בפני בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה לביטול הודעת א יסור שימוש ברכב מיום 3/3/15שהוטלה על רכב מספר 37-251-08בגין חשש לביצוע עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב על ידי המבקש.

נטען בבקשה כי באותו עת הייתה למבקש התפרצות מחלת מניה דיפרסיה ממנו סובל ואושפז יום למחרת בבית חולים לתקופה של חודש וחצי.

המבקש לא היה מודע לשימוע שנערך בהעדרו וההחלטה על אישור השימוש נשלחה בדואר רשום.

לטענת ב"כ המבקש אבי המבקש מכר את הרכב לצד ג' למטרת פירוק ונודע לו אודות איסור השימוש רק כאשר הודיע למשרד הרישוי על מכירת הרכב.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה מהנימוקים שהועלו בכתב ובדיון וציינה כי הרכב לא הופקד.

ראשית אציין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר וזאת בניגוד לתקנה 3 (ב) לתקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן) ומסיבה זו יש לדחות את הבקשה על הסף .

קיימת חשיבות יתרה להגשת תצהיר לאור מצבו הבריאותי של המבקש והטענות העובדתיות הנטענות בבקשה.

עוד אציין כי המבקש הוא זה שחשוד בביצוע העבירה ולא מעלה כל טענה לגבי קיומן של ראיות לכאורה ומסוכנות כך שיש לבחון האם מתקיימות נסיבות נוספות המצדיקות זאת .

סעיף 57 ב (ג) לפקודת התעבורה קובע כי בית המשפט רשאי לבטל או לקצר הודעת איסור שימוש ברכב אם מתקיימות נסיבות נוספות המצדיקות זאת ורשאי בית המשפט לשקול גם את הזיקה בין בעל הרכב לנהג הרכב.

מעיון במסמכים אשר צורפו עולה כי השימוע התקיים ביום 3/3/15 והמבקש אושפז רק ביום 5/3/15 ואין כל הסבר מדוע לא התייצב לשימוע .

כמו כן צורף מסמך המאשר מכירת הרכב ע"י אבי המבקש לצד ג למעט מסמך כללי ללא אימות, כאשר כאמור הבקשה לא נתמכת בתצהיר המבקש, אביו או קונה הרכב .

אוסיף כי העובדה שהרכב עדיין לא הופקד על אף שהודעת איסור השימוש הייתה ידועה למבקש , יש בה די בכדי לדחות את הבקשה על הסף.

פנייה לבית המשפט בבקשה לביטול איסור השימוש ברכב בטרם מילא המבקש את חובת הפקדת

הרכב שהוטלה עליו מהווה לטעמי חוסר תום לב כאשר המבקש מתעלם מחד מהוראה חוקית

ועושה דין לעצמו ומאידך פונה לבית המשפט בכדי לממש את זכותו החוקית.

כמו כן אין כל הסבר/ בקשה מצד ג' שקנה את הרכב כי לא ניתן להביאו למגרש האחסנה.

יש לתת התייחסות מיוחדת למצבו הנפשי של המבקש שעל פי דברי באת כוחו נשלח לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית ואין לדעת האם הוא ער לעובדה שהרכב נמכר וההשלכות שיש בכך.

לאור כל האמור לעיל לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת הקצין הפוסל והודעת איסור השימוש ברכב תישאר על כנה.

זכות ערר כדין.

המזכירות תשלח העתר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ה, 28 יוני 2015, בהעדר הצדדים.