בפניי בקשה לתיקון כתב ההגנה שהוגשה על ידי המבקש ביום 14.7.16 ביחס לכתב הגנה מתוקן שהוגש על ידו כבר ביום 14.2.16 ללא נטילת רשות מבית המשפט.

התביעה החלה במקורה כתביעה קטנה וניתנה החלטה לפיה היא תועבר לבית משפט השלום. העברת התביעה לבית משפט השלום ולהליך בסדר דין מהיר חייבה תיקון כתבי הטענות באופן הקבוע בדין דהיינו - הוספת תצהיר תומך וגילוי מסמכים מוקדם. ואולם, בפועל, הגיש הנתבע כתב הגנה חדש - כשמונה חודשים לאחר הגשת כתב ההגנה הראשון - תוך העלאת טענות חדשות ושונות מאלה שהועלו בכתב ההגנה המקורי שהוגש בהליך וזאת ללא נטילת רשות מבית המשפט לעניין זה.

בהחלטה שניתנה בישיבה המקדמית הוריתי כי הנתבע יגיש בקשה לתיקון כתב ההגנה, היא הבקשה שבפניי.

בבקשה שבפניי עותר הנתבע לאפשר לו לתקן את כתב ההגנה המקורי שהוגש על ידו באופן שכתב ההגנה מיום 14.2.16 הוא שייחשב ככתב ההגנה מטעמו בתיק זה.

הנתבע טוען שכתב ההגנה בבית המשפט לתביעות קטנות הוגש על ידו מבלי שקיבל ייעוץ משפטי וכי בכתב ההגנה המתוקן הועלו טענות משפטיות וטענות שיש בהן כדי להבהיר ולחדד את גדר המחלוקת בין הצדדים. עוד נטען כי אי קבלת הרשות לא נבעה מזלזול אלא נעשתה בתום לב ובמסגרת ההשלמות שנדרשו במסגרת ההליך עם העברת התיק.

עוד נטען כי מאחר והתובע כבר נחשף לכתב ההגנה המתוקן לפי חודשים רבים וההליך התקדם על פי האמור באותו כתב הגנה - הרי שלא תיגרם לו כל פגיעה מעצם תיקון כתב ההגנה בשלב זה.

התובע מתנגד לבקשה.

לעמדת התובע התיקונים שנעשו בכתב ההגנה עולים בגדר שינוי חזית והרחבת חזית אסורה ברכיבים רבים ומהותיים וכי האמור בבקשת הנתבע בעניין זה הינו בגדר היתממות מכוונת וחסרת תום לב בשים לב להתנגדות הנתבע לכל תיקון של כתב התביעה.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ומשחלף המועד להגשת תשובה לתגובה - דין הבקשה להתקבל תוך חיוב הנתבע בהוצאות.

ככלל, והדברים ברורים וידועים, בית המשפט מצווה לנקוט גישה ליבראלית ומרחיבה בכל נוגע לעתירת בעלי דין לתיקון כתבי טענות על מנת להעמיד את המחלוקת האמיתית והמלאה להכרעה ולייעל את ההליך השיפוטי.

הכרעה בסוגיית תיקון כתב טענות צריכה לגלם איזון מתאים בין שלושה אינטרסים: אינטרס המבקש - להעמיד את מלוא המחלוקת להכרעה; אינטרס המשיב - שלא להרחיב את יריעת המחלוקת ככל שאין בכך צורך; והאינטרס הציבורי - המגולם ביעילות ההליכים ובחיסכון בזמן שיפוטי ובהתדיינויות מיותרות (ר' לעניין זה א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013) 349-350, להלן - גורן).

בעת בחינת אינטרס מבקש התיקון יש לבחון, בין היתר, את התנהגות בעלי הדין והאם נפל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. עוד נדרש בית המשפט לבחון תמיד האם אי הנוחות שנגרמת למשיב - ככל שמדובר באי נוחות בלבד - יכולה למצוא תיקונה בפסיקת הוצאות.

אמנם הבקשה הוגשה בשלב מתקדם יחסית של ההליך - המתנהל בסדר דין מהיר - באופן המכביד על ניהולו במידה מסוימת וגורר הוצאות נוספות במיוחד בשים לב לשלב בו מצוי ההליך. יחד עם זאת שיהוי לבדו, שאינו מגלם זלזול מכוון בצד שכנגד ובבית המשפט, לא יהווה מניעה מתיקון כתב תביעה בשלב זה של ההליכים והדברים יוכלו למצוא ביטוי מתאים בפסיקת ההוצאות.

לאחר בחינת המקרה שבפניי לא מצאתי כי בהתנהלות המבקש יש משום זלזול מכוון שיש בו כדי להביא לקיפוחו במישור המהותי.

אמנם, יש טעם מסוים, מצומצם, בעמדת המשיב באשר לעניין היקף התיקון המקובל בבקשות מסוג זה אל מול היקף התיקון בבקשה שבפניי, וההסבר שניתן לדברים במסגרת הבקשה. ואולם גם לעניין זה קיימים חריגים כאשר כאמור עיקרון העל המנחה הוא הכרעה שלמה ומלאה במחלוקת כל עוד אין בכך כדי לגרום לצד השני נזק שלא ניתן לתיקון. הדברים נתונים לשיקול דעת בית המשפט ומשתנים ממקרה למקרה על פי נסיבותיו, השלב בו מצוי ההליך, אופי התיקון המבוקש וכיו"ב.

בכל מקרה, ועל מנת שלא לקפח את המשיב הרי שנוכח תיקון כתב ההגנה ניתנת בזאת למשיב הזכות להגיש כתב תשובה או תצהיר מתוקן מטעמו בשים לב לאמור בכתב ההגנה המתוקן על כל המשתמע מכך בתוך 45 יום מהיום.

סוף דבר

הבקשה מתקבלת.

כתב ההגנה מיום 14.2.16 והוא בלבד ייחשב ככתב ההגנה מטעם המבקש בתביעה העיקרית.

המשיב (התובע בתביעה העקרית) רשאי להגיש כתב תשובה או תצהיר מתוקן מטעמו בתוך 45 יום מהיום.

נוכח התנהלות המבקש וההוצאות שנגרמו/ייגרמו למשיב עקב תיקון כתב ההגנה, המבקש/הנתבע ישא בהוצאות המשיב/התובע בגין בקשה זו בשיעור כולל של 1,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ו, 18 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.