1. ענייננו בבקשת התובעים למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות להפריע למבקשים בניהול הפעילות העסקית (קיוסק פלאפל) במבנה הזמני אשר הועמד לרשותם ע"י המשיבות והשוכן ברח' הגליל בטבריה, ובכלל זה ביצוע כל פעולה שיש בה כדי לשבש את עבודת הקיוסק, אם זה גישה בטוחה לעסק ואם זה אספקת החשמל.

2. ברקע הסכסוך, הסכמת הצדדים כי הקיוסק לפלאפל יעבור למתחם חדש שהקמתו החלה לפני זמן מה והיא נמצאת עתה בשלבי סיום, והנמצא בקרבת מקום, באותו רחוב.

כל שבפי המבקשים, הוא שהמקום המיועד במתחם החדש אינו מוכן עוד לצורך המעבר והפעלת הקיוסק.

3. הדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני התקיים בפני בתאריך 27.05.15, לאחר שהועבר מבית המשפט המחוזי כאן (ר' החלטת כב' השופט טאהא מתאריך 17.05.15), כאשר עוד ב- 19.05.15 נתתי צו מניעה זמני כמבוקש.

4. זה המקום לציין כי המשיבה מס' 1 היא היזמית של פרויקט המתחם החדש, אליו אמור הקיוסק לעבור, ואילו המשיבה 2, עיריית טבריה (להלן: "העירייה"), היא האחראית על פינוי מתחם המבנים הזמניים בהם שוכנו עסקים שונים, בעיקר קיוסקים לממכר מזון, והשלמת הרחבת קטע הרחוב הסמוך, לרבות הסדרי תנועה, מדרכות וכיו"ב. אין זה סוד שגם לעירייה אינטרס בפינוי המבקשים מוקדם ככל האפשר, כדי לאפשר לה השלמת פרויקט הרחבת הרחוב.

5. בדיון מיום 27.05.15, הגיעו הצדדים להסדר כדלקמן:

"הצדדים: מבלי שצד כלשהו יודה בטענותיו של הצד האחר, ובהמלצת בית-המשפט, ולאחר דין ודברים לא פורמליים, אנו מודיעים כי הגענו לידי הסדר כדלקמן:

המשיבה 2 תהא רשאית להמשיך בעבודות הכשרת תחנות אוטובוס בקרבת הנכס נשוא הבקשה ולאורך כל ציר התנועה, באופן שיישמרו הבטונדות שבמקביל לנכס נשוא הבקשה במרחק של מטר נטו מקצה דלפק מכירת הפלאפל לבטונדות.

המבקשים יצמצמו את השככה בהתאם לרוחב של 1.20 מ' מקיר הנכס.

באשר לאספקת הגז לנכס החדש, המשיבה 1 מצהירה שעשתה את כל המוטל עליה בעניין ההכנות ותפעל בהתאם להנחיות חברת הגז (שהיא א. ש. א. סוכנויות גז בע"מ, סוכנות חברת סופר גז, משרדם ברח' אלחדיף, טלפון 04-6790552). מאידך, המבקשים יפנו לחברת הגז ויבקשו לחתום על הסכם אספקת גז, על כל העלויות הכרוכות בכך, וכל זאת תוך 3 ימי עסקים.

באשר למחלוקת אודות תעלות המיועדות לחיבור בין המנדף למפוח (ארובות היניקה), תבוא פניה משותפת של כל בעלי הדין לרשות הכבאות איגוד ערים טבריה לצורך ביצוע בדיקת תקינות והתאמת התעלות.

הפניה המשותפת תשלח תוך יומיים מהיום.

באשר לחיבור הנכס לחשמל, מוסכם על הצדדים, כי היזם ישוב ויקים את הקיר המפריד בין יחידה 6 ליחידה 7 בהתאם להיתר הבניה. לאחר הקמת הקיר תוזמן ע"י המשיבה 1 בדיקה של חברת החשמל לצורך חיבור 2 היחידות לחשמל עם שעונים נפרדים.

