בעניין: הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.

מרישומי תיק ההוצל"פ עולה כי האזהרה נמסרה לנתבע ביום 30.4.2013. את ההתנגדות הוא הגיש ביום 1.6.2015. בבקשה להארכת מועד טען כי לא הגיש את ההתנגדות במועד בשל כך שבנו עבר ניתוח ביום 15.3.2015 והוא היה עסוק בהכנות לניתוח ובהחלמת הבן. אישורים רפואיים המוכיחים את טענתו לא צורפו לבקשה להארכת מועד. האזהרה נמסרה כשנתיים לפני מועד הניתוח. ההיערכות לניתוח ארכה כחודש ימים כעדותו של הנתבע בפני, כך שבפי הנתבע לא היה כל הסבר לעיכוב בהגשת ההתנגדות ממועד קבלת האזהרה ועד לניתוח. טענת הנתבע בפני כי לא קיבל האזהרה בתיק ההוצל"פ לא נטענה בתצהיר התומך בבקשה להארכת מועד ולא בהתנגדות.

לגוף ההתנגדות טען הנתבע כי מסר את השיקים למר ברי, נציגה של החברה הקבלנית אותה העסיק בשם ג.מ.א.- הוד בע"מ, אך מאחר והחברה אצלה הוא עבד בשם אי.פי. אי. בע"מ לא שילמה לו עבור העבודה שהוא ביצע, השיקים שהוא מסר לנציג חברת ג.מ.א.- הוד בע"מ לא נפרעו. לטענתו יתרת החוב שלו לחברת ג.מ.א.- הוד בע"מ עמדה על סך של 69,225 ₪ אשר נפרעו באמצעות המחאת זכות שמסר לחברת אי.פי. אי. ולפיה המחה לחברת ג.מ.א – הוד בע"מ סך של 69,225 ₪ מהכספים המגיעים לו מחברת אי.פי. אי. בע"מ. יתרת הזכות שיש לנתבע אצל חברת אי.פי.אי. בע"מ במועד המחאת הזכות לא צוינה בבקשה ולא הובאה עליה כל אסמכתה. גם הוכחה לך שחברת אי.פי.אי. בע"מ שילמה לחברת ג.מ.א.- הו בע"מ את הסכום שכנטען הומחה לא צורפה להתנגדות.

יתרה מזו, טענת הנתבע כי יתרת חובו לג.מ.א.- הוד בע"מ עמדה על 69,225 ₪ בלבד וכי השיקים שהועברו אליה מעבר לסכום זה ניתנו על חשבון העבודות שטרם בוצעו וכי הם לא היו אמורים להיפרע לא נטענה בתצהיר התומך בהתנגדות ואף סותרת את שצוין בו כי שותפו של הנתבע מר משה ביצ'וצ'ו שילם את יתרת החוב שמעבר לסך של 69,225 ₪ הנ"ל.

לאור האמור ובשל האיחור בהגשת ההתנגדות ובהעדר טעם מיוחד המצדיק את הארכתו ובשל כך שגרסתו של הנתבע לא צלחה את החקירה הנגדית, אני דוחה את ההתנגדות ואת הבקשה להארכת מועד ומחייבת את הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 1,000 ₪.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ז, 26 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.