בפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 13.11.13 בצומת כביש 444 עם כביש 5233 (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע, מספר רישוי 51-596-50 נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב נתבע 1 מספר רישוי 18-376-50 נהוג בידי נתבע 1 (להלן: "רכב נתבע 1") המבוטח בנתבעת 2.

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק לרכב בסך של – 20,569 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של – 1,200 ₪.

להוכחת הנזקים הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי מסמכים ותמונות.

התובע תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים: "אני בעלים של רכב פרטי מסוג מזדה שמספרו 51-596-50. ביום 13/11/13 נהגתי ברכב בכביש 444 והתקרבתי לצומת עם כביש 5233. הצומת הזו היא צומת מרומזרת והרמזורים פעלו. אני רציתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי בצומת. אני נסעתי בכביש 444 בנתיב השמאלי, בדרכי חזרה מהעבודה, ורציתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי, לכביש 5233. בכיוון נסיעתי היה רמזור שהיה בו אור אדום, לכן עצרתי וחיכיתי. כשהתחלף האור מאור אדום לאור ירוק, אז התחלתי לנסוע שמאלה כיוון נסיעתי בצומת, רציתי להגיע לתחנת דלק שנמצאת בצד שמאל לכביש 5233. כשהייתי בצומת פתאום הגיע רכב בכביש 444 מול כיוון הנסיעה שממנו אני הגעתי בכביש 444, האור ברמזור כיוון נסיעת אותו רכב היה אור אדום ונהג אותו הרכב נכנס לצומת באור אדום ופגע ברכב שלי בצד ימין ובצד ימין קדמי.אחרי התאונה הסתבר שמי שנהג ברכב היה רצון רונן והוא נהג ברכב שמספרו 18-376-50. הרכב של נתבע 1 היה מבוטחת בנתבעת 2.אחרי התאונה הגיע אמבולנס למקום התאונה. לא אני הזמנתי אלא אנשים שהיו שם הזמינו אמבולנס. לרכב שלי נגרמו נזקים. הגישו כתב אישום כנגד הנתבע 1 בתיק פל"א 506959/13 והוגש כתב אישום לבימ"ש לתעבורה בפ"ת וצרפתי העתק של המסמך המעיד על כך. לפי מיטב ידיעתי, עדיין הדיון באותו תיק פלילי של התעבורה עדיין לא הסתיים. לרכב שלי נגרמו נזקים. מפנה למסמכים שצרפתי לתביעה. הנזק לרכב שלי עפ"י חוות דעת שמאי מסתכם בסך של 20,569 ₪, שכ"ט שמאי 1,200 ₪ ובסה"כ מסתכם הנזק בסך של 21,769 ₪. מפנה למסמכים ולתמונות שצורפו. עד היום לא קבלתי את סכום הנזקים שנגרמו לרכב שלי''

התובע לא נחקר בחקירה נגדית על ידי נתבע 1 שנהג ברכב נתבע 1.

בחקירתו הנגדית על ידי נציג נתבעת 2 לשאלה "כמה נתיבים יש בכביש 444 בכיוון שממנו הגיע הרכב של נתבע 1?" השיב "לא יודע, לא בדקתי", לשאלה "ראית את רכב הנתבע לפני התאונה מגיע?" השיב "לא, רק מתי שהרכב הזה פגע ברכב שלי אז ראיתי את הרכב הזה, ממש סמוך לרגע שהוא פגע ברכב שלי", לשאלה "כשנכנסת לצומת לא הסתכלת אם באים רכבים ממול?" השיב "כן ראיתי. אני רוצה לומר לך שמהכיוון שממנו הגיע בסופו של דבר הרכב של נתבע 1 ראיתי ששם עמד אוטו וחיכה כי היה אור אדום", לשאלה "באיזה מקום עמד האוטו ממול?" השיב "בצד שמאל", לשאלה "איפה קרתה התאונה בתוך הצומת, בהתחלה, אמצע או בסוף הצומת? " השיב "באמצע הצומת בערך, כשאני הייתי כבר בסטיה שמאלה, כיוון נסיעתי", לשאלה "איפה נפגע הרכב שלך?" השיב "בצד ימין של הרכב שלי וכתוצאה מהתאונה הרכב שלי עף והנזקים כפי שפורטו", לשאלה "אני אומר לך שהרכב שלך לא נפגע בצד ימין אלא בחזית שלו" השיב "הרכב שלי נפגע בצד ימין בחלק הקדמי. יש חוות דעת שמאי ותמונות ואפשר להביא את השמאי לבימ"ש". עוד ציין התובע כי היו עמו עוד אנשים ברכב ולשאלה "כמה אנשים היו ברכב יחד אתך" השיב "שלושה אנשים".

