בקשה לצווי מניעה זמניים

1. החברה המשיבה 5 (להלן- ארמד), שהקניין הרוחני שלה בלב המחלוקת, הוקמה על ידי המבקש (להלן- גויטע) ועל ידי המשיב 1 (להלן- כרסנטי) בהתאם לחוזה מייסדים מיום 30.10.11, במטרה לפתח מוצר שייתן מענה להגנה על מערכות בקרה בפני תקיפות סייבר (להלן-מוצר הג'נסיס). בבקשה נטען כי פיתוח הג'נסיס מצוי בשלביו הסופיים וכי עם סיום פיתוחו של המוצר יהא לו ערך כלכלי רב ביותר, הגם שנוצר הרושם שבשלב הנוכחי הפיתוח "תקוע". גם למשיבים 2 ו- 3 מניות בארמד.

2. המחלוקת התגלעה עת נודע לגויטע על הדיווח שמסרה משיבה 4 (להלן- סופרקום) לנסדא"ק ביום 6.1.05 על כוונתה לרכוש את חברת פרה ויז'ן אבטחת מידע בע"מ (להלן-פרה ויז'ן) הנמצאת בשליטתו של כרסנטי. גויטע טוען כי עסקת רכישת פרה ויז'ן במיליוני ש"ח כוללת בתוכה גם, ולעמדתו בעיקר, את העברת קניינה הרוחני של ארמד, לרבות מוצר הג'נסיס, תוך ביצוע עוולת גזל כלפיו, משהוא הבעלים המשותף של קניינה הרוחני של ארמד, ומשמוקנית לו זכות סירוב ראשונה בהקשר לרכישת מניות ארמד

3. במסגרת הבקשה לסעדים זמניים לפי סעיף 16 לחוק הבוררות (הסכם המייסדים כולל תניית בוררות וגויטע הגיש בקשה למינוי בורר), טען גויטע כי נודע לו כי כרסנטי התחייב להעביר לסופרקום גם את קניינה הרוחני של ארמד לרבות מוצר הג'נסיס, וכי כרסנטי והמשיבים 2 ו- 3 אף התחייבו להעביר לסופרקום את מניותיהם בארמד תוך הפרת זכות הסירוב המוקנית לו בהסכם המייסדים. כן צוין בבקשה שכרסנטי והמשיבים 2 ו- 3 כבר התחילו לעבוד בסופרקום.

במקביל, הגיש גויטע לבית המשפט תביעה נפרדת נגד סופרקום בעילת גרם הפרת חוזה.

4. בהחלטה מיום 7.6.15 ניתן על ידי צו ארעי נגד כרסנטי והמשיבים 2 ו- 3. בהחלטה נוספת מיום 8.7.15 הוצא צו ארעי גם נגד סופרקום. ערב הדיון שהתקיים בפני ביום 15.7.15, הודיעה סופרקום כי לאור ההליכים המשפטיים המתקיימים בין גויטע לבין כרסנטי והמשיבים 2 ו- 3 ולאור "חוסר הוודאות לגבי תוצאות הליכים אלה הגורם לסופרקום נזקים כבדים", היא החליטה שלא להשלים את עסקת פרה ויז'ן.

המבקש סבור כי הודעת סופרקום אינה שומטת את השטיח מתחת לבסיס בקשתו, משלטעמו יכול והעברת הקניין כבר נעשתה, וכי אין לשלול כי למרות ההודעה, העסקה תתבצע.

5. נותר איפוא לבחון אם נוכח החומר המצטבר שהונח בפני חצה גויטע את שתי המשוכות הנדרשות, קרי: קיומה של עילת תביעה לכאורית והטיית מאזן הנוחות לעברו.

6. גם כרסנטי וגם סופרקום מטיחים בכתבי הטענות מטעמם טענות קשות נגד גויטע לפיהן הינו סחטן ותאב ממון, משהוא לוטש עיניים לתמורה האמורה להשתלם לכרסנטי עבור חברת פרה ויז'ן, עת כלל אינו שותף בחברה זו ואין לו כל חלק ונחלה בה, תוך חשיפה מפורטת של המשא ומתן שנוהל עמו לצורך רכישת חלקו בארמד. כל המשיבים נוקטים עמדה משותפת לפיה במסגרת עסקת פרה ויז'ן לא נמכרת חברת ארמד, גם לא קניינה הרוחני, אף לא מוצר הג'נסיס.

