לפני תביעה כספית על סך 13,000 ₪.

רקע וטענות הצדדים

1. בהתאם לנטען, הצדדים הגיעו להסכמה ולפיה ישלם התובע לנתבע סך של 8,000 ₪ לסילוק מחלוקות כספיות והחזר כספי ריבית והצמדה שנגבו על ידי הנתבע מאת התובע. לטענת התובע, הסכמות אלו גובשו במסמך בכתב אשר צורף לכתב התביעה.
2. לטענת התובע, בעקבות הפשרה אליה הגיעו הצדדים, ביקש מעורך דינו, לבטל ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בהליכים שקוימו בין הצדדים. לטענת התובע, לא רק שלא קיבל מהנתבע את סכום הכסף המוסכם אלא שהנתבע לא פעל לסגירת תיקי ההוצל"פ שפתח נגד התובע, במסגרת ההליכים שנוהלו בין הצדדים ובנסיבות אלו חידוש רישיון הנהיגה של התובע עוכב על ידי ההוצל"פ. לפיכך, טוען התובע כי על הנתבע להשיב לו גם את ההוצאות שנפסקו נגדו בהליכי ההוצל"פ.
3. מנגד, טוען הנתבע כי התביעה מבוססת על מסמכים אשר זויפו על ידי התובע ואחיו. לטענתו, אין המדובר בפעם הראשונה בה הוא או משפחתו מנהלים הליך אל מול התובע, גם בהליכים נוספים התבסס התובע על מסמכים שזויפו. לטענת הנתבע לא רק שלא נפגש עם התובע על מנת לשוחח עמו על הליכי הערעור, אלא שגם לא חתם מעולם על כל מסמך פשרה וחתימתו זויפה על המסמך שצורף לכתב התביעה.

דיון והכרעה

1. בפתחו של הדיון הציג התובע את המסמך הנטען והנחזה להיות חתום על ידי התובע והנתבע. לבית המשפט הוצגה פתקית חתוכה בצדדיה, נראה כי באמצעות סרגל, בגודל של 10 ס"מ על 5 ס"מ. בשל חשיבות המסמך אביא להלן את מלוא תוכנו:

"הסכם פשרה בין אהרן צופיוף לבין מנחם רבינוביץ

אהרן מבטל את הערעור של בית משפט המחוזי ללא חיוב

בהוצאות של השופטת אביגיל

מנחם מתחייב להחזיר את הריביות והצמדות שנגבו

מכל תיקי הוצל"פ של אהרן

המעורך בנינו בסך 8,000 ₪ תוך שנתיים מהיום

אנו מאשרים הסכם זה בחתימתנו

(-) (-)"

חתימה הנחזית להיות של הנתבע וחתימה הנחזית להיות של התובע

(הערה שלי ס.ר.ז) (הערה שלי ס.ר.ז)

(להלן: "ההסכם")

