זוהי תביעה כספית, בגדרה עותרת התובעת לחיוב הנתבע בסך הכספי של 1,979 ₪.

העובדות וטענות הצדדים

1. התובעת הינה תאגיד המים, הניקוז והביוב של העיר לוד. במסגרת פעילותה אחראית על ניהול משק המים בעיר לוד, לרבות תחזוקה שוטפת של מערכות התשתית וכן חיוב וגבייה פרטנית מהצרכנים עבור צריכת המים.

לטענת התובעת, בין המועדים 26/9/2011 ועד 12/7/2012 החזיק הנתבע בנכס ברח' גבריאל 4/19 בלוד, וצרך מים, הוא או מי מטעמו, בסכום העולה כדי סכום התביעה. משלא הוסדר החוב, הוגשה התביעה דכאן כתובענה על סכום קצוב.

 2. הנתבע מכחיש את טענות התובעת וסבור כי לא זו בלבד שאינו חב כספים כלשהם לתובעת, אלא שהתובעת היא שחייבת לו כספים. הנתבע מעלה 2 טענות עיקריות: הראשונה, טענת קיזוז - עת התגורר בשכירות ברח' זלמן ארן 3/20 בלוד נרשמה צריכה מופרזת בסכום של כ- 3,760 ש"ח בשל נזילה שאינה קשורה אליו, ולפיכך יש לקזז סכום זה מכל סכום המגיע לתובעת. להוכחת טענה זו צירף חוות דעת אקטואר מטעמו; השנייה, טענת הגנה כנגד התביעה לפיה בתקופת המגורים בנכס מושא המחלוקת היה זכאי להנחה בשל נכותו ו/או נכות רעייתו. על פי חישוביו, בשל אי מימוש ההנחה לה זכאים הוא ורעייתו, נגבה ממנו סכום עודף של 1,158 ש"ח.

3. ביום 10/11/2015 התקיים דיון בהתנגדות שהגיש הנתבע כנגד התביעה, במהלכו הוסכם שתתווסף הגב' אסתר חליוא, משכירת הנכס ברח' זלמן ארן, כנתבעת נוספת להליך. עם זאת, לאחר שהתברר כי החוב מושא המחלוקת מיוחס רק לנכס ברח' גבריאלי, הגישה התובעת בקשה למחיקת התביעה כנגד הגב' חליוא. התביעה כנגדה נמחקה, תוך שהובהר לנתבע כי ככל שיש לו טענות כנגד הגב' חליוא, הוא רשאי לפעול כנגדה ישירות.

דיון

 4. יוקדם ויאמר, כי דין התביעה להתקבל במלואה, בקיזוז הסך של 145 ₪ כמוסכם בדיון מיום 15/11/16 (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 8-9).

טענתו הראשונה של הנתבע לנזילה בנכס ברח' זלמן ארן 3/20 לא הוכחה. סעיף 5 לתוספת הראשונה לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 קובע כי האחריות על מערכת המים הפרטית מוטלת לפתחו של הצרכן. סעיף 4(5)(5.3) לכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994 קובע כי מקום בו "נתגלתה בנכס נזילה סמויה של מים ברשת הפרטית של הנכס, יעריך הספק המקומי את הצריכה הממוצעת בנכס בתקופה המקבילה בשנה הקודמת או במשך השנה השוטפת, על פי החלטת הספק המקומי (להלן – הצריכה הממוצעת); בעד הצריכה הממוצעת ישולמו התעריפים כמפורט בכללים אלה; בעד מים שכתוצאה מהנזילה הסמויה, לא נעשה בהם שימוש מעבר לצריכה הממוצעת, ישולם התעריף הקבוע בסעיף 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2 בכללי מקורות; הספק המקומי יתנה חיוב כאמור בהמצאת הוכחת על תיקון הנזילה הסמויה ויגביל את החיוב כאמור לשתי תקופות חשבון בלבד."

 5. בנדוננו, הנתבע לא הוכיח כל נזילה, לא צירף כל הוכחה הנוגעת לתיקון הנזילה הנטענת, ויתרה מכך, גורס כי יש לזכותו בעבור תקופה שהחלה מיום 1/1/2009 ועד ליום 31/7/2010, תקופה העולה באופן משמעותי על הגבלת החיוב המצומצם הקבועה בכללים. הנתבע לא המציא ולו ראשית ראיה להוכחת טענתו, והסתפק בצירוף הודעת התובעת לדיירי הבניין על צריכת מים משותפת חריגה, מיום 3/2/2010. כעולה מההודעה, התובעת ציינה בפני הדיירים כי אחת האפשרויות הינה נזילה של מים, תוך שאפשרות נוספת הינה שימוש מוגבר ביודעין. הנתבע לא צירף כל ראיה לכך שהייתה נזילה בפועל ושזו תוקנה.