בעלויות הכרוכות בהקמת הקיר וחיבור חשמל לשתי יחידות נפרדות כולל שינויים הכרוכים בכך, אם זה שינויים ברשת החשמל הפנימית, ואם זה שינויים בספרינקלרים של מערכות הכיבוי, ובשאר המערכות, ככל שיידרשו, יישאו שני הצדדים בחלקים שווים בהתאם למחירון דקל.

למען הסר ספק, המשיבה 1 תשא לבדה בעלויות חיבור רשת החשמל לשני הנכסים בנפרד.

עלות המונים של חברות החשמל, לשתי היחידות, לרבות הפקדון שיידרש לכך, יחולו על המבקשים.

המשיבה 1 תבצע את חלקה בשינויים הנ"ל תוך 10 ימי עבודה החל מהיום שהמבקשים יודיעו לנציג המשיבה 1 – מר אסלן יהודה מזרחי, כי הוציאו את המקרר שכבר הוצב בתוך הנכס. המשיבה 1 לא תתנגד לאחסן את המקרר באחד הנכסים הסמוכים באותו מבנה, ובלבד שהדבר יהיה על דעתו ובהסכמתו של המחזיק בנכס.

עם ביצוע עבודת החלוקה מחדש של הנכס, מתחייבים המבקשים להודיע למשרד הבריאות דבר ביצוע החלוקה לשתי יחידות.

במידה והשינויים המתוכננים בנכס לצורך הפרדת שתי היחידות מחדש יחייבו שינויים נוספים לצורך קבלת אישור מכבי אש ובהתחשב בכך שלעת עתה כבר ניתן אישור מכבי אש, הרי ששינויים אלה והעלויות הכרוכות בכך יהיו באחריות המבקשים.

מבקשים ליתן תוקף של החלטה.

כל צד יישא בהוצאותיו." (ההדגשות שלי – ס"י)

6. אחרי ההסכמות הנ"ל התעוררות בין הצדדים מחלוקות שונות באשר למילוי אחר התנאים שהוסכמו, ואחר התחייבויותיו של כל צד, שבחלקן הוסדרו; ולבסוף הוגשה על ידי המשיבה מס' 1, בתאריך 10.06.15 (תחת בקשה 7) בקשה להורות למבקשים "למלא אחר חלקם בהסכמות".

המשיבה 1 טענה כי אף שעמדה בכל התחייבויותיה על פי ההסכמות הנ"ל, ובכלל זה פניה מיוחדת לאיגוד הערים לכבאות, הקמת הקיר המפריד בתוך הנכס המיועד ותשלום דמי חיבור לחשמל, המבקשים לא פנו מצדם לחברת החשמל לחתימה על חוזה התקשרות, לא פנו למשרד הבריאות ולא הודיעו דבר ביצוע חלוקת הנכס לשניים, וכן לא פנו לעירייה כדי להסדיר אספקת המים וכניסתם לנכס החדש.

7. בדיון מיום 23.06.15, עלה כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים סבה סביב נושא הארובות המיועדות לפליטת עשן, כאשר אין חולק כי הארובות הותקנו ע"י המשיבה 1, וכי על המבקשים להתקין את המפוח והמנדף.

טוענת המשיבה 1, כי לא ניתן לבצע בדיקה של מכבי האש ללא שהמבקשים יתקינו תחילה את המפוח והמנדף על הארובה הקיימת, ומבחינתם אין כל פגם או ליקוי בארובה. מנגד, טוענים המבקשים כי אין שום ביטחון כי הארובה אכן תקינה.

8. באשר לאספקת הגז והחשמל לנכס, טען ב"כ המשיבה 1, כי הנושא טופל, וכי ככל שהדברים תלויים במרשתו, הרי הם הוסדרו, ואף נמסר למבקשים טופס 4 (בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון) התשמ"א-1981. כל שנותר הוא שהמבקשים יפנו לספק הגז ולחברת החשמל כדי להתקשר בחוזי אספקה.

דיון והכרעה:

9. באשר לחשמל, העלו המבקשים טענות שונות והסתייגויות כנגד ההסכמים שנתבקשו ע"י חברת החשמל לחתום, אך לא הייתה בפיהם טענה כי הדבר מתעכב בשל מעשה, או מחדל, כלשהם מצד מי מהמשיבות. ב"כ המשיבות אף הביע ביטחון שלא תהיה בעיה, בסופו של יום, לחבר את הנכס לאספקת החשמל (ראה עמ' 8, ש' 29).

באשר לאספקת הגז, הוסכם, בסוף הדיון מיום 23.06.15, כי תבוא פנייה משותפת של שני הצדדים תוך יומיים (ר' עמ' 11, ש' 23). מה גם, התרשמתי שגם עניין זה, הסדרתו תלויה במבקשים ולא במשיבים, שעשו את המוטל עליהם.

10. נותרה, אם כן, המחלוקת באשר לארובות (תעלות העשן). גם בעניין זה שוכנעתי, כי ללא התקנת מנדף ומפוח, שבאחריות המבקשים, לא ניתן להשלים את הבדיקה ע"י מכבי האש. עוד הוברר, כי מלכתחילה לא היה על המשיבה 1, בהתאם למפרט הבנייה, חובה להתקין את הארובות, והדבר נעשה משיקוליה שלה. בכל מקרה, אף אם יימצא שהארובות אינן תקינות, דבר שכלל לא הוכח, ואף לא הוכח כל בסיס לחששם של המבקשים שמא הארובות אינן תקינות, ניתן להסתפק במנדף מפחם, שאינו מצריך חיבור לארובה.

11. כלל הוא, כי הסעד הזמני נתון לשיקול דעת בית המשפט. בין היתר, שוקל בית המשפט את סיכויי התביעה, שיקולי צדק ויושר, ומאזן הנוחות.

בענייננו, ובהתעלם מסיכויי התביעה, שיקולי צדק ויושר נוטים באופן מובהק לטובת המשיבות. התרשמתי עמוקות, כי המבקשים אינם עושים את המוטל עליהם לצורך המעבר למבנה החדש, והדבר תמוה בעיניי. אין חולק כי ניתן טופס 4 (בהתאם לתקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ"א-1981), והדבר מלמד כי הנכס החדש מוכן ומזומן לאכלוס, וכי אין מניעה, ככל שהדבר תלוי בתשתיות, מחיבור המבנה לחשמל, מים, טלפון וכיו"ב.

גם מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבות. המשיבה 1 עשתה כל המוטל עליה לצורך העברת העסק של המבקשים למבנה החדש, במתחם פרויקט יקר ומפואר, ואילו העירייה מעכבת השלמת פרויקט הרחבת רחוב ראשי ותיירותי בתוך העיר, רק משום שהמבקשים ממאנים לפנות את הקיוסק ממבנה זמני שהועמד לרשותם לתקופת המעבר. למיותר לציין כי טובת הציבור מחייב פינוי הקיוסק והשלמת הפרוייקט בהקדם האפשרי.

12. כאמור, לאחר ששוכנעתי, כי אין מניעה למעבר המבקשים למבנה החדש, ככל שהדבר תלוי במשיבות, ובשקילת מאזן הנוחות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן צו מניעה זמני להידחות. משמע, הצו הזמני שניתן ב- 19.05.15 במעמד צד אחד מבוטל בזאת.

המבקשים יישאו בהוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (כולל מע"מ) לכל אחת מן המשיבות, וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

ניתנת בזאת שהות למבקשים לפנות את הנכס נשוא הבקשה בעצמם, תוך 48 שעות מעת המצאת החלטה זו לבא כוחם.

המזכירות תמציא לצדדים, הן בדאר רשום והן ע"י שיגור בפקס' רגיל. המזכירות תוודא אחר השיגור כי ההחלטה אכן נתקבלה.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ה, 30 יוני 2015, בהעדר הצדדים.