לפניי תובענה כספית על סך 26,906 ₪ שעניינה נזקי רכוש אשר לכאורה נגרמו עקב תאונת דרכים מיום 13.1.2015.

טענות הצדדים:

1. לטענת התובע, ביום התאונה , נסע ברכבו ברחוב חלוצי התעשייה באזור צומת קריית אתא , לכיוון קריאת אתא, כשהוא בנתיב הימני. בעודו נוסע ישר בנתיב נסיעתו, הנתבעת שהייתה בנתיב המקביל לו, סטתה לפתע לנתיבו, וכתוצאה מכך התנגשה בו בחלק השמאלי אחורי של רכבו. לאחר התאונה עצרו הצדדים בחנות צמיגים המצויה ממש בסמוך למקום התאונה ושם החליפו פרטים. בעודם עושים כן ,הודתה הנתבעת 2 באחריותה לקרות התאונה , ודבריה נשמעו ע"י אנשים שהיו בחנות ואשר נתנו על כך הצהרה בכתב.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובע הנזקים כקבוע בחוות דעתו של השמאי אשר צורפה לכתב התביעה בסך 16,898 ₪ בתוספת ירידת ערך בסך 6,108 ₪. עוד טוען התובע כי יש לחייב את הנתבעת בהוצאות שכ"ט השמאי בסך 1,400 ₪ וכן בעוגמת נפש בסך 2,500 ₪ .

1. לטענת הנתבעים, נסיבות התאונה היו שונות מכפי שתיאר התובע. במועד התאונה נהגה הנתבעת 2 ברכב שבבעלות הנתבע 1, ושמבוטח על ידי הנתבעת 3 בנתיב האמצעי כשבכוונתה לפנות שמאלה במעגל התנועה. בנתיב הימני נסע התובע , ובקטע הכביש בו הסתיים נתיב נסיעתו , סטה שמאלה מבלי לוודא שהדרך פנויה ומבלי לתת זכות קדימה לרכבה , ופגע ברכבה בחלקו הימני קדמי. לאחר התאונה "גרר" אותה התובע לבית העסק בו החליפו פרטים , שם האשים אותה חברו באחריות לתאונה תוך שטען כי היא זו שפגעה בו מאחור ומשכך חלה עליה מלוא האחריות לתאונה.

עוד מכחישים הנתבעים את הנזק הנתבע וטוענים כי רכב התובע היה מעורב בתאונה שאירעה ביום 14.1.15 ולפחות בעוד 2 תאונות נוספות מאז מועד עלייתו לכביש בחודש 08/14 , והתובע לא המציא טפסי הודעה, דוחות שמאות וחשבוניות תיקון וזאת על מנת להוכיח כי נזקים אלה תוקנו ואינם קשורים עם התאונה דהן.

במעמד הדיון טענו הנתבעים כי בעקבות התאונה לא נגרם כל נזק לרכבם או לרכב התובע, וכי בתחילה כלל לא הבחינה כי זו קרתה, אלא רק לאחר שהתובע הסב את תשומת ליבה לכך. אז לדבריה, סימן לה לנסוע אחריו, והללו פנו לפנצ'רייה אשר נמצאה בסמוך למקום התאונה.

זאת ועוד , לכתב ההגנה צורפה חוות דעתו של מר רפי וולמרק , בוחן תנועה , אשר קבע בחוות דעתו שהנזקים אינם קשורים עם המקרה נשוא תביעה זו , אלא אירעו כתוצאה מתאונה אחרת בה תפס גוף קשיח את פינת דופן המגן תוך כדי נסיעה מהירה , וכתוצאה מכך קרע את הדופן השמאלית במגן האחורי.