אשר לחוות דעת האקטואר, הגם שהאקטואר לא התייצב לחקירה, ממילא אין בה לסייע לנתבע. האקטואר יצא מנקודת מוצא לפיה הייתה נזילה בנכס ו/או ברכוש המשותף בבניין, כטענת הנתבע, אולם כאמור - מקום בו נקודת מוצא זו לא התקבלה, הרי שאין לחוות הדעת על מה להסתמך ומשקלה אפסי. עוד יש לאזכר, כי החישוב לא נערך לפי כללי המים.

6. טענתו השנייה של הנתבע נוגעת לכך שלדידו התובעת מנסה לחייבו בסכום עודף תוך התעלמות מההנחה לה זכאי בשל נכותו או נכות רעייתו. בגדרה של הטענה, הנתבע מאשר את עצם החיוב, אולם גורס כי יש לחייבו בסכום נמוך מהסכום הנדרש.

אף דין טענה זו להידחות. נכות רפואית בשיעור של 70% ומעלה מקנה את הזכאות להשתמש בכפל הכמות הבסיסית של המים לחודש (3.5 מ"ק לכל זכאי) בתעריף מופחת. בהתאם לתקנות, המוסד לביטוח לאומי אחראי על העברת פרטי זכאי שלא התנגד למסירת פרטיו לרשות המים, וזו מעבירה את פרטי הזכאי לתאגיד המים הרלבנטי.

אין במקרה שלפנינו כל מחלוקת כי הנתבע ו/או רעייתו לא מצויים ברשימת הזכאים של התובעת בתקופת החיוב (אך כן בתקופה מאוחרת מכך). הנתבע לא הוכיח, ואף לא ניסה להוכיח, כי התקיימו התנאים לזכאותו. הנתבע נמנע מצירוף עמדת המוסד לביטוח לאומי ו/או זימון גורם מטעם המוסד לביטוח לאומי. לא מן הנמנע כי הנתבע ו/או רעייתו ביקשו שלא להעביר את פרטיהם לידי רשות המים ו/או שלא עמדו בתנאי הזכאות. לבית המשפט אין את הידיעה האם קויימו התנאים המזכים את הנתבע ו/או רעייתו בהנחה ואין די בצירוף אישור על הנכות.

כל זאת ועוד, אף לו הייתה מוכחת הזכאות להנחה, היה בכוחה להפחית את גובה החיוב אך לא לאיינו. אלא, שהנתבע לא הציג כל חישוב המלמד על הסכום שיש להפחית והכיצד חישב את הסכום לו טוען. לא עולה מהראיות שצורפו האם הנתבע חישב הסכומים ביחס לרעייתו בלבד או ביחס לרעייתו וכלפיו. סכום ההנחה, איפוא, מעבר לעצם ההנחה, לא הוכח אף הוא.

7. נוכח כל האמור, הנתבע לא מציג כל טענת הגנה כנגד התביעה, וזו מתקבלת במלואה בניכוי הסך של 145 ₪.

אשר להוצאות ההליך, הגם שמדובר בתביעה שהוגשה בסדר הדין המהיר ואינה מורכבת, בשל דחיות ואורכות מטעמו של הנתבע התקיימו 5 דיונים, הוגשו עשרות מסמכים, והתיק התברר ממושכות, וודאי מעבר להיקפו. לא היה מקום להאריך את הדיון שלא לצורך, לא היה מקום להגיש חוות דעת אקטוארית שהוכנה עוד לפני הגשת ההליך ואין בה דבר וחצי דבר להליך מקום בו לא הוכחה הנזילה, לא היה מקום להעלות טענות כנגד הגב' חליוא בגדר הליך זה תחת ניהול תביעה נפרדת כנגדה.

בית המשפט מחויב לפסוק את שכר הטרחה הריאלי. בהעדר טעם מנגד לא ייפסק שכר טרחה הנמוך מכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), ר' לכך תקנה 512(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

נוכח כל האמור, תוך שלא ייעשה שימוש בהוראות תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי למרות שהתקיימו התנאים לכך, בנוסף לסכום החיוב כמפורט ברישא של הסעיף, אשר נושא ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך האגרה כפי ששולמה (לרבות המחצית השניה) ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,175 ש"ח (חישוב בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין על פי מספר הישיבות שהתקיימו).

התובעת רשאית להגיש פסיקתה לחתימה.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ח, 24 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.