עד מטעם התובע, פיראס מוטלאק, תאר בעדותו את אופן התרחשות הארוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן: "ביום 13.11.13 הייתי ברכב שבו נהג עודה חמזה. אני ישבתי במושבהקדמי ליד הנהג. נסענו והגענו לצומת מרומזרת והרמזורים פעלו כסדרם. בגלל שהיה אור אדום ברמזור כיוון הנסיעה שלנו וחמזה חיכה שהאור ברמזור יתחלף מאור אדום לאור ירוק, כי הוא רצה לפנות שמאלה כיוון הנסיעה שלו בצומת ולהגיע לתחנת דלק שנמצאת בצד שמאל של הכביש אחרי הפנייה שמאלה. כשהתחלף האור ברמזור מאור אדום לאור ירוק, נסענו וכשהיינו כבר באמצע הצומת, פתאום הגיע הרכב של נתבע 1 שנכנס לצומת באור אדום ופגע ברכב שנהג בו עודה חמזה מצד ימין, כלומר, בצד שבו אני ישבתי. אחרי התאונה, הסתבר שמי שנהג ברכב שפגע ברכב שלנו היה נתבע 1, רצון רונן. אחרי התאונה הגיע אמבולנס. היה עד לתאונה שנתן לנו את הפרטים שלו. זה אדם שאנו לא מכירים אותו. הוא היה שם וראה את כל התאונה ומסר את הפרטים שלו לתובע. שם העד הוא שוורץ מיכאל שהוא גר ברחוב שקד 2 קדומים. השם שלו מופיע בכתב האישום שהוגש על ידי מדינת ישראל נגד הנהג, רונן בן רפאל רצון בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה והוא ראה את המקרה ויכול להעיד".

עד זה לא נחקר בחקירה נגדית על ידי נתבע 1 שנהג ברכב נתבע 1. בחקירתו הנגדית ע"י נציג נתבעת2, לשאלה "מתי לראשונה הבחנת באוטו של רצון רונן מגיע?" השיב "אני לא ראיתי את האוטו שלו מגיע עד לתאונה. פתאום הוא הגיע כשהגענו לצומת, תוך שאנו פונים שמאלה ופגע באוטו שלנו בצד ימין", לשאלה "מי פגע במי?" השיב "הרכב של נתבע 1 פגע ברכב שלנו", לשאלה "באיזה מקום הוא פגע?" השיב "בצד ימין של האוטו שלנו ובצד ימין קדמי של האוטו שלנו", לשאלה "אחרי התאונה, אתה ראית איפה היה הרכב של נתבע 1?" השיב "מצד ימין", לשאלה "ראית את הרכב של נתבע 1 אחרי התאונה?" השיב "כן, ראיתי אותו אחרי התאונה. הוא היה בצד ימין וראיתי אחרי שדחפו אותו הצידה, העמידו אותו על אי התנועה", לשאלה "מי דחף אותו?" השיב "אנשים שהיו בכביש ועבדו שם דחפו את האוטו שלו הצידה, שלא יפריע לתנועה. יש גם מצלמות בצומת לדעתי ויש שם תחנת דלק, אז היו אנשים", לשאלה "האם התובע דיבר איתך לפני הדיון על איך קרתה התאונה?" השיב "לא, הוא רק אמר לי שיש דיון, יש הזמנה לדיון ובאתי", לשאלה "אני אומר לך, שאני ראיתי שהיום לפני שנכנסת לדיון, אתה עיינת בפרוטוקול של הישיבה הקודמת" השיב "אני הסתכלתי. אני קורא עברית".

