בעניין: בקשת רשות להתגונן

1. ביום 25.5.15, הגישה התובעת נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר בסך 52,250 ₪ בגין יתרת חוב של הנתבע לתובעת עבור עבודות מדידה וסימון שביצעה התובעת בפרוייקט של הנתבע ביישוב חורה בחודשים מרץ 2013 עד אפריל 2014.

נטען בכתב התביעה כי העלות הכוללת של העבודות הינה 162,250 ₪ , מתוכה שילם הנתבע 110,000 ₪.

התובעת טוענת כי הנתבע הודה בקיומו של חוב לתובעת, אולם נותרה מחלוקת בין הצדדים באשר לסכום החוב. התובעת טוענת כי יתרת סכום החוב חושבה בהתאם לעבודה שבוצעה, לפי תעריף של שעות העבודה, כאשר הדבר מוסכם ומקובל בענף זה של עבודות.

לכתב התביעה צורפו דפי יומן מדידה, תחשיב של סכום החוב, חשבוניות שהפיקה התובעת לנתבע, פירוט חוב לחודשים השונים, מכתב התראה מיום 24.6.14 וחליפת מכתבים שהתקיימה לאחר מכתב ההתראה.

במכתב מיום 25.6.14 כותב מנהל הפרוייקט מחמיד דורגאם לב"כ התובעת כי הנתבע מוכן לשלם את החוב בכפוף לקבלת כרטסת הנהלת חשבונות שכוללת העתק מהחשבוניות, וחשבונות חודשיים שכוללים יומני עבודה.

במכתב מיום 3.8.14 מאשר מחמיד דורגאם קבלת היומנים והחשבונות המאושרים והמתוקנים. נמסר באותו מכתב כי, הנתבע התבקש להבהיר בכתב כל טענה שיש לו לגבי החשבון.

במכתב מיום 7.9.14 מודיעה התובעת כי טרם קיבלה את שאר החשבונות המאושרים או הסכום שאושר ומבקשת להעבירם בהקדם על מנת שאפשר יהיה להתקדם.

2. ביום 21.9.15 הגישה הנתבע בקשת רשות להתגונן. הנתבע טוען כי אין כל ראיה בידי התובעת המוכיחה כי עלות העבודה שביצעה התובעת מסתכמת בסך של 162,250 ₪.

נטען כי, במהלך שנת 2013 התקשר הנתבע באמצעות מנהל הפרוייקט מחמיד דורגאם (להלן "מחמיד" ), עם התובעת לצורך ביצוע עבודות מדידה בפרוייקט ביישוב חורה, שם זכה הנתבע במכרז לבניית שכונת מגורים חדשה.

נטען כי, הושג סיכום בע"פ בין הנתבע לבין נציג התובעת עימאד דאהיר לפיו צוות מטעם התובעת יגיע לפי הזמנת הנתבע במועדים שונים לאתר הבניה לביצוע מדידות.

נטען כי, סוכם בע"פ שעל כל יום עבודה של מודד ישלם הנתבע 1,600 ₪ לאחר שהתובעת תעביר לו בסוף כל יום עבודה יומן מדידה הכולל פירוט העבודה וחתימות של מודד ומנהל העבודה מטעם הנתבע.

נטען כי, עם התקדמות המדידות נשלחו יומני המדידה למשרדי הנתבע מדי חודש או חודשיים והנתבע שילם לתובעת את הכספים המגיעים לה.

נטען כי, בחודש יוני 2014 פנה לנתבע נציג התובעת וטען כי ע"פ יומני המדידה בוצעה עבודה בשווי 162,250 ₪, ושולמו רק 110,000 ₪.

לפיכך, ביקש מחמיד כי נציג התובעת עימאד יגיע למשרדי הנתבע על מנת לבדוק ביחד את ימי העבודה שבוצעו בפועל ולשלם את היתרה לתשלום במידה וקיימת כזו.

נטען כי, נציג התובעת לא הגיעה למשרדי הנתבע.

