייב המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה הרי שבפעם זו לא אעשה כן.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולעיונה של כב' הרשמת בולוס.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשע"ו, 29 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.