1. התובע התבקש להבהיר מתי נחתם ההסכם, שכן לא פורטו בו תאריכים כלשהם. התובע לא זכר מתי נחתם ההסכם. כל שידע להגיד כי נחתם כמה חודשים לאחר שהגיש את הערעור לביהמ"ש המחוזי, במסגרת ת.א. 55754/98 וכי בעקבות ההסכם הודיע לביהמ"ש כי הוא מבקש לחזור בו מן הערעור. התובע הציג לבית המשפט מסמך המעיד על מועד פתיחת ההליך בבית המשפט המחוזי, ובהסכמת הצדדים נעשתה בדיקה במחשב ביהמ"ש למועד בו הוגש הערעור וכן למועד בו הוא נמחק. עולה כי ההודעה על מחיקתו של הערעור הוגשה לביהמ"ש על ידי התובע ביוני 2009. לפיכך, טען התובע כי ההסכם נשוא כתב התביעה נחתם בין הצדדים בסמוך להודעת הביטול ששוגרה כאמור.
2. הצעתי לצדדים כי ביהמ"ש ימנה מומחה לכתב יד, אשר קביעתו לזהות החותמים תהא מכרעת. התובע קיבל את ההצעה, אשר עלתה בקנה אחד עם בקשה שהוגשה על ידו ביום 27.07.2015 למינוי מומחה לכתב יד מטעם בית המשפט. ההצעה נדחתה על ידי הנתבע שביקש כי קביעת המומחה לא תהא מכרעת וגם לאחר שתוגש תינתן לו האפשרות לחקור את המומחה ואת התובע ואת עדיו, ככל שמסקנת המומחה לא תעלה בקנה אחד עם גרסתו. הנתבע טען כי בין הצדדים התקיימו עשרות הליכים משפטיים במסגרתם זייף התובע מסמכים רבים, הערים על מומחים לכתב יד ובנסיבות אלו הוא עומד על דרישתו.
3. לפיכך, לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים דחיתי את בקשתו של התובע למינוי מומחה לכתב יד מטעם בית המשפט והוריתי לצדדים לטעון את טענותיהם לשם הכרעה במחלוקת.
4. התובע העיד כי נפגש עם הנתבע בבית הכנסת החדש ברחוב רבי עקיבא, בעת בה היו מתפללים רבים במקום, בסביבות השעה 21:00. לטענתו, לא היו עדים לחתימה שכן השניים פנו לחדר צדדי. התובע בחקירתו הנגדית נדרש להסביר מדוע אין תאריך על ההסכם, באיזו שעה נפגש עם הנתבע, מתי פנה אליו וכיצד נוצר ביניהם קשר, היות ולטענת הנתבע אין לתובע את מספר הטלפון שלו וגם לו אין את מספר הטלפון של התובע ומעולם לא פנה אליו באופן ישיר, אלא באמצעות עורך דינו. התובע השיב כי שכח לכתוב את התאריך בו נחתם ההסכם, כי פגש את הנתבע בשעה 21:00 וכי הנתבע הוא זה שפנה אליו טלפונית והציע לו להיפגש בבית הכנסת הגדול.
5. הנתבע טען מנגד, כי אינו נוהג לבקר בבית הכנסת הגדול וכי אינו נוהג לקיים פגישות בבית הכנסת בשעה 21:00. לדבריו, כאשר הוא מגיע לבני ברק לבקר את הוריו, הוא נוהג להתפלל בבית כנסת אחר ומעולם לא יצר קשר טלפוני עם התובע. אשר לטענת התובע בכתב התביעה, כי הנתבע אינו גובה או משלם ריבית ולכן ביקש להשיב לתובע את חיובי הריבית שנגבו במסגרת פסקי הדין והליכי ההוצל"פ, טען הנתבע כי יש לו "היתר הלכתי" לשלם ולגבות ריבית ואכן כך הוא עושה. לכן טען הנתבע כי טענות התובע שקריות.
6. בחקירתו הנגדית של הנתבע, הציג לו התובע ארבעה מסמכים, הנחזים להיות חתומים על ידו, וביקש לדעת אם חתימתו מתנוססת על גביהם. הנתבע אישר כי חתימתו מופיעה על מסמכים אשר סומנו ת/1 (המחאה על סך 450,000 ₪ מיום 01.08.83) ו-ת/2 (המחאה על סך 510,000 ₪ מיום 15.02.87) אולם לא ידע אם חתימתו מתנוססת על מסמכים ת/3 (תצהיר מיום 30.06.92) ו-ת/4 (מסמך שהוגש להוצל"פ מיום 30.06.92) או שהמדובר בזיוף.
7. לאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות וצרופותיהם ושמעתי עדויות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה. התובע הציג לבית המשפט מסמך על דף פתק חתוך, ללא תאריך וללא ציון המקום בו נחתם ההסכם. תוכנו של ההסכם אינו ברור לגבי המועד בו יש לבצע את התשלום הנקוב בו. עוד, לא שוכנעתי ולא מצאתי כסבירה את גרסת התובע, ולפיה הנתבע אשר יצא "כאשר ידו על העליונה" בהתאם לפסק דינה של כבוד השופטת כהן, יפנה אל התובע בבקשה למחוק את הערעור על פסה"ד ויציע לו להשיב לו סכומי כסף שגבה כדין, בסכום של 8,000 ₪.
8. נטל הראיה להוכחת התביעה על התובע. בוודאי כאשר הנתבע מתכחש להסכם וטוען כי חתימתו על גביו זויפה. התובע, אשר היה מודע לטענות הנתבע, כי ההסכם זויף על ידו, לא פנה למומחה כתב יד מטעמו, על מנת לאמת זהות החותם על ההסכם, הגם שבהתאם לעולה מכתב ההגנה של הנתבע, נהג כבר בעבר להציג מסמכים הנחזים להיות חתומים על ידי הנתבע וטרח ופנה למומחים לכתב יד, במסגרת הליכים רבים שנוהלו בין הצדדים במהלך למעלה מעשרים שנה. ומכאן שאין לבית המשפט אלא את גרסאות הצדדים הסותרות האחת את השניה לגבי זהות החותם על המסמך. דוגמאות חתימה שהוצגו על ידי התובע ואשר הנתבע אישר כי אלו חתימותיו - שונות מדוגמת החתימה המתנוססת על גבי ההסכם וכך גם חתימתו של הנתבע על גבי כתבי הטענות במסגרת הליך זה, השונה גם היא מהחתימה שבמחלוקת.
9. בנוסף, התובע מסר מספר גרסאות סותרות ושונות, שלא לומר מבולבלות להשתלשלות האירועים הנטענת. למיקום המפגש לצורך החתימה על ההסכם, למועד המפגש, לנסיבות ולדרך יצירת הקשר בינו לבין הנתבע. מכל אלו, הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח את תביעתו וכי דין התביעה להידחות.
10. התביעה נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי 15 ימים לאחר קבלת פסה"ד.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ה, 03 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.