נטען כי אין כל סיבה לחייב את הנתבע לשלם לתובעת עבור ימי עבודה ומדידות שאין הוכחה כי אכן בוצעו.

3. ביום 29.9.15, הוגשה תגובת התובעת לבקשה.

נטען כי, טענות הנתבע הן כלליות, לא מבוססות ולא נתמכות בכל מסמך בכתב.

נטען כי, הנתבע מעיד על דברים המצויים בידיעתו של מחמיד, מבלי שצורף תצהיר של מחמיד ומבלי שניתן לכך כל הסבר.

נטען כי, טענת הנתבע לפיה שילם לתובעת את כל מה שמגיע לה לא מתיישבת עם מכתביו של מנהל הפרוייקט מחמיד לפיהם הנתבע צריך לשלם לתובעת סכומים נוספים.

על כן, מבוקש לדחות את הבקשה.

4. ביום 29.10.15, הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעת.

לתשובה צורף תצהיר של אחיו של הנתבע ומנהל העבודה מטעמו עבד אל חפד אל סייד ( להלן "עבד") .

נטען כי, התובעת לא טרחה לערוך עם הנתבע הסכם עבודה מסודר ולכן לא תוכל לטעון בעלמא בסיכום בע"פ בין הצדדים.

נטען כי, התובעת בחרה שלא להשיב לפנייתו של מחמיד מיום 3.8.14 והגישה תביעה כאשר גם לה ברור שישנה מחלוקת באשר לגובה החוב.

נטען כי, הוגש תצהיר של הנתבע ולא של מחמיד כיוון שהנתבע בקיא בכל פרטי ההתקשרות.

עוד נטען כי, התובעת התעלמה מדרישתו של הנתבע לקבל טופס היעדר תביעות יחד עם חשבוניות לצורך סגירת חשבון.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לנתבע רשות להתגונן בכפוף להפקדת כמחצית מסכום התביעה בסך של 26,000 ₪ בקופת בית המשפט מהטעמים שיפורטו להלן.

6. העובדה כי לא נערך הסכם בכתב בין הצדדים, אינה בעלת משמעות רבה בתיק זה, שכן אין למעשה מחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לתנאי ההתקשרות ולתוכן ההסכם ביניהם.

כיוון שלכתב התביעה צורפו מסמכים רבים , לרבות יומני המדידה הנחזים להיות חתומים ע"י מנהל העבודה עבד וראש צוות המדידה, ניתן היה לצפות כי הנתבע ינצל את פרק הזמן שחלף מאז קבלת התביעה ועד הגשת בקשת הרשות להתגונן כדי לעבור על מסמכים אלה ולהציג את עמדתו המפורטת בשאלה מהו הסכום הכולל אותו עליו לשלם לתובעת .

במקום לעשות זאת, הסתפק הנתבע בתצהיר כללי בו טען כי אינו חייב דבר לתובעת.

7. יש ממש בטענת התובעת לפיה ראוי היה לצרף לבקשת הרשות להתגונן גם תצהיר של מחמיד, לאור התפקיד המרכזי שמילא מחמיד מטעם הנתבע, הן במהלך ביצוע עבודות המדידה והן במסגרת חליפת המכתבים בין הצדדים טרם הגשת התביעה. כך בפרט נוכח הודאתו של מחמיד בקיומו של חוב ובנכונות הנתבע לשלמו כבר במסגרת המכתב מיום 25.6.14.

לפיכך, אפשר לקבוע כבר בשלב הזה כי בזמן אמת סברו נציגי שני הצדדים כי קיים חוב והמחלוקת הייתה באשר לגובה החוב.

8. מצאתי לנכון להסתפק בהתניית מתן הרשות להתגונן בהפקדת מחצית מסכום התביעה משום שלא ברור מדוע התובעת לא מיצתה את הליך הבירור המקדמי של המחלוקת במסגרת חליפת המכתבים טרם הגשת התביעה.

9. אשר על כן, אני נותן לנתבע רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 26,000 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 1.1.16.

על החלטה זו רשאי הנתבע להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 30 יום ממועד קבלתה.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ו, 01 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.