25 נובמבר 2015

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג
נ.צ. (ע) שרה פנסו
נ.צ. (מ) נמרוד משאלי

החלטה

1. לפנינו בקשת הנתבעת 1 – מדינת ישראל – למחיקת התביעות על הסף בשל היעדר כימות.
2. כל התובעים למעט התובעת 5, התובעת 6, התובע 10 והתובע 18 מועסקים באמצעות הנתבעת 5 בפרוייקט "להבה" במרכזים שונים הפרושים בערים שונות. פרוייקט "להבה" הינו פרוייקט ממשלתי שמטרתו הנגשת טכנולוגיה דיגיטלית לאוכלוסיה.
3. התובעים 5,6 10 ו-18 מועסקים באמצעות הנתבעת 6 במשרדי ממשלה (תובעים 5 ו-18 במשר האוצר, תובעים 6 ו-10 במשרד להגנת הסביבה).
4. התובעים כולם מועסקים באמצעות הנתבעות 5 או 6 באמצעות חוזים אישיים בהתאם למכרז "קוסט פלוס" של המדינה משנת 2002.
5. התובעים הגישו את התביעה הנוכחית לאחר שקיבלו הנחיות לפיהן המשך עבודתם מותנה בחתימת הסכמים עם קבלנים חדשים שזכו במכרז של המדינה מממ-1-2009 לאספקת שירותי מיחשוב. בתביעתם טוענים כי הפכו לעובדי המדינה מכוח הוראת סעיף 12א לחוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. הם עותרים לסעדים הבאים:

"על יסוד האמרו לעיל ובמקובץ, מתבקש בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעים לדין , לקבל את התביעה במלואה, ולהורות לנתבעת 1, מדינת ישראל, ו/או לנתבעים 2, 3 ו-4, כדלקמן:

א. לפעול בהתאם לחובתם לפי סעיף 12 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, כך שהתובעים ייחשבו לעובדי המעסיק בפועל, קרי מדינת ישראל בכובעיה במשרדי הממשלה האוצר, המדע הטכנולוגיה והחלל, והמשרד להגנת הסביבה, וכי מדינת ישראל תקלוט את התובעים לשורותיה כעובדי מדינה, תוך שמירה והענקת כל זכויות התובעים שנצברו עד כה בהתאם לכל דין, לרבות הסכמים קיבוציים, וזאת מיום שתחולת הוראת סעיף זה דלעיל חלה על כל תובעת ותובע בהתאם לתאריך תחילת עבודתו בחצר המדינה.

ב. להורות למדינה לשלם לתובעים כל תוספת שכר בהתאם למקובל בקרב עובדי המדינה ולמוסכם בהסכמים קיבוציים, ואשר לא שולמו להם, וזאת מיום קליטתם כעובדי מדינה".

נימוקי הבקשה

1. המדינה טוענת כי על התובעים לכמת את הסעדים הכספיים שהם מבקשים. התביעה להורות למדינה לשלם לתובעים "כל תוספת שכר בהתאם למקובל בקרב עובדי המדינה ולמוסכם בהסכמים הקיבוציים", היא תביעה לסעד הצהרתי בלתי מפורט ובלתי מכומת, וכי בהתאם לפסיקה, על התובעים לפרט את המשמעות הכספית של תביעתם.
2. בהיעדר כימות הסעדים הכספיים טמונה סכנה של התדיינות כפולה שכן הליך זה לא יסיים את המחלוקת בין הצדדים.
3. המדינה טוענת כי בפועל כימות התביעה במקרה זה אינו מורכב, אך גם לו היה מורכב, אין בכך כדי לפטור תובע מחובת הכימות.

תשובת התובעים לבקשה בדיון המוקדם מיום 29.10.15

1. הבקשה למחיקת התביעה על הסף הוגשה בד בבד עם כתב ההגנה ביום 15.10.15. ביום 18.10.15 ניתנה החלטה לפיה הבקשה תידון בדיון המוקדם בתיק שהיה קבוע ליום 29.10.15.
2. בדיון המוקדם מיום 29.10.15 הודיע ב"כ התובעים כי התובעים נכונים לוותר על הסעד המבוקש בסעיף 60א סיפא ו-60ב לכתבי התביעה. ב"כ התובעים טען כי לאור זאת נדרשת הכרעת בית הדין אך במחלוקת בדבר הפיכתם של התובעים לעובדי המדינה מכוח סעיף 12א לחוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם. ב"כ התובעים טען כי אם יזכו בתביעתם, עומדת להם זכותם לבקש פיצול סעדים לפי תקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

תגובת המדינה

1. המדינה הודיעה על התנגדותה לבקשת התובעים לפיצול סעדים וטענה כי התובעים לא הצביעו על כל אינטרס לגיטימי המצדיק מתן אישור לפיצול סעדים. מדובר בנסיבות בהן ניתן בבירור לצפות שזכייה אפשרית של התובעים בתביעתם לאכיפת יחסי עבודה על המדינה, תוביל לצורך לברר את טענותיהם הכספיות.

