צו לכינוס ניתן לחייב ביום 13/5/2015, במסגרתו הושת על החייב צו לתשלומים בסך של 500 ₪ לחודש.

ביום 30/12/2015 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה לביטול הליכים שכן החייב לא הגיש דוחות חודשיים מיום מתן צו הכינוס וכי לחייב חוב פיגורים בתשלומים החודשיים. עוד צוין כי החייב לא תיאם מועד לחקירה בפני המנהלת המיוחדת ולא טרח למסור לידיה אישורי מסירת צו הכינוס לידי הנושים.

ביום 30/12/2015 ניתנה החלטה לתגובת החייב תוך 30 יום, תוך שצוין בהחלטה כי בהעדר תגובה יבוטלו ההליכים כמבוקש ללא כל התראה נוספת.

ביום 31/1/2016 משלא נמסרה תגובה כלשהי מטעם החייב, הגישה המנהלת בקשה למתן החלטה ובה צוין כי החייב לא הסיר מחדליו ואף צבר פיגורים נוספים מאז שהוגשה הבקשה לביטול ההליכים.

לאור התנהלות החייב כפי שפורט לעיל, הריני להורות כדלקמן:

1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 13/5/2015 להגנתו של החייב – בטלים.
2. בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית.
3. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.
4. שכרו של המנהל המיוחד ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.
5. הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.
6. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת הכונ"ר.
7. הדיון שנקבע ליום 24/1/2017 מבוטל.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ו, 03 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.