עד מטעם התובע שוורץ מיכאל תאר בעדותו את אופן התרחשות הארוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים: "ביום 13.11.2013 נהגתי ברכב בכביש 444 לכיוון צפון. אחרי מושב חגור, עקף אותי רכב והוא נסע לפני עד הצומת אחרי חגור. בצומת זו, שהיא צומת T, שאחרי חגור, שאליה הגענו, מוצבים רמזורים, הרמזורים פעלו כסדרם, היה אור אדום בכיוון הנסיעה שלנו, שהיה ישר. ראיתי רכב שהגיע מולנו ורצה לפנות שמאלה, בכיוון נסיעתו, כדי להיכנס לתחנת הדלק. אותו רכב שנסע לפני ושעקף אותי קודם כפי שסיפרתי, לא עצר לפני הצומת בשל אור אדום שהיה בכיוון שלנו והוא פשוט המשיך לנסוע לתוך הצומת, למרות שהיה אור אדום בכיוון נסיעתנו. אני ממש התפלאתי שאותו רכב שנסע לפני ושנכנס לצומת כשהיה אור אדום בכיוון נסיעתנו, אפילו לא בלם כי לא ראו אורות בלימה באורות האחוריים של הרכב שלו, אלא פשוט המשיך בנסיעה לתוך הצומת למרות שהיה אור אדום בכיוון נסיעתו- דהיינו, בכיוון נסיעתנו שהרי הוא נסע לפני. כתוצאה מכך התרחשה תאונה בצומת, באופן שאותו רכב, זה שנסע לפני ונכנס לצומת באור אדום, פגע ברכב התובע שהגיע מולנו ופנה שמאלה, כיוון נסיעתו, לתוך הצומת כפי שציינתי. הרכב שנסע לפני, למיטב זכרוני היה בצבע לבן ולמיטב זכרוני מדובר היה ברכב פיאט פונטו, אבל סוג הרכב זה רק נדמה לי. על כל פנים, אני ראיתי היטב את כל התרחשות התאונה. אחרי שנגרמה התאונה בצומת, כפי שתיארתי אותה, עצרתי את הרכב שלי ונגשתי, ראיתי שהמעורבים בתאונה יצאו מכלי הרכב ואני ניגשתי לנהג שהגיע מולנו ובו התנהג ברכב שנסע לפני שנכנס לצומת באור אדום ונתתי לו את פרטי. ציינתי בפניו שראיתי את התרחשות התאונה ואני מוכן לבוא ולהעיד על כך. לעודה חמזה נתתי את פרטיי, היו יחד איתו עוד אנשים ברכב".

בחקירתו הנגדית ע"י נציגת נתבעת 2, לשאלה "לפני שהגעתם לצומת הזו שאחרי חגור, הייתם בנסיעה רציפה?" השיב " כן. אני תיארתי איך אותו רכב עקף אותי בנסיעה והמשיך לנסוע לפני. כך התקרבנו אל הצומת" לשאלה "כשהתקרבתם לצומת התחלף הרמזור?" השיב "כשהתקרבנו לצומת, אבל עוד היה מרחק ממנה התחלף האור הרמזור מאור ירוק לאור אדום וראו זאת בבירור. הרכב שהיה לפני במקום לעצור, או לבלום, הוא המשיך בנסיעה לתוך הצומת. אני כמובן עצרתי. ראיתי והתפלאתי כפי שתיארתי שהוא ממשיך בנסיעה לתוך הצומת באור אדום ואז הייתה התאונה כשהוא, הרכב שהיה לפני ונכנס לצומת באור אדום, פגע ברכב של התובע שהגיע מולנו ופנה שמאלה, כיוון נסיעתו לתוך הצומת".

עד מטעם התובע מוחמד חרוב תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן: "אני הייתי ברכב עם התובע ביום 13.11.2013. התובע נהג ברכב ואני ישבתי במושב האחורי שברכב בצד ימין. הגענו לצומת אחרי היישוב חגור, התובע עצר את הרכב שבו הוא נהג בצומת כי היה אור אדום, אחרי שהאור האדום התחלף לאור ירוק, התובע התחיל לנסוע והחל לפנות שמאלה, כיוון נסיעתו בצומת, ופתאום הגיע רכב מולנו מהכיוון הנגדי כלומר, מכביש 444 לכיוון צפון והרכב הזה נכנס לצומת באור אדום ופגע ברכב שנהג בו עודה חמזה מצד ימין. אחרי התאונה ירדנו מכלי הרכב, ולקחו אותנו לבית החולים".