7. הגם שבשלב מוקדם זה אין כל אפשרות לקבוע ממצא באם קניינה הרוחני של ארמד אכן אמור לעבור לסופרקום, מאחורי גבו של גויטע, במסגרת עסקת פרה-ויזן, ניתן לומר כי חששו של גויטע כי עסקת פרה ויז'ן כוללת גם השתלטות על ארמד, אינו קלוט מהאוויר, וכי הצליח להניח תשתית לעילה לכאורית. ואלו הם הטעמים למסקנה זו:

א. הדמיון בין תחום פעילות ארמד לבין פעילות סופרקום. ארמד הוקמה לצורך פיתוח מוצר שייתן מענה להגנה על מערכות בקרה תעשייתיות מכל מין, בדגש על גופי תשתיות קריטיות ומערכות בקרה תעשייתיות בפני תקיפות סייבר. סופרקום מאשרת כי במסגרת הדיווח שמסרה לנסדא"ק ציינה כי "הרכישה הינה חלק ממהלך אסטרטגי להציע ללקוחותיה מוצרי ופתרונות אבטחה שונים", וכי "... בעזרת יכולות (capabilities) פרה ויז'ן – אך לא מוצרים נטענים – ובאמצעות המומחיות (expertise) של פרה ויז'ן – תוכל סופרקום להציע פתרונות תחום הסייבר כחלק מסל פתרונות האבטחה של סופרקום" (סעיף 35 לתגובת סופרקום).

ב. סוכם בין כרסנטי לבין סופרקום כי כרסנטי יתחיל לעבוד בסופרקום כסגן נשיא ומנהל חטיבת הסייבר. גם משיב 2 החל לעבוד בסופרקום.

ג. הגם שסופרקום הצהירה בתגובתה כי "ברור כי משאין סופרקום מעוניינת לרכוש את חברת APLC [היא ארמד] או את הקניין הרוחני הנטען שלה..." (סעיף 8 לתגובת סופרקום), צוין בהודעתה על כוונתה לסגת מעסקת פרה ויז'ן כי "החליטה סופרקום שלא להשלים את עסקת פרה ויז'ן, ובכלל זה שלא לרכוש את המניות בחברת ארמד פי.אל.סי. בע"מ (היא המשיבה הפורמלית בבקשה למתן צווי מניעה זמניים)... " (סעיף 2 להודעה).

ד. המשיבים לא הציגו את ההסכם שבין כרסנטי, פרה ויזן וסופרקום, ולא הוברר עבור מה משתלמת התמורה הנכבדה, עת מנגד גוייטע טוען כי חברת פרה ויז'ן הנמכרת עוסקת בשירותי ייעוץ בתחום הסייבר, לאו דווקא בפיתוח מוצרי אבטחה מתחום הסייבר, כגון אלו בהם עסקה חברת ארמד,

ה. כרסנטי הודיע לגוייטע כי אינו מוסמך לבצע שום פעולה בארמד, לרבות פעילות ניהולית, ללא אישור הדריקטוריון (הודעה מיום 21.5.15 – נספח 18 לבקשה), וכי פרה ויזון אינה חפצה עוד להשקיע בארמד (הודעה מיום 22.5.15- נספח 20 לבקשה).

8. המבקש חוצה גם את משוכת מאזן האינטרסים.

בהינתן שאין מחלוקת שג'נסיס הינו רכושה הקנייני של ארמד; כי גויטע הינו אחד מבעליה של ארמד ומחזיק 47% ממניותיה; כי לגויטע מוקנית בחוזה המייסדים זכות סירוב ראשונה לקנות את מניות ארמד מידי השותפים האחרים (סעיף 7 להסכם המייסדים), הרי אם מוצר הג'נסיס והקניין הרוחני של ארמד יעברו לידיה של סופרקום ובאמצעותם יפותח מוצר אחר, ייגרם לגויטע נזק בלתי הפיך.

מן העבר האחר, באם כוונתם של כרסטני וסופרקום היא טהורה, ואין להם כל עניין בקניין הרוחני של ארמד ומוצר הגנסיס- לכאורה לא אמור להיגרם להם כל נזק.

8. אשר על כן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להותיר את הצווים הארעיים על כנם, ולא מצאתי מקום להרחיבם או לצמצמם.

עם זאת, נראה שלאור היקף העסקאות ולאור היקף הנזקים העשוי להיגרם למי מהצדדים, יש להגדיל את הערובה שתשלומה נדרש לצורך הותרת הצווים הארעיים עד לסיום ההתדיינות או עד להחלטה אחרת. אני מורה איפוא כי שתי הערבויות שהפקיד גויטע להבטחת נזקי המשיבים יוגדלו מ- 50,000 ₪ ל- 150,000 ₪ כל אחת.

ניתנת ארכה של 30 יום להשלמת ההפרש.

המזכירות תשלח לצדדים העתק ההחלטה.

ניתנה היום, א' אב תשע"ה, 17 יולי 2015, בהעדר הצדדים.