התובע טוען, כי ביום 19.1.15 הגיע מכיוון אלונים לרמזור ב"צומת המוביל", שבו פונים שמאלה לכיוון שפרעם.

התובע הגיע לרמזור במופע של אור אדום, ןעצר את רכבו כשהוא נוהג ברכב הראשון שאמור להיכנס לצומת. מדובר בשני נתיבים לפניה שמאלה והתובע היה בנתיב השמאלי מבין השניים.

כאשר התחלף הרמזור לירוק, החל התובע להיכנס לצומת, ובטרם הספיק להתיישר לכיוון שפרעם, הגיע משמאלו רכב הנתבעת שנסע לכיוון נצרת, עבר באור אדום ופגע ברכב התובע.

לרכב התובע נגרם "אובדן גמור", כשהנזק הוא 28,677 ₪, ולכך יש להוסיף הוצאות גרירה בסך 306 ₪, שכר טרחת שמאי בסך 1,200 ₪ והוצאות כלליות.

נתבעת 1 טוענת בכתב הגנתה שרכבה חצה את הצומת ברמזור ירוק, בעוד רכב התובע נכנס לצומת במופע רמזור אדום וכך נגרמה התאונה.

מטעם התובע העיד עד נייטרלי, מר גל שובל, שעדותו הייתה מהימנה ביותר ולא עלה בי כל חשש שעדותו מושפעת מעניין שיש לו בתיק. מר שובל סיפר שפנה שמאלה בצומת המוביל, ברמזור המוביל מטבריה לנצרת, נסע אחרי רכב נוסף כששניהם בנתיב השמאלי ביותר, ובהגיעם לרמזור המוליך ישירות לכיוון נצרת, הבחין מר שובל שהרמזור מהבהב באור צהוב, ואז הוא והרכב שלפניו עצרו. באותו זמן חלף על פניו של מר שובל, רכב הנתבעת 1, נכנס לצומת והתנגש ברכב התובע.

מר שובל לא יכול היה לזכור במדויק, האם רכב הנתבעת נכנס לצומת כשהרמזור מהבהב בצהוב, או כאשר הרמזור התחלף לאדום.

בין כך ובין כך, עדותו של מר שובל שוללת לחלוטין את גרסת הנתבעת, לפיה היא נכנסה לצומת שהרמזור מראה ירוק.

כאמור לעיל, נתבעת 1 טענה בכתב ההגנה שעברה ברמזור ירוק. בעדותה לאחר ששמעה את עדותו של מר שובל, טענה שעברה בירוק מהבהב, והוסיפה הסתייגות שאולי עברה בצהוב מהבהב (בטעות נכתב "ירוק מהבהב"), אך היא בטוחה שלא עברה באדום.

נציג נתבעת 2 היפנה לסתירות מסוימות בין עדותו של התובע לבין עדותו של העד מטעמו, מר גל שובל, אך מדובר בסתירות לא מהותיות. הדעת נותנת שהתובע לא יוכל לזכור פרטים משניים בעת תאונה שכזו, ולכן אני סומך בהקשר זה יותר על עדותו של גל שובל מאשר על עדות התובע, אך כאמור מדובר בפרטים משניים ולא מהותיים כגון: איזה רכב היה מימין לתובע בעת הכניסה לצומת, והאם אותו רכב הספיק להיכנס לצומת אם לאו.

על פי התרשמותי מהעדים, אני מעדיף את עדות התובע על עדות הנתבעת, וכאמור לעיל, אני מאמין לעד שובל בכל דבריו. דבריו של שובל סותרים כאמור את עדות הנתבעת, כך שלא ניתן לתת בעדותה אמון, והיא ניסתה לשנות את גרסתה בהתאם לעדותו של שובל ובניגוד לדבריה בכתב ההגנה.

אשר על כל אלה, אני קובע שנתבעת 1 אחראית לבדה לתאונה ונזקיה, ועל הנתבעות לפצות את התובע על נזקיו.

אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 31,383 ₪ בצירוף הוצאות בסך 3,000 ₪.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ו, 22 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.