עד זה לא נחקר בחקירה נגדית.

נתבע 1 תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים: "ביום 13.11.2013 נהגתי ברכב שמספרו 18-376-50. נסעתי בכביש 444 מכיוון דרום לצפון. נסעתי ואז הגעתי לצומת שאחרי היישוב חגור, מדובר בצומת T, הצומת מרומזרת והרמזורים פעלו. רציתי להמשיך לנסוע ישר לכיוון צפון, ראיתי שהרמזור בכיוון הנסיעה שלי בצבע ירוק. כך גם היה האור ברמזור במהלך הנסיעה שלי, בהתקרבי לצומת, כלומר כל הזמן היה אור ירוק ולכן המשכתי בנסיעה לתוך הצומת. לפני שנכנסתי לצומת כמובן שהאטתי כי ראיתי שיש התרחשות בצומת מצד שמאל והמשכתי לנסוע. כשאני אומר שראיתי התרחשות בצומת מצד שמאל, אני רוצה להגיד שראיתי שעושים עבודות בדרך מצד שמאל וכל ועבדו על האי תנועה השמאלי שלי ולכן האטתי קצת, לפני שנכנסתי לצומת. כשעברתי את העובדים בדרך באי התנועה שבצד שמאל, המשכתי בנסיעה לתוך הצומת ואז, כשנכנסתי לצומת כבר, ראיתי פתאום את הרכב של התובע שמגיע מולי ופונה שמאלה, כיוון נסיעתי לתוך הצומת. אני ראיתי אותו כבר שהוא נכנס לצומת. כלומר, כשאני הייתי רק 20 מטרים לפני הצומת ראיתי את הרכב שבא מולי שהוא נכנס לתוך הצומת ופונה שמאלה. לא הספקתי לעצור כי הייתי 20 מטר לפני הצומת במהירות של 70-75 קמ"ש, ולכן המשכתי בנסיעה לתוך הצומת. אני קלטתי שהוא נכנס לצומת ואז אני נכנסתי לצומת וברחתי לצד ימין שלי כדי לנסות למנוע את התאונה ובכל זאת קרתה התאונה ונפגע צד ימין של רכב התובע. אני רוצה לומר שאני כן בלמתי ואפילו לדעתי נשארו סימני בלימה על הכביש, יש תמונה שלא הבאתי אותה היום. אני חושב שבאותו מקום מותר לנסוע במהירות של 80-90 קמ"ש, ואני נסעתי במהירות של 70-75 קמ"ש להערכתי. אני מגיש לבית המשפט תמונות שאני צילמתי מיד אחרי התאונה. בתמונה א' רואים את רכב התובע אחרי שהוא נפגע. בתמונה ב' רואים את הרכב שלי שאני מסמן בספרה 1. רואים את הרכב של התובע שהסתובב כתוצאה מהמכה. בתמונה ג' רואים את רכב התובע וכך גם בתמונה ד', וגם בתמונה ה. בתמונה ו' רואים תמונה שזהה לתמונה ב' (התמונות כולן מוגשות ומסומנות יחד נ/1)".

בחקירתו הנגדית לשאלה "אני אומר לך שאני נכנסתי לצומת כשהיה אור ירוק בכיוון הנסיעה שלי

ואתה נכנסת לצומת באור אדום" השיב "זה לא יכול להיות כי אפילו לא היה לי אור מהבהב. אני

אומר שלפני שנכנסתי לצומת האטתי בקטנה, לא בלימה ממש", לשאלה "אני אומר לך שאתה הגעת

בנסיעה במהירות גבוהה מאוד ונכנסת לצומת באור אדום?" השיב "זה לא נכון".

עדה מטעם נתבע 1, לירז מחפוד, תיארה בעדותה את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינה כדלקמן:

"ביום 13.11.2013 נסעתי ברכב שנהג בו רצון רונן, אני ישבתי במושב הקדמי ליד הנהג.

נסענו בכביש 444 והתקרבנו לצומת אחרי חגור, לכיוון צפון. נסעתי לכיוון צפון לבית שלי.