תגובת התובעים

1. התובעים מבהירים כי משוויתרו על הסעדים שתבעו בסעיפים 60א סיפא ו-60ב לכתב התביעה, שוב אין בסיס לבקשת המחיקה.
2. התובעים הוסיפו וטענו כי ממילא כל שהתבקש על ידם הוא להורות למדינה לשלם לתובעים כל תוספת שכר מיום קליטתם כעובדי המדינה, ועל כן, אם יזכו בתביעתם העיקרית לאכיפת יחסי עבודה, כל שמבוקש הוא כי בית הדין "יתערב בעיצוב הסכם העבודה בין הצדדים, אשר הוא אימננטי ונבלע בתוך סעד האכיפה ונובע הימנו ומותנה ומותלה בעצם קיומו של הסעד האכיפה".
3. התובעים מבהירים כי הואיל ובמועד הגשת התביעה ואף עתה, אין הסכם עבודה בין התובעים לבין המדינה, ואין דו"ח ביצוע בפועל של שעות עבודה, ואלה יכולים להיות רק לאחר שתתקבל התביעה לאכיפת יחסי עבודה, אם תתקבל, לא ניתן לעת הזאת לכמת את שיעורו של השכר העתידי והבלתי ידוע, אשר אינו יכול להתגבש לסעד כספי נכון עד ליום הגשת התביעה. הוהבר כי "עד ליום הגשת התביעה, ובהיעדר כל החלטה שיפוטית חלוטה אחרת לעניין סעד האכיפה, אין המדינה חייבת ולו אגורה שחוקה לתובעים עובד ליום הגשת התביעה. ומכאן שאין כל שכר שניתן "לכימות" או "נזק" כלשהו אשר נתגבשו ונזקפים הם לזכות התובעים". בהמשך תגובתם מבהירים התובעים כי "המדובר בהסכמים המבקשים לצפות את פני העתיד בקשר ליחסי העבודה שיתקיימו בעתיד "וזאת מיום קליטת כעובדי מדינה" – אם כך יחליט בית הדין – ואשר כיום הינם בבחינת "ביצה שטרם נולדה, העבודה בשירותה מדינה טרם בוצעה והעילה טרם נולדה וטרם גובשה"". עוד הבהירו התובעים כי בכוונת מכוון הם לא ביקשו סעד כספי בגין הפרשי שכר "מיו היוולדה של עילת התביעה".
4. מתגובת התובעים עולה כי בעתיד עשויה להיות מועלית על ידם דרישה כספית מיום הגשת התביעה, אם תתקבל עתירתם לאכוף יחסי עבודה על המדינה.
5. התובעים מבהירים כי הם כלל לא הגישו בקשה לפיצול סעדים ולכן אין בסיס להתנגדות המדינה לבקשה שלא הוגשה.
6. לבסוף טוענים התובעים כי טרם התגבשו הסעדים הכספיים להם הם יהיו זכאים, והתגבשות זו תארע רק אם תתקבל עתירתם הראשית לכפיית יחסי עובד ומעביד.

דיון והכרעה

1. לדעתנו, משוויתרו התובעים על הסעדים שבסעיף 60א סיפא וסעיף 60ב לכתב התביעה, והבהירו כי לא תהיה להם כל דרישה כספית בעתיד שמעוגנת בעבודה שביצעו לפני מועד הגשת התביעה, יש להסתפק במחיקת סעיפים 60א סיפא ו-60ב לכתב התביעה ואין מקום לחייבם לכמת תביעה כספית, אשר ממילא שוב לא קיימת בהליך זה לאחר שהתובעים וויתרו על הסעדים הנ"ל.
2. מקובלת על בית הדין טענת התובעים שמשהבהירו כי תביעות כספיות עתידיות שלהם תוגבלנה לתקופה שלאחר הגשת התביעה, ממילא אין בסיס לדרוש מהם לכמת בכתב התביעה סעדים כספיים, שכן לא ניתן לכמת סעדים בגין עבודה עתידית, לגביה לא ידוע במועד הגשת התביעה מהם הזכויות הנובעות ממנה.
3. בית הדין סבור שישנו אינטרס לגיטימי לתובעים לבקש פסק דין בשאלה אם המדינה חייבת לקולטם לפי סעיף 12א לחוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, מבלי שיחוייבו במסגרת הליך זה לטעון את טענותיהם ביחס לזכויות כספיות הצומחות בתקופה שלאחר מועד הגשת התביעה, כתוצאה מהכרה כזו.
4. מקובלת על בית הדין טענת התובעים כי לא ביקשו פיצול סעדים וכי בהתאם לתקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הם רשאים לבקש פיצול סעדים לא יאוחר ממועד הגשת תובענה עתידית נוספת.
5. לאור האמור מורה בית הדין:
   1. נמחקים מכתבי התביעה סעיפים 60א סיפא (החל מהמילים "תוך שמירה והענקת....) ו-60ב.
   2. הבקשה למחיקת התביעות על הסף נדחית.
6. אין צו להוצאות.
7. החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית וקביעת התיק להוכחות תינתן בנפרד.
8. ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ו, (25 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".