1. מונחת לפני בקשה לפטור את המבקשים מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון בערעור.

2. עסקינן בערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת י. הניג) מיום 22.03.2015 (ת"א 20244-08), לפיו נדחתה תביעת רשלנות רפואית שהגישה המבקשת 1 כנגד המשיבים 1-2 בהעדר חבות (להלן: "פסק הדין") .

המסגרת הנורמטיבית

3. סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרת המשפט מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") ומהפקדת ערבון בהוראת תקנה 432 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

4. בשתי הבקשות כאחת מוטל על המבקש הנטל להוכיח שניים-

א. העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום;

ב. כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.

(ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל)

5. "השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ו"לפטור מהפקדת העירבון דומים במסגרתם החיצונית. ... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור, וסיכויי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור ..." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

6. עם זאת, נוכח התכליות השונות המונחות בבסיס החיוב בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון מנגנון האיזונים בין השיקולים השונים בפטור מאגרה שונה מזה שבפטור מערבון.

בעוד ש"האגרה נועדה להשיג מספר תכליות שהעיקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים, וסיומם תוך זמן סביר" ו"בכך, פניה ... מופנות לתכלית ציבורית כללית, שעניינה אינטרס כלל-מערכתי מובהק", הרי ש"הערבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל-הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בעליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

7. כך יוצא שבעוד שבענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק מתן פטור.

שוני זה במשקל שיש לייחס לסיכויי ההליך בין שני המצבים, כנגזר מהתכלית השונה הטמונה בכל אחד מהם, מביא לכך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון, ותתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור...." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

מן הכלל אל הפרט

8. לטענת המבקשים אין בידם האפשרות לשלם את אגרת המשפט ולהפקיד את הערבון הנדרש.

המבקשים נשואים, הורים לשישה ילדים (ארבעה בגירים), מתקיימים מקצבת הביטוח הלאומי המשתלמת למבקשת 1 בסך של 4,468 ₪ לחודש ומקצבת ילדים בסך של 280 ₪.

9. המשיבים 2-1 מתנגדים לשתי הבקשות ועותרים לחיוב המבקשים בהוצאות.

לטענתם המבקשים אינם עומדים במבחנים שנקבעו למתן פטור מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון הן מהטעם כי המבקשים לא השכילו להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדה (אין במסמכים שצורפו לבקשה כדי להעיד על מצבם הכלכלי של המבקשים, אין התייחסות בבקשה לרכוש שבבעלותם ולניסיונות לגייס את סכום האגרה והערבון מבני משפחה ו/או מגוף כלכלי) והן מהטעם כי סיכויי הערעור "קלושים" (סעיף 2 ואילך לתגובות המשיבים 2-1).

10. המשיב 3 מתנגד אף הוא למבוקש.

לטענתו הבקשה חסרה פרטים ומסמכים עדכניים באשר ליכולתם הכלכלית של המבקשים ו"סיכויי הערעור נמוכים" (סעיף 13 ואילך לתגובת המשיב 3).

11. למקרא הבקשה על צרופותיה נחה דעתי כי יכולתם הכלכלית של המבקשים מוגבלת במידת מה ומטעם זה אף זכתה לייצוג על ידי הסיוע המשפטי בבית משפט קמא.

עם זאת, בכך לא סגי.

12. עיון בבקשה על צרופותיה, הכוללות אסמכתאות מעטות ותצהיר שאינו מפורט, מעלה כי המבקשים נמנעו מלפרוש תמונה מלאה על מצבם הכלכלי –

            "הלכה ידועה היא כי המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי"

            (רע"א 2598/99 כהן נ' נח)

12.1 המבקש 2 נמנע מלהצהיר כי החשבון בבנק דיסקונט הוא חשבון הבנק היחיד המתנהל על שם המבקשים.

מעיון בתדפיס החשבון בבנק דיסקונט, שאינו עדכני למועד הגשת הבקשה (02.01.15-02.06.14) עולה כי לא קיימת בחשבון כל פעילות כספית, לבד מהפקדת קצבאות הביטוח הלאומי, סכום אותו מושכים המבקשים עם הפקדתם.

במצב דברים זה אך נהיר הוא כי "חייהם הכלכליים" של המבקשים מתנהלים שלא באמצעות החשבון בבנק דיסקונט.

12.2 המבקשים בחרו שלא להתייחס בבקשתם לרכוש שבבעלותם, או למצער להצהיר כי אין בבעלותם רכוש (נכסי מקרקעין, רכב, וכיוב').

כמו כן לא ציינו היכן הם מתגוררים (דירה בבעלותם או בשכירות) ולא פרטו את הוצאות מחייתם השוטפות, ו/או המיוחדות וממילא לא הציגו כל אסמכתא להן (למעט תשלומי ארנונה וגז).

12.3 המבקשים לא התייחסו כלל לאפשרות, אם קיימת, ליטול הלוואה ו/או להיעזר בבני משפחה/מכרים לתשלום האגרה והערבון, כך שלא הניחו את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצו כל אפשרות ללוות את סכום האגרה והערבון כחובתם -

"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ... המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."

(ראה: בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות, ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב, בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל).

13. בהינתן כל האמור לעיל, סבורה אני כי המבקשים לא השכילו להוכיח כי ידם אינה משגת לשלם את אגרת המשפט ולהפקיד את הערבון.

די בקביעה זו כדי לדחות את הבקשה שלפני.

14. הבקשה חסרה התייחסות לסיכויי הערעור ולמעלה מן הצורך, מבלי לקבוע מסמרות, אציין כי מתוך הערכה גסה של סיכויי הערעור, אינני סבורה כי אלה ברף המצדיק לפטור את המבקשים מתשלום האגרה ומהפקדת ערבון תוך חשיפת המשיבים 2-1 לאפשרות כי תשלום הוצאותיהם בהליך, ככל שיפסקו, לא יובטח.

סוף דבר

בהינתן כל האמור לעיל דין הבקשות לפטור מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון להידחות.

עם זאת, משנחה דעתי כי יכולתם הכלכלית של המבקשים מוגבלת במידת מה ובשים לב לכלל השיקולים הצריכים לקביעת גובה הערבון - " מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער" (בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) - מוצאת אני להעמיד את סכום הערבון על סך של 7,500 ₪ .

אגרת המשפט והערבון ישולמו בשלושה תשלומים חודשיים ושווים החל מחודש אוקטובר 2015 (עד ה- 20 בכל חודש).

בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות בבקשה זו.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ה, 07 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים