לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת ביום 7.12.2015 בהעדר הגנה. על פי הנטען, התביעה הומצאה לחשב המלווה של המבקשת ביום 2.11.2015 מבלי שצורפו לה נספחים, מייד לאחר מכן היועמ"ש של המבקשת יצר קשר עם ב"כ המשיבה וביקש לקבל עותק שלם של כתב התביעה על מנת להעבירו לחברת הביטוח. ב"כ המשיבה העביר את נספחי כתב התביעה והחומר הרפואי ליועמ"ש ביום 5.11.2015 ויצר מצג לפיו הוא מסכים למתן ארכה להגשת כתב ההגנה עד לקבלת תשובת חברת הביטוח. המבקשת מציינת עוד כי נפלה טעות בפסק הדין עת ביקשה התובעת לפסוק לה פיצויי בסך של 40,000 ₪ וביהמ"ש פסק לה 400,000 ₪. לטענתה קיימים לה סיכויי הגנה טובים מאחר וגם אם יתברר כי התאונה ארעה כנטען בכתב התביעה בעקבות מפגע שבאחריות המבקשת, יש לייחס למשיבה אשם תורם משמעותי בקרות התאונה.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה בתמצית כי כתב התביעה נמסר למבקשת ביום 24.6.2015 ולאחר מכן גם ביום 2.11.2015. טענת המבקשת בכל הנוגע להסכמת ב"כ המשיבה להארכת מועד אינה נכונה ואין בנימוקים אותם העלתה המבקשת בבקשתה כדי להצדיק את אי הגשת כתב ההגנה במועד.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

אין מחלוקת כת כתב התביעה הומצא למבקשת כדין. במקרה כזה נפסק כי בבואו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ישקול בית המשפט שני סוגים של שיקולים: האחד הוא הסיבה למחדלו של המבקש; והשני סיכויי ההצלחה של הגנתו או תביעתו, לפי העניין, של מבקש הביטול. ככלל שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב יותר מן ההצדק למחדלו של המבקש. ואולם, נפסק בעבר כי במקרים שבהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין שניתן במעמד צד אחד אף אם הצביע על סיכוי לכאורי לכך שטענותיו היו מתקבלות, לו הוגשו במועד (רע"א 4163/13 ‏בלאגנאק אינבסטמנטס לימיטד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם בנבו).

מעיון בכתב התביעה עולה כי המשיבה, הינה עקרת בית, ילידת 1946, נפגעה על פי טענתה עת דרכה בבור הכביש בעיר עראבה ונחבלה ביד שמאל, לציין כי בסעיף ו' לכתב התביעה צויין באופן בלתי מוסבר כי המשיבה שוחררה מבית החולים עם המלצה להשתמש ב"קביים".

זאת ועוד, המשיבה העמידה את סכום הפיצוי לו היא זכאית לצרכי פשרה במכתב ששגרה למבקשת בטרם הגשת התביעה על סך של 50,000 ₪ היא ציינה בפסיקתה שהגישה בעקבות הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כי היא זכאית לפיצוי בסך של 40,000 ₪, כאשר בפסק הדין בהעדר הגנה הועמד סכום הפיצוי על סך של 400,000 ₪ באופן לא פרופורציונלי לנזק הנטען.

יתרה מזו המבקשת העלתה טענות הגנה הנוגעות לעצם התרחשות התאונה, לאחריותה בנזיקין ולגובה הנזק הנטען שיש לבררן בטרם ינתן פסק דין בתביעה.

לאור האמור אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 7.12.2015.

כתב ההגנה יוגש בתוך 30 יום מהיום.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' אדר א' תשע"ו, 13 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.