בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה, לפיו הורשע המערער בגין עבירת איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש במסגרת ת"פ 9490-07-13, וצירף תיק נוסף שמספרו 22872-12-13. בסיכומו של הליך נגזר עליו עונש של 11 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ועוד עונש מותנה. הערעור הופנה כנגד הכרעת הדין שניתנה בת"פ 9490-07-13 וכנגד גזר הדין.

במהלך הדיון שהתקיים בפנינו ביום 9.7.15, הסבנו את תשומת לב ב"כ המשיבה לטענות העולות בהודעת הערעור, ומהן ניתן ללמוד כי הסנגור אשר ייצג את הנאשם בבית משפט קמא, ייצג בפועל את המתלוננות עת נחקרו במשטרה. הבהרנו כי במצב דברים כזה, נראה לכאורה שהיה על בית משפט קמא להפסיק את הדיון ולקבוע כי יש להסדיר את ייצוגו של המערער (הנאשם שם) על ידי עורך דין אחר.

בנסיבות אלו, ביקשה ב"כ המשיבה ארכה כדי לבחון את הנושא. בסיכומו של דבר הוגשה הודעה לתיק בית המשפט, לפיה מודיעים ב"כ הצדדים כי בנסיבות המיוחדות של ניהול ההליך בת"פ 9490-07-13 הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה יוחזר התיק לדיון מחודש בבית משפט השלום. בהודעה צוין כי ב"כ המערער מבקשת שהתיק לא יישמע בפני אותו מותב אשר שמע את התיק בעבר ונתן את הכרעת הדין.

יצוין עוד כי בהודעה נמסר כי הצדדים גם לא הגיעו להסכמות מעבר לאמור לעיל.

בנסיבות העניין, אנו מבטלים את הכרעת הדין שניתנה בת"פ 9490-07-13, וכפועל יוצא מכך מבוטל גם גזר הדין אשר התייחס גם לת"פ 22872-12-13, אשר צורף לתיק הנ"ל.

אנו מורים כי הדיון יוחזר לבית משפט קמא משלב ההקראה.

ככל שהדבר נוגע לזהות המותב שידון בתיק – זכותו של המערער לפנות בבקשה מתאימה לבית משפט קמא, אשר ישקול את בקשתו ויחליט בהתאם ולפי שיקול דעתו.

למען הסר ספק, נבהיר כי לא קיימנו דיון לגופו של עניין בכל הנוגע לאשמתו של המערער או לעונש הראוי, ואיננו מביעים כל עמדה בעניין זה.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ה, 06 אוגוסט 2015, במעמד הצדדים ובאי כוחם.