ב"כ המבקש: עו"ד רעות נתאי

ב"כ המשיב: עו"ד רחמים רחמני

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו מיום 25.3.15 של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ע' זינגר) שניתן במסגרת ת.א. 22667-05-12.
2. עניינו של פסק הדין הוא בשתי המחאות (ע"ס 300,000 ₪ ו- 200,000 ₪) – שניתנו למשיב על ידי המבקש – אשר הוגשו על ידי המשיב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. התנגדויות שהגיש המבקש התקבלו, והדיון הועבר לבית משפט קמא להכריע בעניין. בתמצית אומר, כי המבקש הינו בעלים של מוסך. המשיב ביקש להצטרף כשותף לעסק זה ובמסגרת זו העביר למבקש כספים. לאחר פחות משנה, כך נראה, ביקש המשיב לצאת מהשותפות ועל רקע זה נערכה בין הצדדים התחשבנות כספית שהיא מושא הסכסוך בין הצדדים. המחלוקת שנדונה בבית משפט קמא נוגעת, כאמור, לשתי המחאות אותן נתן המבקש למשיב, אשר הגיש אותן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. לאחר דיון ארוך ומפורט בפסק הדין החליט בית משפט קמא לקבל את התנגדותו של המבקש בנוגע להמחאה על סך של 300,000 ₪ וקבע, כי המשיב לא יוכל להמשיך בהליכים למימוש המחאה זו. אשר להמחאה השנייה, על סך של 200,000 ₪, ביחס אליה דחה בית משפט קמא את התנגדותו של המבקש וקבע כי המשיב יהיה רשאי להמשיך בנקיטת הליכים למימושה.
3. על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור אל בית משפט זה. במסגרת הבקשה המונחת לפני מבקש המבקש, כי אורה על עיכוב ביצועו של פסק הדין. נטען, כי בית משפט קמא טעה משלא קיבל את התנגדותו של המשיב גם לביצוע ההמחאה על סך של 200,000 ₪, וכי לטענותיו בהקשר זה יש סיכוי רב להתקבל במסגרת הערעור שהגיש. עוד נטען, כי ככל שלא יעוכב ביצוע פסק הדין "עשוי המשיב לבצע פעולות גבייה אגרסיביות לגביית ההמחאה ולגרום למבקש נזקים בלתי הפיכים". נטען עוד, כי ככל שיתקבל ערעורו של המבקש, כי אז יקשה עליו להשיב את המצב לקדמותו – אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין – וזאת משום ש"מצבו של המשיב בכי רע".
4. המשיב מתנגד לבקשה. נטען, כי לבקשה לא צורף תצהיר לאימות הטענות המופיעות בה; כי סיכויי הערעור קלושים; וכי לא הונחה כל תשתית עובדתית באשר לנזקים שנטען כי עלולים להיגרם למבקש אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין. המשיב הדגיש בעניין זה, כי מדובר בפסק דין שעניינו חיוב כספי ומשכך אין לומר שמדובר בעניין בלתי הפיך. באשר לטענה ולפיה מצבו "בכי רע" טען המשיב כי הוא בעל נכסים. לתגובה צורף אישור זכויות על דירה וכן אישור זכויות על מבנה עסק שנטען כי הם בבעלות המשיב.
5. המבקש השיב לבקשה ובמסגרת זו דחה את טענות המבקש. לבקשה צורף תצהיר.
6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, בכפוף להוראה שתובא בחיתום הדברים. כידוע, נקודת המוצא היא, כי הגשת ערעור איננה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). על המבקש לעכב את ביצועה של החלטה להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכוייו לזכות בערעור טובים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו. כלל זה תקף אף ביתר שאת מקום שמדובר בבקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי לפי פסק דין, כבענייננו, אשר ההנחה לגביו היא כי בדרך כלל אין בביצועו המיידי כדי למנוע את השבת המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. זאת, אלא אם הוכיח המבקש שאם הוא יזכה בערעור יהא זה קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, להשיב את הכסף ששילם. יודגש, כי הנטל להוכחת טענה זו לא יורם בנקל. על הטוען להניח תשתית עובדתית מפורטת ומנומקת, ולא ניתן להסתפק בטענות בעלמא בעניין זה.
7. מן הכלל אל הפרט. עניין לנו בפסק דין כספי. כאמור לעיל, שני שיקולים מנחים את בית המשפט בבואו ליתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. כידוע, ההתייחסות לשני שיקולים אלה בפסיקה היא כאל "כלים שלובים", או "מקבילית כוחות", כך שכאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ניתן להקל בדרישה בנוגע לסיכויי הערעור, ולהיפך. בהתייחס לסיכויי הערעור אומר, כי מדובר בערעור עובדתי בעיקרו, וכידוע בערעורים מסוג זה אין ערכאות הערעור מזדרזות להתערב. אשר לשיקול השני, שהוא המשמעותי יותר בעיניי, אני סבור כי לא עלה בידי המבקש להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. טענתו של המבקש בדבר "נזקים בלתי הפיכים" שייגרמו לו אם לא יעוכב פסק הדין והטענה כי מצבו של המשיב הוא "בכי רע" נסתרו על ידי המשיב. גם תצהיר המבקש שצורף לתשובה לתגובה אין בו כדי לשכנע. מנגד, המשיב צירף אסמכתאות בדבר נכסים הנמצאים בבעלותו, שיש בהן, על פניו, כי לסתור את טענות המבקש בהקשר זה.
8. לנוכח האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. עם זאת אני קובע, כי המשיב יוכל אמנם להמשיך בנקיטת הליכים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל (בכל הנוגע להמחאה על סך של 200,000 ₪), כפי שקבע בית משפט קמא, ואולם ככל שיתקבלו כספים לקופת ההוצאה לפועל כתוצאה מהליכים אלה, המשיב לא יוכל לקבלם והם יישארו בקופת ההוצאה לפועל, וזאת עד לסיום הליכי הערעור מושא התיק שבכותרת. בכך יש מענה לטענת המבקש, "כי יקשה מאד על המבקש לקבל את כספו חזרה מאת המשיב, בשל מצבו הכלכלי, כאשר ערעורו יתקבל..."
9. סוף דבר. בכפוף לאמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ה, 01 יולי 2015, בהעדר הצדדים.