לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבעת ביום 1.2.2017 לאחר שלא הפקידה את סכום הערבון שנקבע בהחלטה מיום 10.10.2016 כתנאי למתן רשות להתגונן במועד. על פי הנטען, בשל היעדר ייצוג וניהול המו"מ בין הצדדים, לא הופקד סכום העירבון במועד.

התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור. הצעת הפשרה שהציע נציג הנתבעת לאחר הדיון בהתנגדות נדחתה והנתבעת היתה מודעת לחובתה להפקיד את סכום הערבון במועד. עוד נטען כי סיכויי ההגנה של הנתבעת קלושים והיא לא מפרטת אותם בבקשה הנוכחית.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

אין מחלוקת כי פסק הדין מיום 1.2.2017 נשלח לבא כוחה הקודם של הנתבעת מבלי שזה הודיע על הפסקת יצוג הנתבעת בתיק ועל הצורך בעדכון כתובת הנתבעת עצמה בתיק ולכן לא ראיתי לזקוף לחובתה של הנתבעת את מחדלו של בא כוחה הקודם והאיחור בהגשת הבקשה.

לגוף הבקשה. אומנם, אין בהליכי המו"מ כדי להאריך את המועד שנקבע להפקדת הערבון ועל הנתבעת היה לכלכל את צעדיה לפי שיקולה היא ולא לסמוך על עמדתו או מהלכיו של הצד שכנגד. הנתבעת לא הייתה מיוצגת במהלך הדיון בהתנגדות והעובדה כי היא לא הייתה מיוצגת בתקופה שלאחר מכן אינה מעלה או מורידה. סיכויי ההגנה נבחנו במסגרת הדיון מיום 10.10.2016.

יחד עם זאת, משמדובר במחדל דיוני שניתן לריפוי בפסיקת הוצאות, אני מתנה את ביטול פסק הדין בהפקדת הערבון שנקבע בהחלטה מיום 10.10.2016 ובתשלום הוצאות על סך של 1000 ₪ בתוך 30 יום מהיום (ימי הפגרה יבואו במניין הימים).

ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ז, 05 יוני 2017, בהעדר הצדדים.