עוד קבע מר וולמרק כי לאור העובדה שלרכב הנתבעים לא נגרם כל נזק , ומבדיקת הרכב עולה כי לא בוצע בו כל תיקון , הרי שאין כל אפשרות כי הנזק נגרם כתוצאה מהתאונה נשוא תביעה זו.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם , בחוות הדעת והתמונות שהוגשו לי ושמעתי את עדותם של הנהגים ,העד והמומחה , מצאתי כי דין התביעה להידחות במלואה;

1. משמיעת עדויות הצדדים מצאתי את גרסתה של הנתבעת 2 כעדות מהיימנה ,עקבית וקוהרנטית ונתתי בה אימון מלא וזאת בניגוד לגרסת התובע אשר התקשיתי לתת בה אמון, ולזאת לאחר שמצאתי כי התובע מבקש לייחס לנתבעת נזקים אשר אינם קשורים עם התאונה נשוא תביעה זו, ואשר ספק אם בכלל ארעה, תוך שברצונו לחייבה בנזקים קודמים אשר נגרמו לרכבו, תוך שנזקים אלה כלל לא הוכחו.
2. מתמונות שהוצגו ע"י הצדדים ביחס למקום בו ארעה התאונה עולה בבירור כי הנתיב בו נסע התובע , משתלב אל תוך נתיב נסיעתה של הנתבעת , כך שהתובע נסע בנתיב הימני והנתבעת בנתיב האמצעי אשר לאחר קטע כביש קצר מאוד, משתלב כאמור עם הנתיב הימני.

עוד מעיון מתמונות במקום התאונה עולה כי התאונה ארעה לאחר הצומת בה ניתן לפנות לשמאלה , כך שהמדובר בנתיב נסיעה ישר , כאשר הנתיב הנגדי מופרד באי תנועה , ובמרחק של כ- 15 מ' ממקום התאונה קיים מעגל תנועה בו ניתן להסתובב ולהגיע חזרה אל הצומת ממנה הגיעו הצדדים .

1. מכאן ביחס לתוואי הכביש ומקום התאונה אין כל אפשרות להתקיימות גרסת התובע , שכן, אף ככל והנתבעת היתה מבקשת לפנות שמאלה מנתיב הנסיעה בו נסעה בכדי לפנות שמאלה בצומת לא הייתה יכולה לעשות כן שכן כבר חלפה על פני הפנייה בצומת , וככל והיתה מצליחה, דה-פקטו הייתה עוברת לנתיב הנסיעה הנגדי.

באופן תיאורטי וככל והיתה מצליחה הנתבעת לעשות כן ,סביר כי הייתה פוגעת ברכבים שנסעו בנתיב משמאלה , ולא ברכב התובע אשר כאמור נסע בנתיב מימינה.

1. לכך יש להוסיף את העובדה כי אין מחלוקת בין הצדדים שבמרחק קצר ממקום התאונה ישנו מעגל תנועה ממנו כאמור ניתן לחזור בחזרה אל הצומת ממנה הגיעו ולפנות ימינה. משכך ולמשמע עדויות הצדדים , מצאתי כי גרסתה של הנתבעת מקובלת עליי במלואה ולפיה אכן ביקשה להגיע למעגל תנועה ולפנות ממנו שמאלה , אולם בעודה נוסעת בנתיב הנסיעה הימני התובע הוא זה שהשתלב לנתיב נסיעתה מבלי שנתן לה זכות קדימה בעודה נוסעת בנתיב הנסיעה.
2. עוד מצאתי כמקובלת עליי במלואה את גרסת הנתבעת ולפיה כלל לא הבחינה או שמעה שבין הרכבים היה כל מגע ועצרה בצד הכביש רק לאחר שהתובע סימן לה לעשות כן ולא מכל סיבה אחרת, עובדה המלמדת על כך כי למעשה לא היתה כל התנגשות בין הרכבים . (ראו עמוד 4 לפרוטוקול שורה 6-7).
3. מעדויות הצדדים מצאתי כי בקשתו של התובע מהנתבעת להחליף פרטים בחנות הצמיגים לא הייתה באופן אקראי תוך שמהלך זה היה מתוכנן על – ידו מתוך כוונה לייחס לנתבעת אחריות לנזקים אשר לא גרמה, שעה שהכיר הן את בעל חנות הצמיגים ואת את העד אשר התייצב להעיד לפניי.

לעניין זה אציין כי לא נתתי כל אמון בגרסת העד מר ניר רפאל סמימי אשר העיד ששמע את הנתבעת מודה באחריות וכי "במקרה" נכח במקום. מעדותו עולה כי מכיר הוא את התובע , וסבורני , כי עדותו אינה נטולת אינטרסים , ומצאתי אותה כעדות בלתי אמינה כלל. (ראה עמוד 3 שורה 16 לפרוטוקול ).