הצומת הייתה מרומזרת והרמזורים פעלו, ראיתי אור ירוק בכיוון הנסיעה שלנו כי רצינו לחצות את הצומת ולנסוע ישר. כשהיינו באמצע הצומת הרגשתי חבטה. לא הבנתי מה קורה והרכב שלנו עף לאי תנועה. לפני שנכנסנו לצומת אני לא ראיתי שום דבר מיוחד בתוך הצומת עצמה. לפני שנכנסנו לצומת לא ראיתי את הרכב של התובע בכלל. אני לא ראיתי בכלל מאיזה כיוון הגיע הרכב של התובע, לא ראיתי אותו בכלל לפני התאונה, רק הרגשתי חבטה ברכב שלנו".

בחקירתה הנגדית ע"י התובע לשאלה "אני אומר לך שאני עמדתי עם הרכב שלי לפני הרמזור בכיוון הנסיעה שלי כי אני הגעתי בכלל מול כיוון הנסיעה שלכם כי היה אור אדום ברמזור כיוון נסיעתי ורק אחרי שנדלק אור ירוק, ברמזור כיוון נסיעתי התחלתי לפנות שמאל לכיוון הצומת והרכב של הנתבע הגיע ונכנס לצומת באור אדום", השיבה "אני אמרתי מלכתחילה שאני לא ראיתי את הרכב שלך, אני לא יודעת מאיפה הוא בא ולאיזה כיוון הוא נסע. אני רק הרגשתי חבטה ברכב וזה מה שאני יכולה לומר", לשאלה "העיד פה קודם עד נטרלי שאמר שנסע אחרי הרכב שבו את היית והוא אמר שנכנסת לצומת באור אדום" השיבה "אני לא ראיתי שנתבע 1 נכנס לצומת באור אדום, אני ראיתי שהוא נכנס באור ירוק. אני זוכרת שאנחנו נסענו והתקרבנו לצומת וגם שהיינו במרחק מהצומת היה אור ירוק בכיוון הנסיעה שלנו וכל הזמן היה אור ירוק והתקרבנו לצומת עדיין היה אור ירוק והוא נכנס לצומת באור ירוק. אני לא יכולה לומר מאיזה מרחק מהצומת כשנסענו עוד היה אור ירוק. אני לא יודעת ממתי התחיל האור הירוק ברמזור בכיוון נסיעתנו כשאנחנו עוד היינו יותר רחוקים מהצומת ונסענו לקראת הצומת, אני כל הזמן ראיתי אור ירוק".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותם של התובע ועדי התביעה מטעמו וביניהם עד התביעה שוורץ מיכאל שהוא עד ניטראלי שהזדמן למקום התאונה באקראי, כשהוא נוהג רכבו מאחורי רכב נתבע 1. עד זה ראה היטב ובאופן ברור את אופן השתלשלות אירוע התאונה ותאר בעדותו את שהתרחש וזאת ללא משוא פנים, כשאין הוא מכיר כלל את מי מהצדדים המעורבים בתאונה. עדותו של התובע ועדי התביעה מטעמו הייתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו להם כל פרטי התרחשות אירוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתם בה אני נותנת אמון.

לא כך באשר לעדות נתבע 1 ועדת ההגנה מטעמו. עדותם הייתה בלתי כנה, חמקנית, "פתלתלה" וניכר היה כי נתבע 1 מנסה "להרחיק" עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה ולהימנע מלשאת בנזקי התאונה ולו חלקם כשעדת ההגנה מטעמו מנסה לעזור לו בכך. התרשמותי מעדותו של נתבע 1 ועדת ההגנה מטעמו הייתה שלילית ואיני מוכנה לסמוך על גרסתם.

