1. לפני תביעה כספית לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב מ.ר. 5002074 בתאונה מיום 13.11.13 בה היתה מעורבת משאית מ.ר. 2125570 בבעלות נתבעת 1 ומבוטחת ע"י נתבעת 2. המחלוקת הינה בשאלת האחריות.
2. אין מחלוקת כי התאונה אירעה בכביש דו סיטרי בו נתיב אחד לכל כיוון. אין מחלוקת כי הכביש תלול, רכב התובעת נוסע בירידה והמשאית בעליה. עוד מוסכם כי התאונה מתרחשת בעיצומו של עיקול שמאלה מכיוון נסיעת המשאית.
3. נהגת התובעת העידה אופן עקבי, קוהרנטי ואחיד כי בעודה נוהגת בירידה הבחינה במשאית מתקרבת מולה ממרחק של כ- 300-400 מטרים. בשל חששה ממפגש עם המשאית, סטתה לימין הדרך באופן שצידו הימני של הרכב עמד על שול הדרך וחלקו השמאלי על נתיב הנסיעה. בעוד רכבה עומד במצב זה, המשאית הגיעה לעיקול, המשיכה בנסיעה ולבסוף כתוצאה מהעיקול שמאלה, חלקה האחורי של המשאית, אשר בנויה משני חלקים – פול טריילר – סטה לעבר רכבה אשר נפגע בחלקו הקדמי של דופן שמאל (תמונות הנזק ת/1).
4. נהג המשאית, אשר תחילה סבר כי מדובר בתאונה אחרת, העיד כי בעודו נוסע בעליה הבחין ברכב התובעת מגיע מולו בסמוך למקום בו אירעה התאונה. כדי למנוע פגיעה, כאשר לשיטתו 2 רכבים לא יכולים לעבור במקום בנסיעה במקביל, סטה לצד ימין עד כמה שהמקום מאפשר והגיע לכדי עצירה. נהגת התובעת המשיכה בנסיעה ופגעה בדופן ימין של המשאית.
5. עוד אציין כי נהג המשאית, אשר לא העיד על הפרעה בשדה הראיה במקום, העיד כי הבחין ברכב התובעת ממש בסמוך לתאונה (ע' 6 ש' 3-7) וכי בניגוד לגרסתו הראשונית כי היה בעצירה (ע' 5 ש' 14) הרי שבהמשך טען כי היה בנסיעה איטית מאוד "נסעתי ב- 0 קמ"ש, היא גם" (ע' 6 ש' 17-18).
6. נהג המשאית טען בתחילה כי המשאית נפגעה בחלקה הקדמי, בהמשך טען שהפגיעה אירעה באמצע דופן שמאל במוטות המצויים בדופן המשאית ואינם בולטים מגוף המשאית. הנתבעות לא הגישו תמונות של המשאית ולא ניתן היה להצביע במדויק על מקום הפגיעה. הוצגה תמונה של משאית דומה במכשיר הטלפון אך לא של המשאית המעורבת. כך גם נהג המשאית טען כי המשאית אינה פול טריילר אלא סמיטריילר אולם, כאמור, לא צורפה תמונת המשאית. מדובר בראיה נדרשת ורלוונטית להוכחת טענות הנתבעת. מדובר בראיה זמינה, פשוטה אשר בקלות ניתן היה לצרפה ובנסיבות אלו הימנעות מהצגתה עומדת לחובת הנתבעות.
7. הנזק ברכב התובעת כפי הנראה בתמונת הנזק ת/1 הינו מכת מעיכה בדופן הרכב ולגובהו המתיישבת היטב עם טענת נהגת הרכב לפיה הפינה השמאלית אחורית של ארגז המשאית פגע ברכבה בעת העיקול שמאלה. נזק מסוג זה אינו מתיישב עם טענת נהג המשאית לפיה נפגע חלקו האמצעי של דופן שמאל המשאית, אשר אין בו כל חלק בולט, כך לגרסת נהג המשאית.
8. במכלול הדברים, הגרסה שהציגה נהגת התובעת הייתה אחידה, עקבית והתיישבה טוב יותר עם הנזק הנצפה בת/1. לעומת זאת, גרסת הנתבעות לא הייתה עקבית במספר עניינים כמתואר לעיל ואינה מתיישבת עם אופי הנזק בת/1. הימנעות מהצגת תמונת המשאית המעורבת שיכולה הייתה לשפוך אור על הנסיבות, עומדת לחובת הנתבעות. אשר על כן, אני מעדיפה את גרסת התובעת.
9. בנסיבות אלו, מקום שרכב התובעת עמד בצד ימין של הדרך, בחלקו על השול הימני ונהג הנתבעות, המכיר את המקום אשר לשיטתו הינו מקום צר, הבחין ברכב התובעת רק בסמוך לתאונה כאשר גם לשיטתו רכב התובעת היה במהירות 0, המסקנה היא כי הוכח במאזן ההסתברויות כי נהג המשאית סטה לעבר רכב התובעת שהיה בעמידה. לכן, האחריות לתאונה מוטלת על נהג המשאית.
10. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת 7,931 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכר עדיה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 1500 ₪. כמו כן, הנתבעת תישא בשכר העד מטעמה כפי שנפסק. בנוסף, התובעת תשלם המחצית השנייה של האגרה וסכום זה יתווסף לסכום פסה"ד שעל הנתבעת לשלם לתובעת.

המזכירות מתבקשת להמציא פסה"ד לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ז, 21 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.