1. מכל האמור לעיל הרי שכבר בשלב זה דין התביעה להידחות שעה שהתובע לא הוכיח את נסיבותיה ואת אחריות הנתבעת להתרחשותה.
2. חרף זאת אציין כי מבלי לפגוע בתוקף האמור לעיל , וגם ככל והתאונה הייתה מתרחשת בנסיבות להן טוען התובע, עובדה אשר כאמור מצאתי כמשוללת כל יסוד, דין התביעה היה להידחות שעה שהתובע לא הוכיח את נזקיו וכי אלה יכולים להתרחש כתוצאה מתאונה המתרחשת בנסיבות אותן תיאר.
3. ראשית , אין להתעלם מהעובדה כי הרכב נבדק על ידי שמאי כ- 27 ימים לאחר קרות התאונה, ודי בכך בכדי לנתק את הקשר הסיבתי בין נסיבות התאונה לנזק הנתבע .

מבלי לפגוע בעובדה זו, אשר די בה לכשעצמה , הרי שאין מחלוקת כי לרכב התובע היו תאונות קודמות, אשר מרבית הנזקים שאירעו כתוצאה מהתרחשותן לא תוקנו.

לכך יש להוסיף כי התובע לא המציא העתק מדוחות השמאי הקודמים וכן לא המציא טופס היעדר תביעות , תוך שבחוות הדעת אשר צורפה לתביעה דנן ישנו רכיב של ירידת ערך, ואין כל פירוט ראוי ביחס לאופן קביעתו.

בנסיבות אלה חובה על התובע היה להוכיח כי ירידת הערך שנקבעה על ידי השמאי במקרה דנן נגרמה אך ורק מהתאונה נשוא תביעה זו ואינה קשורה עם התאונות הקודמות.

בחוות הדעת אין כל התייחסות לתאונות קודמות , ובמכלול הנסיבות כאמור לעיל נדמה שלא בכדי.

1. בנוסף לכל האמור , מצאתי כי הנתבעת הוכיחה שנזקים אלה לא התרחשו כתוצאה מהתאונה תוך שמצאתי את חוות דעתו של מר וולמרק אשר צורפה לכתב ההגנה כחוות דעת מקצועית, מהימנה , הגיונית ומתיישבת היטב עם נסיבות המקרה.

חקירתו של מר וולמרק הלמה והשלימה את חוות הדעת שערך, ומהן עולה באופן ברור כי אין כל אפשרות שהנזק הנתבע אירע כתוצאה מהנסיבות המתוארות על ידי התובע זאת משום שהנזק ברכב התובע, כפי שזה נראה בתמונות שהגיש לבית המשפט, מלמד על תלישת וקריעת החלק השמאלי אחורי של פגוש רכב , דבר אשר אירע מגוף קשיח בלבד כאשר הרכב הפוגע היה במהירות גבוהה מרכב התובע .

זאת ועוד , נזק בסדר גודל שכזה בהכרח היה גורם לנזק ברכב הנתבעת , דבר שלא קרה במקרה דנן, וזאת לאחר שבדק את רכבה ומצא כי אין בו כל נזק, וכי לא בוצע בו כל תיקון.

סוף דבר;

1. מכל האמור לעיל מצאתי כי לא הייתה כל התנגשות בין רכב התובע לרכב הנתבעת ומשכך אין לייחס לנתבעת כל אחריות או אשם לנזקים הנתבעים.

זאת ועוד מצאתי כי התובע הגיש תביעתו זו בחוסר תום לב ומתוך ניסיון לזרוע חול בעיניו של בית המשפט ולאחר שתכנן את התנהלותו מראש, וייצר נסיבות "יש מאין" בכדי להציג מצג שווא ולפיו הנתבעת פגעה ברכבו והסבה לו נזקים, ובכלל זה בחר את מקום החלפת הפרטים, מתוך ניסיון לגבות את טענותיו בעדים , ומשכך הנני מורה על דחיית התביעה במלואה.

בהתאמה , הנני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת 2 הוצאות בסך 1,000 ₪ , ולנתבעת 3 הוצאות בסך 500 ₪ .

התשלום יבוצע תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט מחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ט אדר א' תשע"ו, 28 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.