בקבלי גרסת התובע ועדי התביעה מטעמו שהוכחה בפניי קובעת אני כי ביום התאונה נהג התובע ברכב התובע בכביש 444 בנתיב השמאלי כיוון נסיעתו ומתקרב בנסיעתו זו לצומת כביש 444 עם כביש 5233 (להלן: "הצומת"). הצומת הינה צומת מרומזרת, הרמזורים פעלו כסדרם. מאחר ודלק אור אדום ברמזור כיוון נסיעת רכב התובע, אשר רצה לפנות שמאלה כיוון נסיעתו בצומת לכיוון כביש 5233, עצר התובע את רכב התובע בו נהג בנתיב השמאלי שבכביש 444 בו נהג והמתין שהאור ברמזור כיוון נסיעתו, שמאלה לכביש 5233, יתחלף מאור אדום לאור ירוק. כשהתחלף האור ברמזור כיוון נסיעת רכב התובע שמאלה מכביש 444 לכביש 5233 מאור אדום לאור ירוק, החל התובע בנסיעה כשהוא פונה שמאלה בצומת כיוון נסיעתו לכיוון כביש 5233, ובהיותו בצומת הגיע בנסיעה שוטפת בכביש 444 לכיוון צפון (מול כיוון הנסיעה בכביש 444 ממנו הגיע רכב התובע) רכב נתבע 1, נהוג בידי נתבע 1 ומבוטח בנתבעת 2, ואף שדלק אור אדום ברמזור כיוון נסיעתו, המשיך נתבע 1 הנוהג ברכב נתבע 1 בנסיעה שוטפת זו בה נהג ונכנס לצומת כשהוא מנסה "לחטוף" את הצומת ולחצותה ובנהיגה חסרת זהירות זו כשהוא נוטל את זכות הדרך, אינו מבחין ברכב התובע הנמצא בצומת, אינו שת לבו לנעשה בדרך, מבלי שבלם רכבו מבעוד מועד ותוך שאצה לו הדרך, פגע עם רכב נתבע 1 בו נהג ברכב התובע וגרם לנזקים, הכל כפי שפורט בעדויות התביעה, בחוות דעת השמאי מטעם התובע, המסמכים והתמונות שהוגשו ושלא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי נתבע 1 והעדה מטעמו.

אין אלא להביא מדברי העד הניטראלי מטעם התובע, שוורץ מיכאל, אשר ראה היטב את כל אופן השתלשלות אירוע התאונה וציין בעדותו כדלקמן: "ביום 13.11.2013 נהגתי ברכב בכביש 444 לכיוון צפון. אחרי מושב חגור, עקף אותי רכב והוא נסע לפני עד הצומת אחרי חגור. בצומת זו, שהיא צומת T, שאחרי חגור, שאליה הגענו, מוצבים רמזורים, הרמזורים פעלו כסדרם, היה אור אדום בכיוון הנסיעה שלנו, שהיה ישר. ראיתי רכב שהגיע מולנו ורצה לפנות שמאלה, בכיוון נסיעתו, כדי להיכנס לתחנת הדלק. אותו רכב שנסע לפני ושעקף אותי קודם כפי שסיפרתי, לא עצר לפני הצומת בשל אור אדום שהיה בכיוון שלנו והוא פשוט המשיך לנסוע לתוך הצומת, למרות שהיה אור אדום בכיוון נסיעתנו. אני ממש התפלאתי שאותו רכב שנסע לפני ושנכנס לצומת כשהיה אור אדום בכיוון נסיעתנו, אפילו לא בלם כי לא ראו אורות בלימה באורות האחוריים של הרכב שלו, אלא פשוט המשיך בנסיעה לתוך הצומת למרות שהיה אור אדום בכיוון נסיעתו- דהיינו, בכיוון נסיעתנו שהרי הוא נסע לפני. כתוצאה מכך התרחשה תאונה בצומת, באופן שאותו רכב, זה שנסע לפני ונכנס לצומת באור אדום, פגע ברכב התובע שהגיע מולנו ופנה שמאלה, כיוון נסיעתו, לתוך הצומת כפי שציינתי. הרכב שנסע לפני, למיטב זכרוני היה בצבע לבן ולמיטב זכרוני מדובר היה ברכב פיאט פונטו, אבל סוג הרכב זה רק נדמה לי. על כל פנים, אני ראיתי היטב את כל התרחשות התאונה".

קובעת אני כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נתבע 1, שנהג ברכב נתבע 1 המבוטח בנתבעת 2 ועליהם לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים.

נזקי התובע שהוכחו בפניי הינם כדלקמן:

א. נזק לרכב על פי דו"ח שמאי בסך של – 20,569 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של – 1,200 ₪.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום תביעתו שהוכח בפניי בסך של 21,769 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 13.11.13 ועד התשלום המלא בפועל. אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של – 1,000 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.